טלנובלה מהחיים: השלטון בארגנטינה נגד המדיה

קרב האיתנים בין כריסטינה קירשנר, נשיאת ארגנטינה הדומיננטית, לבין קבוצת התקשורת המונופוליסטית קלארין, רושם בכל יום שפל חדש

למתבונן מן החוץ, כמו תייר כמוני, נראה בתחילה כי האתגרים הניצבים כיום בפני נשיאת ארגנטינה, כריסטינה קירשנר, הם בתחום הכלכלה העולמית והמקומית והמאבק המתחדש עם בריטניה סביב השליטה על איי פוקלנד, הכולל גם חזקה על נפט וגז המצויים ככל הנראה בשפע באוקיינוס באזורים הסמוכים לאיים המפורסמים.

אך כאשר מתבוננים היטב במהלכיה של הנשיאה הכריזמטית, מגלים כי הבעיה העיקרית של קירשנר מזכירה יותר טלנובלה מאשר התמודדות מקובלת של מנהיגי מדינות בתקופה בלתי יציבה זו.

קבוצת קלארין, השולטת בטלוויזיה המסחרית בארגנטינה, והמחזיקה גם בטלוויזיה בכבלים, שירותי אינטרנט ורדיו, כמו גם שליטה מוחלטת בעיתון היומי הנפוץ ביותר בעולם בשפה הספרדית, הפכה ב-4 השנים האחרונות לבעיה מרכזית של נשיאת ארגנטינה, כריסטינה קירשנר, התקועה לה כעצם בגרון ומשפיעה במידה רבה על מהלכיה הכלכליים והמדיניים. זאת מאחר שקלארין היא סוג של מונופול, שעל-פי הנתונים שולטת על כ-80% מכלל המדיה בארגנטינה.

קבוצת קלארין, העושה כל מאמץ אפשרי כדי לקעקע את תדמיתה של נשיאת ארגנטינה, משתמשת בעוצמת המדיה העומדת לרשותה כדי לנגח את קירשנר השמאלנית, כשהשמאל נחשב ל"אויב" בעלי ההון. קירשנר, נשיאה רבת עוצמה שזה עתה נבחרה לתקופת נשיאות נוספת של 4 שנים, פועלת מצידה נמרצות כדי להחליש את כוחה של קלארין באמצעות שורה של חוקים שיפרקו את קבוצת המדיה לחלקים קטנים ויהפכו את העיתונים, הטלוויזיה בכבלים, תחנות רדיו וכלי מדיה נוספים לכפופים באופן מוחלט לממשלה שבראשותה.

קירשנר מבינה היטב את הסכנות האורבות לה מבית, כאשר קבוצת מדיה השולטת על 80% מהתכנים הנצרכים על-ידי 40 מיליון תושבי ארגנטינה שמה לה למטרה להוריד אותה מהשלטון מהר ככל אפשר. ואכן, קלארין אינה חוסכת מאמץ להציג את קירשנר באופן מגוחך במכות מתוכננות היטב מתחת לחגורה, כדי ליצור בדעת הקהל סתירה מוחלטת לתדמית המכובדת של נשיאת המדינה, שנושאת באמתחתה את הפוטנציאל להפוך לחשובה ביותר בדרום אמריקה.

ממשיכת דרכה של אוויטה פרון

כללי המשחק משתנים מדי יום, ויורדים עד לרמות הנמוכות ביותר. כך, כלי המדיה של קלארין מכנים את קירשנר בת ה-58 בשם "מלכת הבוטוקס" - רמז גס לניתוחים הפלסטיים שהיא עוברת מפעם לפעם במטרה לשמור על המראה הצעיר שלה. כדי לחזק את הכינוי הלא מחמיא, מציפה קלארין את המדיה העומדת לרשותה בצילומים לא מחמיאים של נשיאת ארגנטינה.

קירשנר האמיצה והנחושה יודעת כיצד לכבוש את לב ההמונים, גם בשל הסבל האישי והטרגדיה שהיא חוותה באוקטובר 2010, כאשר בעלה פרופ' נסטור קירשנר, שהיה בחיר לבה עוד מהתקופה המשותפת בבית-ספר התיכון, נפטר בקיץ האחרון באופן פתאומי. וגם בשל גילוי-הלב שלה, שבאמצעותו היא יודעת לחשוף את עצמה עם הרבה כחל ושרק. "כן, אני צובעת את עצמי מגיל 14 כמו שצובעים דלת", אמרה בגילוי-לב.

