הזורעים בדמעה חייבים אפליקציה

במדינות שבהן מאות מיליוני תושבים עוסקים בחקלאות, הפכו מכשירי הסלולר לכלים משמעותיים לתמיכה בעובדי האדמה הנחשלים ■ בסין משלב הממשל מסרים פוליטיים בדיווחים על פגעי מזג-אוויר, ובהודו יזמים פרטיים מסמסים עצות להתמודדות עם מזיקים ועם בצורת

ביום השלג הראשון על פסגות שינג'יאנג, שחטו המקומיים כבשים לקראת סעודות ראש השנה הסיני. במחוז המוסלמי המסוכסך שבצפון מערב סין חגים לאומיים אינם דבר טריוויאלי. בשנת 2008 הופר השקט במחוז האוטונומי כששורה של פיגועים נגד מוסדות השלטון גררו תגובה ממשלתית אלימה. בקיץ 2009, לאחר פרוץ המהומות בבירה אורומוצ'י, נותק המחוז כולו מהאינטרנט. בימים אלו ניכר בפסגות המושלגות פרץ מפתיע של לאומניות, לפחות באופן חלקי, ונציגי המפלגה הקומוניסטית כמו יאנג שווה פיי מנצחים על החגיגות. בידו, במקום שרביט, הוא מניף מכשיר אייפון.

כבר שנתיים שיאנג, 25, עובד במחלקה המטאורולוגית של מחוז שינג'יאנג ובשנה האחרונה הוא הפך לאחת הדמויות המוכרות במחוז, המונה כ-21 מיליון תושבים. בחסות השירות המטאורולוגי המקומי פיתח יאנג בשנה שעברה במימון ממשלתי אפליקציה לחקלאים, שנועדה לתמוך בהם בכל שלבי הגידול והקציר ולהביא ידע וטכנולוגיה גם למקומות המרוחקים ביותר בסין.

"האפליקציה מציעה פונקציות שונות - החל מתחזית מזג אוויר והתראות מפני סופות או שיטפונות, דרך מחירי שוק עבור גידולים ועד למידע בנוגע להיצע וביקוש באזורים שונים במחוז", מספר יאנג ל"פירמה", "המידע שאנחנו מספקים בנוגע למזג האוויר כולל נתונים על אחוזי לחות, לחץ אוויר, ונתונים השוואתיים ביחס לשנים קודמות. כך כל חקלאי יכול לקבל החלטות בזמן אמת בהתבסס על מידע מקיף ומהימן".

- איך נולד הרעיון לפתח אפליקציה לחקלאים?

"זה פשוט משהו שצץ לי בראש יום אחד. יש לי אייפון ואני תמיד מחפש אפליקציות מזג אוויר שיכולות לסייע לי בעבודה. פתאום שמתי לב שעל אף שישנן המון אפליקציות מזג אוויר בסין, אף אחת מהן לא מספקת שירותים נוספים לחקלאים. כיום במחוז שינג'יאנג הגידולים העיקריים הם כותנה, חיטה ופירות שונים כמו תפוחים, אגסים ומשמשים. מדיניות הממשלה היא לפתח את החקלאות באזור, ולכן חשבתי שגם יתמכו בפיתוח האפליקציה שלי. לשמחתי כך קרה".

- כמה חקלאים בשינג'יאג בכלל משתמשים היום בסמארטפונים?

"לא הרבה, אבל הם כבר נפוצים בקרב מנהלי השדות והמטעים שגרים לרוב בעיר. עם זאת, שוק הסלולר בסין משתנה מהר וטלפונים שאינם סמארטפונים נעלמים מהנוף. החקלאים עצמם רוכשים יותר השכלה ויכולים לתפעל טלפונים מורכבים, ולכן אנחנו מאמינים שמהר מאוד הרבה יותר אנשים בשינג'יאנג יעברו להשתמש בסמארטפונים. חשוב לנו שכאשר זה יקרה כבר נהיה מוכנים עם מוצר מוכח, שיוכל להתמודד עם מאסות של משתמשים".

