דאגתו המוצדקת של אבא נתניהו

לו האמין מישהו שעזיבת אשל את הלשכה תהיה השיא, באה המציאות והוכיחה אחרת

עזיבתו של נתן אשל לא הביאה לסיומה של הפרשה, שטילטלה את לשכת רה"מ. עם הליכתו, התפנה נתניהו לנזוף במדווחים: ראש מערך ההסברה הנדל נאלץ להתפטר, מזכיר הממשלה האוזר הוא כבר לא רלוונטי והמזכיר הצבאי האלוף לוקר ממילא בדרך לבקו"ם.

מי שחשב שעזיבתו של נתן אשל, האיש שהיה מספר 1 בלשכת רה"מ, תהווה את שיא הפרשה ואת סיומה, התבדה. בלשכת נתניהו המציאות עולה על כל דימיון, ואם היה חסר עוד פן הזוי בשרשרת ההתרחשויות בלשכת רה"מ, אז אתמול בבוקר (יום ה') הוא נמצא, כשצמד הליצנים, שי ודרור, הצליחו להעלות לשידור ברדיו 103 FM שניים מגיבורי הפרשה: יועז הנדל וצביקה האוזר.

את ראש מערך ההסברה הנדל היוצא תפסו השניים לשיחת בוקר מפתיעה, בעוד הוא מכין את הילדים לבית הספר, ואת מזכיר הממשלה האוזר תפסה השיחה בביתו, שקוע, לדבריו, בהכנות ליום המשפחה. כל-כך עסוקים שם בלשכת רה"מ.

האוזר נשמע משועשע, למרות שלא בטוח שיש לו סיבות. את אמונו של נתניהו ברור למעלה מכל ספק שהוא כבר איבד. גם אם יאחז בקרנות המזבח, זה כלל לא משנה כמה זמן הוא עוד יישאר, הוא כבר לא רלוונטי. אנשים ששוחחו עימו התרשמו שמזכיר הממשלה משוכנע שנתניהו יירגע. הוא מטפח אשליות שאת השבר הסורי-אפריקאי שנוצר בינו לבין הבוס עוד ניתן לאחות; שימשיך לשמש מזכיר הממשלה; וגם שיהיה ח"כ בכנסת הבאה. יש גורמים בלשכת נתניהו שלא היו מהמרים על התקוות האלה, לא כל שכן על כוונתו של האוזר לעלות על מטוס רה"מ לוושינגטון בשבוע הבא.

הנדל לפחות חסך מעצמו את ההתבזות הזו. אם כשהתפוצצה פרשת נתן אשל, שהנדל היה ציר מרכזי בה, הוא הפך לממודר, חלפו עוד שבועיים והוא הפך למיותר. במשך שבועיים ביקש הנדל להיכנס לרה"מ להציג לו תוכנית עבודה לשנת 2012. נתניהו ביטל ודחה את הפגישות פעם אחר פעם. לפני שלושה ימים, כשכבר הסכים נתניהו לראות את פניו, הבהיר לו עד כמה איבד את האמון בו, והשאר היסטוריה. רק לפני חודשיים עוד היו בני הזוג נתניהו מוקסמים ממנו.

אף אחד בסביבת רה"מ, חוץ מנתניהו עצמו, לא היה זקוק לפרשת נתן אשל כדי להבין שהנדל הוא עוף מוזר בנוף הלשכה. מאז הגיע לשם, תהו בסביבת נתניהו מה בעצם תפקידו ומהי תרומתו. כראש מערך ההסברה נכח הנדל בדיונים הכי חשובים, השתתף בישיבות הכי סודיות, צבר המון ידע, אך אף אחד לא הבין מה הוא בדיוק עשה איתו, לנוכח העובדה שעם עיתונאים הוא סירב לדבר. במערכת הפוליטית גיחכו שהנדל הוא הדובר הראשון שלא מדבר אם אין מצלמה או מיקרופון בסביבתו.

ברוב תמימותו וחוסר ניסיונו, חשב הנדל שיעסוק באסטרטגיות ארוכות טווח ל-2040, בתקיפה שתהיה או לא תהיה באיראן, ולא הבין שבמציאות הלשכתית הדברים הקטנים הם למעשה אלו שקובעים. אחרי הזובור שעשה לו נתניהו השבוע - כשמיהר לפרסם את דבר הגשת התפטרותו, בעוד הנדל מספר שבכלל התבקש להישאר - צצו במוחו מספרי טלפון של עיתונאים, שלא שמעו קודם לכן את קולו, והוא ניסה להציג להם את עמדתו, ולהסביר שבכלל מגיע לו צל"ש ולא טר"ש. למזלו, מהצד השני של הקו אף אחד לא נטר לו טינה, ההיפך. כל מי שמספק את הסחורה ומתדרך נגד נתניהו - מאומץ בחום על-ידי התקשורת וזוכה למעמד של אחד מגדולי האומה.