אך הלשונות הרעות בארגנטינה, קרי כלי התקשורת, רומזים כי העובדה שקירשנר זכתה בבחירות האחרונות לקדנציה השנייה שנערכו בקיץ האחרון, ברוב מוחלט של 54%, הושפעו במידה רבה מהאובדן האישי שלה, שסחף את ציבור הבוחרים ברגשות רחמים וחמלה כלפיה.

גם הפרסום הרשמי כי קירשנר חלתה באחרונה בסרטן בלוטת התריס, הוסיף לה נקודות, למרות שקבוצת קלארין הפיצה שמועות כי הניתוח שהיא עברה להסרת הבלוטה לא היה ולא נברא. כדי להזים שמועות אלה, הופיעה קירשנר לפני כחודש בפומבי, מיד לאחר הניתוח, ולא היססה להסיט את שיערה הצידה בפני המצלמות ולחשוף לעיני כל את הצלקת הטריה שנוצרה בצווארה כתוצאה מהניתוח. בראיון עיתונאי היא אמרה כי עשתה זאת בכוונה, כדי להזים את השמועות המרושעות. "יקירתי, פוליטיקה לפני יופי", אמרה לעיתונאית שראיינה אותה על הופעתה הפומבית שהוסיפה לה נקודות אצל העם הארגנטיני, הרואה בה את ממשיכת דרכה של אוויטה פרון המיתולוגית.

האופוזיציה, ובראשה חברת קלארין, מודאגת מהאפשרות שהיא תזכה גם בבחירות הבאות שיתקיימו בשנת 2015, ויש כאלה הסבורים כי סיכוייה טובים למשול גם מעבר ל-3 הקדנציות שנכון להיום כמעט מובטחות לה.

המאבק בין כריסטינה קירשנר לבין קלארין החל בשנת 2008, כפי שרבים מאמינים, כתוצאה מקריקטורה פוליטית שבה נראתה הנשיאה כשסרט דביק הנושא את הסימן X על-פיה, שמשמעותו איסור חופש הביטוי. הנשיאה לא עברה על כך בשתיקה והאשימה את "הגנרלים של המדיה" באיומים נוסח המאפיה, ובכך שהם ניצלו את שליטתם במדיה כדי לנגח אותה.

בעלה של הנשיאה, פרופ' נסטור קירשנר, יצא בקריאה ישירה לקבוצת קלארין להיות יותר ממושמעים, אך במקביל, בשם "חופש הביטוי", החלה הנשיאה ליזום חוק שיחלק את קלארין לקבוצות מדיה קטנות יותר שאין ביניהן קשר עסקי כלשהו. כתוצאה מכך, תוך פחות מחודש, מאז פרסום הקריקטורה החל המאבק בין הצדדים.

המאבק לא ירד מהתודעה הציבורית כאשר כל אחד מהצדדים מעלה מדי כמה שבועות את רף האיומים וההשמצות. כך, לפני כחודש נשלחו 200 עובדי מס הכנסה כדי לתשאל ולחקור את עובדי קבוצת קלארין במטרה לחשוף על-פי חשדות, התנהלות עבריינית של הקבוצה.

"נגרם נזק לקירשנר"

אחד העורכים המוערכים בארגנטינה, א. קירשנבוים, כתב באחרונה כי החקירה של עובדי קלארין על-ידי סוכני המס, לא רק שלא העלתה דבר, אלא גרמה נזק נוסף לקירשנר והרחיבה את מספר המתנגדים לחוק שנועד לפרק את מונופול המדיה. קירשנר לטענתו, החלה להצטייר עתה כמי ששואפת להקים דיקטטורה בחסות הדמוקרטיה, ומנצלת את כוחה כדי להחליש את מעמדה של המדיה בארגנטינה במטרה לסתום פיות.

אך קירשנר, נחושה במלחמתה, פועלת גם היא בכל דרך העומדת לרשותה. לפני כשבועיים נדונה בבית המשפט הארגנטינאי לערעורים האשמה כי ילדיו של מייסד קלארין הם יתומים מהתקופה החשוכה בתולדות ארגנטינה שאומצו על-ידו באופן לא חוקי. אך מסיבות שלא פורסמו סירבו הילדים המאומצים של ארנסטינה הררה דה נובל, אלמנתו של מייסד קלארין, לעבור בדיקת DNA כדי לוודא שלא נחטפו מהוריהם שחוסלו בתקופת 'המלחמה המלוכלכת" שהתקיימה בשנת 1976.