מחלקת המטאורולוגיה של מחוז שינג'יאנג מציעה את השירות הזה ללא תשלום. המפלגה הקומוניסטית, שבדלתיים סגורות מספרת בחודשים האחרונים לחוקרים מן המערב כי היא מרגישה "לא נאהבת" מספיק, מקווה שצעדים כאלה לא רק יקרבו את הלבבות, אלא גם ישפרו את רמת חיי החקלאים ויפחיתו את ההתנגדות.

"האפליקציה עלתה לאוויר רק באוקטובר 2011, ובינתיים אנחנו מקבלים תגובות מצוינות. הקולגות שלנו ברחבי המחוז עושים שימוש בשירות ומקבלים מידע בזמן אמת בכל מקום שבו הם נמצאים. החקלאים עצמם מקבלים לראשונה בחייהם עדכונים היישר אל הנייד, לפני סופת ברד או כל מפגע אחר שעלול להרוס את היבול שעמלו עליו במשך חודשים רבים. לפני יומיים קיבלתי טלפון מחקלאי מצליח מהעיר אקסו, שמגדל תמרים. הוא אמר לי שראה את האפליקציה על האייפון של חבר ושאל אם הוא יכול לסייע באספקת מידע שאסף בעצמו לגבי גידול תמרים. הבעיה היחידה היא שהחקלאי הספציפי הזה הוא משתמש אנדרואיד, והאפליקציה שלנו כרגע קיימת עבור אייפון בלבד. הבטחתי לו שאעדכן אותו באופן אישי ברגע שנשחרר את הגרסה גם לאנדרואיד. אנשים מצפים לזה כבר, וזה טוב".

מזג אוויר ומסר פוליטי

אלפי קילומטרים משם, במחוז ג'יאנגסו שעל החוף המזרחי של סין, עושה טאו היי בין, 24, שימוש בטכנולוגיה סלולרית פשוטה הרבה יותר אבל אפקטיבית לא פחות. לפני כשנתיים הוצב טאו בכפר שין מין במסגרת תוכנית של הממשלה להטמעת בוגרי אוניברסיטה בכפרים. הבוגרים הללו אמורים לשמש מתווכים בין משרדי הממשלה המרכזיים ובין החקלאים שבשדות, וטאו עושה זאת באמצעות הודעות טקסט. הוא אוסף את המידע הרלוונטי ומפיץ אותו מדי יום לחקלאים.

- באיזה אופן שינה השירות שאתם מספקים את חיי החקלאים בכפרך?

"בעבר, כשהכתה בכפר סופת טורנדו החקלאים באזורים המרוחקים לא ידעו על הסופה המתקרבת והנזק היה אדיר, הן לגידולים והן לבתים הפרטיים. מאז שיש לנו הפלטפורמה הזו, כל החקלאים מקבלים את ההתראה היישר לטלפון הנייד לפחות יום אחד קודם וזה מאפשר להם להיערך בהתאם. יש גם פעולות שאנחנו מבצעים עבורם. לדוגמה, אם ידוע לנו שעומדים לרדת משקעים רבים, אנחנו מפסיקים את הזרימה בחלק מהתעלות ויכולים להפחית בכך את הפגיעה ביבול".

בכפר שין מין מגדלים בעיקר אורז וחיטה. עשר השנים שעברו מאז ששירות הודעות הטקסט נכנס לשימוש היו שנים של שינוי מהותי במערך החקלאי. רבים מבעלי המשקים הקטנים מכרו את חוותיהם לבעלי משקים גדולים ועברו אל הערים הגדולות. כך גם בני משפחתו של טאו, שוויתרו על אדמתם ועל גידוליהם. אבל הוא דווקא רצה לחזור לכפר. אחרי שהשלים את לימודיו באוניברסיטת ננג'ינג ביקש לעשות שימוש בידע שצבר בילדותו במשק המשפחתי. 100 מיליון סינים היגרו ב-30 השנים האחרונות מהכפר אל העיר. עד 2025 עוד 250 מיליון צפויים לעשות אותו המהלך בדיוק בדרך אל העושר.

