נאור מתנגדת להצעת החוק בנוגע לחיסיון חומרים מודיעיניים

הוועדה המייעצת לשר המשפטים בנושאי חקיקה פלילית, בראשות שופטת בית המשפט העליון מרים נאור, מתנגדת להצעת החוק הממשלתית בנוגע לחיסיון חומרים מודיעיניים.

בעקבות דיון שהתקיים בוועדת נאור לפני שבועות אחדים, אשר פרוטוקול שלו הגיע לידי "גלובס", פנתה השופטת נאור במכתב לשר המשפטים יעקב נאמן, ופירטה בפניו את הנימוקים להחלטת הוועדה שלא לתת את ברכתה להצעת החוק שפירסם משרד המשפטים לפני כחודש וחצי.

על-פי הצעת החוק, ייקבע כברירת מחדל חיסיון על חומרים מודיעיניים בפקודת הראיות, כך שחומרים אלה לא ייכללו מלכתחילה בחומרי החקירה המועברים לסנגוריהם של נאשמים עם הגשת כתב אישום לבית המשפט.

הצעת החוק גובשה במחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) במשרד המשפטים, תחילה בראשותה עו"ד רחל גוטליב ובהמשך בראשות עו"ד רז נזרי, ואושרה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ושר המשפטים נאמן.

במשרד המשפטים הסבירו כי "הצורך בקביעת חיסיון בחוק על מידע מודיעיני התעורר לפני שנים מספר, בעקבות בקשות המשטרה והפרקליטות לצמצם את היקף החומר המודיעיני הנמסר לידי נאשמים, דבר הגורם לפגיעה מתמשכת במודיעין המשטרתי, וכפועל יוצא מכך ביכולת ההתמודדות עם הפשיעה".

הצעת החוק אמורה היתה לשמש משקל-נגד למגמה הגוברת בפסיקת בתי המשפט, שהרחיבו מאוד את היקף החומרים הנכללים בהגדרת "חומרי חקירה" שהתביעה חייבת להעביר לידי הנאשם. תכלית הצעת החוק, טען משרד המשפטים, היא מניעת שימוש לרעה בחומרים המודיעיניים על-ידי ארגוני פשיעה.

הצעת החוק עוררה את התנגדותה של הסנגוריה הציבורית, שראשיה חברים בוועדת נאור. בנייר-עמדה שהועבר למשנה ליועמ"ש נזרי, מחו ד"ר חגית לרנאו ועו"ד ישי שרון מהסנגוריה על כך שתזכיר החוק הופץ לציבור עוד לפני שוועדת נאור דנה בו.

"במשך שנים רבות הנחת היסוד של המשפט הישראלי היא שחומר מודיעיני מהווה חלק בלתי נפרד מחומר החקירה. לפי הדין הקיים, אם התביעה אינה מעוניינת בחשיפת החומר - הנטל עליה להוציא תעודת חיסיון, לאחר סקירה זהירה ומדוקדקת של החומר באופן פרטני ושקילת הצורך בחיסוי המידע בכל תיק ותיק. כעת מבקש תזכיר החוק להפוך סדרי עולם, כך שכל חומר מודיעיני יהא חסוי ולא ייחשב כחומר חקירה, והנטל יוטל כעת על הנאשם להראות כי החומר חיוני להגנתו".

עמדתה של הסנגוריה התקבלה במלואה על-ידי ועדת נאור. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יורם נועם, החבר בוועדת נאור, אמר בדיון כי "נקודת המוצא כיום היא שהמידע המודיעיני איננו חסוי בהגדרתו. אם המבחנים למציאת האיזון הם אותם מבחנים הקיימים היום, אז אין הצדקה להיפוך הנטל. מתוך הניסיון שלי בתור פרקליט בפרקליטות מחוז ירושלים, כאשר על הפרקליט מוטלת אחריות לבחון כל הוצאת תעודת חיסיון טרם העברת הבקשה לשר לביטחון הפנים, והוא חתום על הבקשה - עבודת הפרקליט רצינית ומדויקת ביותר. לעומת זאת, כשיש חזקה סטטוטורית כי 'חומר מודיעיני' הוא חסוי על-פי דין, ופרקליט מחוז מגיש כתב אישום לפי אותה חזקה ולא מבצע בדיקה אקטיבית של החומרים החסויים - היפוך הנטלים הוא בעייתי".

גם השופטת נאור עצמה הביעה הסתייגות מהצעת החוק: "מידע שכיום בתיקים ספציפיים בתי המשפט קובעים כי ראוי להעבירו לידי ההגנה, הצעת החוק קובעת לגביו אחרת. האם מערך המודיעין לא ידוע בכל מקרה? לעיתים ידועות לכל שיטות חקירה משטרתיות או שיטות חקירה של השב"כ, ובכל זאת הכול נשמר חסוי. החשש שלי הוא שהחזקות המוצעות ימנעו בחינה קפדנית ומדויקת של כל תיק ותיק. לדוגמה, אם ממעקב שגרתי עולה כי בליל הרצח היה הנאשם במקום אחר, מדובר במידע קריטי".

נאור הוסיפה כי "פעמים רבות אני תוהה, ביושבי כשופטת, כיצד הגיעו גורמי האכיפה לנאשם במקרה ספציפי. האם בעקבות חומר מודיעיני או בעקבות עדות. חשוב להכיר את התמונה בשלמותה כדי להבין את השתלשלות העניינים".

בתום הדיון החליטו חברי הוועדה, ברוב של 8 נגד 6, להתנגד להצעת החוק ולהביא בפני שר המשפטים את התנגדות הוועדה. "המחוקק יעשה כהבנתו, אבל מבחינת הוועדה אין להצעת החוק הזו אור ירוק", אמרה נאור.

דובר משרד המשפטים מסר בשמו של עו"ד נזרי כי "ועדת נאור דנה בתזכיר בחוק ומסרה לשר המשפטים את עמדתה, ולפיה אין מקום להמשיך בקידום הצעת החוק. עמדתה של הוועדה תישקל כמובן על-ידי השר ויתר הגורמים הרלוונטים, יחד עם הערות נוספות שהיו לתזכיר החוק, ויוחלט בדבר המשך קידום הצעת החוק. המשנה ליועץ המשפטי יקיים בקרוב דיונים בנושא".