בנק ישראל: עובדים עם חוזה אישי נוטים יותר לעזוב עבודה

"משך השירות שלעובדים עם חוזה אישי נמוך יותר (בממוצע) מזה של עובדים דומים אך ללא חוזה אישי", כך עולה ממצאי מחקר שמפרסם היום (ד') בנק ישראל, מחקר הבוחן את השפעת חוזים אישיים על משך השירות של עובדים להם ניתנו חוזים אישיים בשנים 2001-2000. בשנתיים הראשונות התמונה מעט שונה, "ההסתברות שעובד שקיבל חוזה אישי יישאר במינהל הציבורי גבוהה מזו של עובד דומה לו (כלומר, שראוי גם הוא לקבל חוזה אישי) ושלא קיבל חוזה אישי בשנתיים הראשונות לאחר קבלת החוזה", כך עולה מהמחקר.

אולם, לאחר שנתיים התמונה מתהפכת: החל מהשנה השלישית ואילך, עובד שקיבל חוזה אישי נוטה יותר לעזוב את מקום העבודה ממקבילו שלא קיבל חוזה אישי - עד 8 שנים מיום קבלת החוזה האישי 43.4% מהעובדים שקיבלו חוזה כזה עוזבים, לעומת 32% מעובדים דומים שלא קיבלו.

עוד עולה מתוצאות המחקר כי בהיבט של שימור עובדים מצטיינים ניתן לומר כי החוזה האישי יעיל לתקופה של שנתיים בלבד.

בבנק ישראל מוסרים, כאמור, כי משמעות המימצאים היא שמשך השירות של עובדים עם חוזה אישי נמוך יותר (בממוצע) מזה של עובדים דומים אך ללא חוזה אישי. בהיבט של שימור עובדים מצטיינים, המשמעות היא שהחוזה האישי מצליח למלא את ייעודו רק עד שנתיים, שכן לאחר מכן עובדים שקיבלו חוזה אישי עוזבים מהר יותר מעובדים דומים להם שלא קיבלו חוזה אישי.

חוזים אישיים המיועדים לעובדים במקצועות אקדמיים במינהל הציבורי בישראל קיימים משנת 1997. חוזים אלה מאפשרים מתכונת העסקה גמישה, יחסית להסכם הקיבוצי הנהוג במינהל הציבורי, בתמורה לשכר גבוה יותר מזה המשולם על פי הסכם קיבוצי. כלי זה נועד לשימור עובדים מצטיינים ובד בבד מאפשר גמישות ניהולית גבוהה יותר.