- יש היום אפליקציות מתוחכמות הרבה יותר עבור חקלאים (בשינג'יאנג, לדוגמה), ובכל זאת אתה עדיין מספק את השירות בהודעות SMS. זה קצת מיושן, לא?

"תתפלא, אבל בינתיים זה מתגלה כיעיל יותר. בעוד הדור הצעיר בכפרים גולש באינטרנט בעיקר לצורכי בידור ומשחקים, שאר בני המשפחה לא בהכרח יודעים איך להשתמש במחשב ואיך לאתר את המידע ההכרחי להם ברשת. כיוון שהדור הצעיר לרוב לא מתעניין בחקלאות, בעלי המשקים צריכים להסתדר לבד והודעות הטקסט עונות על הצורך ללא סיבוך יתר. הם לא צריכים להיות גאוני מחשבים, אבל הם בהחלט נהנים מיתרונות המאה ה-21".

אבל ידו הארוכה של השלטון המרכזי בבייג'ין אינה עומלת רק על הקציר, אלא גם על נטיעת אותם זרעי אהבה מדוברים כלפי הצמרת. השליחות של טאו לא מסתיימת בעדכוני מזג אוויר לחקלאים ומחירי שוק, אלא גולשת מדי יום אל המישור הפוליטי.

- אתה יכול לתת לי דוגמה להודעה האחרונה שקיבלת מהשלטון המרכזי שעליך להעבירה לחקלאים?

"היום קיבלתי הודעה שכללה שלושה דברים: ראשית, הנחיות לחקלאים כיצד לטפל בגידולים לקראת החורף. בהמשך הובאו בה סיפורים על כמה פקידים צעירים והצלחותיהם במחוזות שונים בסין בעבודה מול החקלאים, והחלק השלישי כולו הוא מידע על שי ג'ינפינג (הנשיא המיועד של סין, שצפוי להיכנס לתפקידו במאי הקרוב - א"מ), שנכח אתמול בכנס מסוים ואמר משהו על כך שסין היא חברה הרמונית. זו הודעה שנפרסת על פני שלושה מסכים".

- כמה כפרים מקבלים היום את המסרים הללו מידי אנשים כמוך, שהוצבו בהם על ידי הממשל כדי לפתח וגם לפקח?

"אנחנו מקבלים את ההודעות מהמשרד המרכזי של המחוז, שנמצא בעיירה יאנג שה שבג'אנג ג'יה גאנג. הממשלה שולחת את ההודעות ל-52 כפרים ולשמונה משרדים ראשיים, הממוקמים באזורים שונים במחוז. משם זה נשלח ל-70-80 מרכזים נוספים באמצעות הודעות טקסט. זוהי פירמידה פשוטה, שבה לכל אחד מאיתנו יש אזור אחריות. אנחנו גם נוסעים לפגוש את החקלאים במקומות המרוחקים ביותר".

אבל המידע לא זורם רק בכיוון אחד. כיוון שהחקלאים יכולים גם לשלוח הודעות טקסט בחזרה לטאו, הוא הפך בשנתיים האחרונות למתווך המייעל את מכירת הסחורות. "בעבר לחקלאים היה קשה מאוד למצוא קונים, ואם זה היה קורה אחרי הקציר, הם היו נתקעים עם סחורה שאחסנו בלית ברירה באסמים. בשל תנאי אחסון ירודים התבואה הייתה מתקלקלת. היום חקלאים וקונים משתמשים בפלטפורמה שאנחנו מספקים כדי לסחור ביניהם, וזה מאפשר לחקלאים למכור במהירות ובמחירים טובים יותר".