בנוסף, קירשנר, שאינה עוצרת לרגע, שכנעה לפני כשבועיים את התאחדות הכדורגל במדינה להפסיק את ההסכם בינה לבין חברת הכבלים של קלארין, שבמסגרתו יכלו המנויים לצפות במשחקים על בסיס תשלום עבור כל משחק.

"המלחמה בין שני ענקים אלה היא חסרת רחמים והיא תימשך לחיים או למוות של אחד הצדדים" אומר אנוך אגוויאר, מי שהיה שר התקשורת בממשלה. ואכן, גם מצבה של קלארין נמצא בעליות וירידות על-פי האירועים המתרחשים חדשות לבקרים. בחודש יוני 2011, כאשר קירשנר הפסידה בבחירות לקונגרס לפני שזכתה בתקופת נשיאות נוספת, נסקו המניות של קלארין לגבהים חדשים, אך לאחר שנבחרה שוב לנשיאה, נמשכה המלחמה ביתר שאת ולפני כמה שבועות הגיעו המניות לרמה הנמוכה של טרום כישלונה של קירשנר בבחירות לקונגרס.

כדי לחזק את שלטונה במדינה שבה כרבע מתושביה חיים מתחת לקו העוני, מפנה קירשנר את מאמציה לשיפור חייהם של אלה שלא שפר גורלם. באחרונה השיקה תוכנית הטבות לילדים, שהגדילה את הנוכחות של ילדי עניים בבית-הספר, והגדילה את סכומי הקצבאות לקשישים. "כריסטינה היא חזקה יותר מאשר הנשיא פרון אי-פעם חלם להיות", אמר בראיון עיתונאי, קרלוס קוראץ', שהיה שר הפנים במשך 10 שנות שלטונו של פרון בשנות ה-90, והוסיף כי קירשנר היא הנשיאה העוצמתית ביותר בהיסטוריה של ארגנטינה.

המאבק בין קירשנר לקאלרין, מהווה תמרור חשוב גם למדינות אחרות, ואולי גם לישראל, על הסכנה שבהקצנה הבאה לידי ביטוי במהלכים חד-צדדיים של השלטון הנוכחי בארגנטינה, המנצל את כוחו כדי להגיע להישגים באמצעים לא כל-כך דמוקרטיים, ומאידך את הסכנה הנשקפת מ"דיקטטורה" של המדיה כאשר היא מסוגלת באמצעות כוחה המונופוליסטי להטות את דעת הקהל לטובת אינטרסים עסקיים כאלה ואחרים.

החזון של קירשנר: תירס וסויה במקום היי-טק

מאבקי הכוח בין קירשנר לתאגיד המדיה קלארין, המאיימים על יכולתה של הממשלה להגשים את תוכניותיה, ממחישים עד כמה הראייה האסטרטגית שלה היא ייחודית, ובניגוד לאופוזיציה הרואה בגל ההיי-טק הסוחף את העולם המערבי כמקור לחיקוי, קירשנר, רואה את היתרון היחסי של ארגנטינה בזירה הבינלאומית דווקא בתחום החקלאי. ואכן, ב-9 השנים האחרונות נהנית ארגנטינה ממכירות משמעותיות של סויה, ששיפרו את מצבה הכלכלי של המדינה. בראיון שהתפרסם באחרונה אמרה קירשנר, כי הביקוש הגלובלי לתירס מהווה יתרון עצום לארגנטינה, ששטחי הגידול שלה הם בהיקף של 32 מיליון הקטר, ויכולים לגדול עד ל-45 מיליון הקטר.

סין, שבעבר אחד מענפי הייצוא שלה היה תירס, עברה באחרונה לייבוא תירס, זאת בשל הביקוש הגדול הן לדלק ביולוגי והן לפלסטיק המתכלה ביולוגית, שהוא מרכיב חשוב במגמה הירוקה. גישה זו, המוכיחה את עצמה, ואשר על-פי התחזיות רק תתרחב, אינה אהודה על גורמי הון שונים בארגנטינה, הרואים בהיי-טק מקור לצמיחה, וחוששים מתדמית של "מדינת איכרים".

הכותב הוא יועץ לשיווק. www.trends-news.com