אמש, לאחר שקבע שיא שלילי של פחות מחצי שנה בתפקיד, נפרד הנדל על במבה וביסלי מהצוות שעבד תחתיו. את השרביט הוא העביר לסגנו, לירן דן. הנדל, בחור ערכי, הגון ואינטליגנטי, בוודאי לא נפל מהכיסא כשהתברר לו שדן מתדרך נגדו מאחורי גבו.

דווקא האוזר, יש מי שמספרים, היה מופתע, שבעודו מתדרך כי השיחה שקיים עם נתניהו היתה נינוחה, מספק דן, חברו ללשכה, גירסה הפוכה. וזה בעצם הסיפור של לשכת נתניהו בקליפת אגוז. תככנות, סכינאות, חוסר נאמנות. עבודת צוות? הצחקתם אותם.

באשר לגורם השלישי בפרשה, המזכיר הצבאי, יוחנן לוקר - זה רק עניין של זמן עד שהאח הגדול יעזוב את הבית. לוקר יגיע בקרוב לבקו"ם ויזדכה על הציוד. האח הקטן שלו, הראל לוקר, שרק מונה למנכ"ל משרד רה"מ, יישאר בלשכה ויצטרך להתמודד לבד. מעורבותו של אחיו הגדול בפרשה ודאי לא הוסיפה להראל לוקר גובה. מראש הוא איבד נקודות וקומתו גומדה. הפרשה העיבה גם על היחס אליו בתוך הלשכה.

אי אמון בבוס

נתניהו משוכנע שלא רק טובתה של ר' ושלטון החוק היו נר לרגליהם של האוזר, הנדל והמזכיר הצבאי של ראש רה"מ, האלוף יוחנן לוקר, כשדיווחו על התנהלותו של אשל. נתניהו אימץ את הסברה שכל המהלך נועד לפגוע באשל. בניגוד ליחסי הציבור שעושה שלישיית המתלוננים, ברור לגמרי מדוע רואה רה"מ בהחלטה של אנשי אמונו הקרובים ביותר לא לעדכן אותו בפרשה, הבעת אי אמון בו. נראה שכל מנהל, בכל ארגון, היה נוהג בדרך דומה, שהרי להמשיך לעבוד יחד עם השלושה זה בלתי אפשרי, ובוודאי שלא היה מועיל לתפקוד הלשכה. אבל גם אם טענותיו כלפיהם מוצדקות לחלוטין, צריכה להיות לו טענה אחת קטנה כלפי עצמו: הוא האיש שמינה אותם.

כשנשאל לפני כמה שנים בראיון מה החסרונות של בנו, הצביע פרופ' בן ציון נתניהו על חוסר היכולת של בנו לבחור אנשים ראויים. כשהוא מגלה את זה, המשיך האב המודאג, זה לא פעם זה מאוחר מדי. השבוע התברר שוב כמה צדק האב הפרופסור.

לו הקשיב נתניהו הבן יותר לאביו ופחות לאחרים, ייתכן שהרבה מבוכות היו נחסכות.

השבוע שידרג נתניהו את שני מספרי 2 של אשל והנדל: גיל שפר במקום אשל, ולירן דן במקום הנדל. השניים, שהפכו למספרי 1, רק יכולים לקוות שהפעם זה לא ייגמר בבכי. למרות שאחרי התאונות האחרונות, קשה להניח שמישהו יצליח לעשות תאונות קטלניות יותר, אבל בלשכת נתניהו לעולם אי אפשר לדעת. עדיף לא להמר.

שפר הוא ללא ספק הליהוק המתאים לנעליו של אשל. התלמיד עלה על רבו. לשניים דפוס התנהגות והתנהלות דומה, לבד מכישרון הצילום כמובן. ולגבי דן, בלשכה כבר החלו ההימורים כמה זמן ישרוד עד שיגיע לישיבת ההדחה במועצת השבט. מהר מאוד הוא יגלה שהוא לא יכול לעבוד על כולם כל הזמן.

צרו איתנו קשר *5988