טאו מספק לדוגמה את האורז, שבשל אחסונו הממושך הוא נמכר בעבר במחיר של 2-4 מאו (10-20 אג' בקירוב) לק"ג. היום, לאחר תחלופת מסרונים קצרה ואיתור הקונה הנכון בסופה, המחירים מגיעים עד 3.2-4 יואן (1.6-2 שקל) לק"ג, תלוי באיכות האורז. "עברנו להפצה ישירה והחקלאים מרוויחים מזה", הוא מסביר.

לא מחכה לממשלה

אחד החידושים המרכזיים שהדור השלישי הביא לעולם השלישי נוגע למחירי השוק. בעבר, חקלאים בסין, בהודו, ובמדינות מתפתחות אחרות עלו על הכביש ונסעו מאות ק"מ למכור את הסחורה שלהם בערים, בלי לדעת לפני כן מה מחיר השוק במחוז, ולאיזו עיר כדאי להם לנסוע כדי לקבל את המחיר המקסימלי עבור מרכולתם. היום, הודות לרישות הסלולרי של הנידחים במחוזות סין והודו, כל חקלאי יודע בדיוק מה מחיר השוק בכל עיר לפני שהוא רותם את הסוסים לפני העגלה. ז'אנג יי האן, 32, עשה מזה עסק.

לפני כחודש, החל ז'אנג, תושב הכפר הונגצ'יאו שבמחוז חביי, להשתמש בשירות ההודעות הסלולרי הממשלתי 12582 שדרכו הוא מתעדכן במחירי השוק של ירקות שונים ואף מפרסם את ההיצע שלו למרבה במחיר. כמנהל השיווק של מרבית המשקים באזור מדובר עבורו במהפכה שחוסכת זמן ומייעלת את התהליך. "לפני שהתחלתי להשתמש בשירות הייתי צריך להתקשר באופן אישי לחברים בכל הערים הגדולות שמקיפות אותנו ואפילו במקומות רחוקים הרבה יותר בסין כדי לדעת מה המחירים בשווקים המקומיים", הוא מספר, "זה יכול להיות מסובך מאוד לקבל את כל המידע הזה באופן מהימן ובזמן אמת, וכל השיחות הללו גם עולות כסף. כעת, אני מקבל את כל המידע הדרוש לי בהודעות טקסט מרוכזות ואני לא צריך להטריד את החברים שלי".

השירות עובד כך: ז'אנג מחייג 12582 ומבקש מהמוקדנית לשלוח הודעה לכל החברים ברשימת התפוצה שלו ולעדכן אותם לגבי הסחורות שבידיו ולגבי מחירן. "אני יכול להיות באמצע השדה ולא צריך גישה לאינטרנט. התחלתי לקבל פניות מקונים בכל רחבי סין, גם הרחק מאוד מהמחוז שלנו".

- ומה התוצאה? על איזו עלייה ברווחים מדובר?

"עלייה נאה. אני עובד היום עם 60 משקים שונים, שמשתרעים על פני כשמונה ק"מ רבועים, והשירות החדש מאפשר לי לדון עם החקלאים במחירי השוק בכל רגע נתון ובאופן רציף. זה מאפשר לנו לקבל החלטות בזמן אמת לגבי הקציר וגם לגבי תזמון המכירה. הכרוב, לדוגמה - השנה יש עודף סחורה והמחירים בשוק המרכזי בשנדונג צנחו ל-6-8 סנטים (3-4 אג' לערך) לק"ג. לעומת זאת, כאן, אצלנו בשוק המקומי, המחיר כפול. לכן אנחנו מתרכזים במכירה פה. אני מעריך שהרווחים של כל אחד מהחקלאים שאני עובד איתם יגדלו השנה ב-1,000 יואן (500 שקל לערך). המטרה הבאה שלי היא לפתח את מערכת הממכר הזו ולשווק את הירקות שלנו גם בחו"ל".

השימוש במדיה לצורכי פיתוח היה קיים הרבה לפני העידן הסלולרי. כבר עשרות שנים, משמשים גלי הרדיו והטלוויזיה להעברת מסרים אל מעבר לגבולות וסכנות ביטחוניות. כך, היכן שידי אדם קצרו מלהגיע, באמצעות מקלט הרדיו אפשר להסביר להם בשפתם את חשיבותם של אמצעי מניעה או אפילו לעודד נשים לעמוד על זכויותיהן. ההבדל במהפכה הסלולרית הוא בזמינות. ציוד הקצה, האנטנות, מנגישים את המדיה לאדם הבודד באשר הוא.

בחודש נובמבר האחרון זכיתי לחוות את הודו באופן שונה מאוד מזה שבו חוויתי אותה ב-2007 כתייר. הפעם הייתי אורח של אחד ממכוני המחקר הגדולים בהודו, האובזרבר, שיחד עם קרן זייט הגרמנית ערך בניו דלהי שבוע דיונים על עתידה של אסיה והשפעת הסדר העולמי החדש על המערב.

המארחים דאגו לארוחות על השולחנות הכי מפורסמים בעיר ושינעו אותנו באוטובוסים חדישים וברכבי ארבע על ארבע. אבל גם המארחים הללו לא יכולים היו לשנות דבר אחד: התשתיות, או היעדר התשתיות בהודו. בדרך לטאג' מהאל נפרסו לפנינו באופק כפרים מבודדים שרק שביל עפר חיבר בינם ובין הכביש הראשי, ואלה הם עוד בני המזל. ברחבי הודו העצומה ישנם עדיין אזורים מבודדים רבים שתושביהם מנותקים מהערים הגדולות וממרכזי הסחר המודרני. כמו סין, גם כלכלת הודו מבוססת עדיין במידה רבה על חקלאות. אך להבדיל מממשלת סין, בהודו הממשלה אינה מפעילה מנגנוני ענק חדשניים. את הפער הזה ממלאים היזמים הפרטיים.

ויג'יי פרטאפ סינג אדיטיה הקים את "אקגאון טכנולוגיות" לפני כשנתיים. הוא מספק לחקלאים ברחבי הודו שירות דומה לזה שממשלת סין מספקת לאיכריה. אלא שמאחורי המיזם שלו ישנו גם מודל עסקי עם מטרות רווח וקשיים לא מעטים שטמונים בדמוגרפיה ההודית. הלקוחות שלו מגיעים מהאזורים המרוחקים ביותר בהודו - אנשים שמבקרים בעיר פעם בשנה וחיים ללא אספקת חשמל רציפה או מים זורמים. אנטנת הסלולר היא במקרים רבים הדבר היחיד שמחבר ביניהם ובין המאה הנוכחית.

"המשקים החקלאיים בהודו קטנים מאוד ברובם. מדובר בכמה מאות מטרים בסך הכל - קטן מדי עבור כל שירות ממשלתי", הוא מספר, "מעבר לכך לממשלה אין מוסדות מתאימים כדי לסייע לכל אותם חקלאים. אנחנו הסקנו שחקלאים יהיו מוכנים לשלם עבור השירות רק אם נציע משהו נוסף. אילו היינו מציעים רק מידע על מזג האוויר הצפוי ועל מחירי השוק, הם היו יכולים להסתפק בטלפון לחבר בעיר. גילינו שאם נאמר להם, במקרה של תנאי מזג אוויר מסוימים, אם תגנו על הגידולים שלכם בדרך מסוימת, תגדילו את הפרודוקטיביות - אז יש לנו מוצר ביד. הוא חייב להיות מותאם אישית לסוג הגידול של החקלאי, לתנאי הקרקע באזור שלו ולסוג האקלים שבו הוא חי ועובד".

- האם אפשר להתאים שירות סלולרי אישי ליותר ממיליארד תושבים?

אדיטיה צוחק. "אתה צודק, השונות עצומה הן בסוגי הגידולים, בקרקע, באקלים, והן בשפה.אנחנו מתמקדים כרגע בארבעה סוגי גידולים ועובדים בשלוש שפות. בנוסף, יש לנו שירות קולי, שכן אחוז האנאלפביתיות בהודו גבוה ורבים מהחקלאים לא יודעים קרוא וכתוב. בנוסף, חבילת השירות שתוקפה שלושה חודשים נבנית לאחר שמידע רב נאסף מן החקלאי על המשק הספציפי שלו".

השירות משווק בקופונים שנמכרים באזורים כפריים. החקלאי שקונה את השירות למשך שלושה חודשים מפעיל את הקופון ובוחר את השפה שבה הוא מעוניין לקבל את השירות - אנגלית, הינדית או אורדו. בשלב הבא הוא נשאל סדרה של שאלות על תוצרתו וגודל המשק. המערכת יודעת לזהות את כל המשתנים, ומשם כבר אפשר לייעץ כיצד לייעל את המשק. "מומחים שלנו יודעים לומר לו באילו כמויות של דשנים להשתמש, מהן רמות ההשקיה הכדאיות ובאילו חומרי הדברה חדשים מומלץ לו להשתמש. הצלחנו להפחית את ההוצאות עבור החקלאים שמנויים לשירות שלנו בכ-30%, ומחיר השירות שלנו לשלושה חודשים הוא רק 2.5 דולרים".

התוכנית של אדיטיה היא להוביל את מספר המשתמשים, העומד היום על 4,000, למיליון עד סוף 2014. ממשרד החקלאות ההודי הוא אינו מצפה לדבר. "הם אטיים מדיי ומצאנו שהקשר עמם רק מזיק ולא מקדם. אנחנו לא יכולים לעבוד בקצב שלהם, כי יש לנו לקוחות שמחכים לסיוע בכל רגע ועלינו להיות שם בשבילם. אנחנו שמחים שהממשלה מכירה בנו, אבל שם זה מתחיל ושם זה נגמר".

בהודו של 2012 יש יותר משקי בית ירוקים מאשר בדנמרק או בשוודיה. רבים מהבתים הפרטיים בתת היבשת מתקינים מערכות סולאריות להפקת חשמל ומתקנים למחזור מים, פשוט כיוון שעל רצף האספקה של התשתיות הלאומיות לא ניתן לסמוך. סין, לעומתה, מנוהלת על ידי שלטון מרכזי, שדואג בראש ובראשונה לתשתיות ומקנה להן עדיפות עליונה. המערכות הממשלתיות לתמיכה סלולרית בחקלאים מנוהלות ללא דופי החל מרמת השלטון המרכזי ועד לאחרון הכפרים, וכל יזמות סלולרית בקנה מידה לאומי חייבת להיות "מטעם".

בהודו יאנג שווה פיי יכול היה להיות יזם מצליח לפחות כמו ויג'יי, אבל לרגע הוא לא חשב לפתח את האפליקציה החקלאית שלו באופן עצמאי, מחוץ למרכז המטאורולוגי של שינג'יאנג. "חקלאות היא תעשייה מרכזית בשינג'יאנג, וחלק גדול מהמידע שאנחנו מספקים מקורו בשירות החיזוי הממשלתי", הוא אומר, "לעולם לא אוכל להשיג את המידע הזה בעצמי או להרים פרויקט כזה לבד". למשמע הדברים הללו, ניתן להבין עד כמה רחוקות זו מזו מדינות מועדון המיליארד בתפיסתן את עצם מהות היזמות.

השירות של אקגאון / צלם: יחצ
 השירות של אקגאון / צלם: יחצ

* הכותב הוא מנכ"ל ARMA Media וכתב חדשות 10 בסין

צרו איתנו קשר *5988