שומר היער

ההצלחה הגדולה ביותר שנרשמה לארגוני הירוקים בשנה החולפת היא ביטולה של תוכנית לכפר נופש בחוף בצת, מדרום לראש הנקרה, שהוכרזה באוקטובר 2011 בפשרה להשבת הקרקע למינהל תמורת פיצוי כספי. כמי שניהל את קמפיין החופים בשנים קודמות, ששיאו ב-2004, כשעבר חוק החופים, וכמי שיושב כנציג בוועדה לשמירה על הסביבה החופית (ולחו"ף), הוביל ניר פפאי את המאבק נגד תוכנית חוף בצת בשטח חוף טבעי ופתוח, עם ערכי טבע נדירים. שיא המאבק, שנמשך שלוש שנים, היה גל אנושי שהורכב מ-1,500 איש באוקטובר, לאחר שבקיץ הוקם מאהל מחאה בחוף ואוייש בידי אנשי החברה להגנת הטבע ומדריכים בה.

מאבק נוסף שרשם הצלחה היה נגד תוכנית שינוי ייעוד קרקעות תעשיות המלח של משפחת דנקנר בעתלית. 8 שנים לאחר שהחברה להגנת הטבע והתנועה לאיכות השלטון עתרו לבג"ץ נגד החלטת מועצת מקרקעי ישראל מאוקטובר 2003 להסב את שטחי בריכות המלח של עתלית למגורים, כתבה המדינה בתשובתה לבג"ץ שהתוכנית תיבחן מחדש והיועץ המשפטי לממשלה הודיע ששר האוצר מנוע מלחתום על החלטת התוכנית מלפני 8 שנים.

בתום קמפיין שהוביל פפאי במשך שלוש שנים בשיתוף תושבי האזור, נמנעה הקמת שדה התעופה השני של ישראל במגידו, בטענה שהדבר יחריב את עמק יזרעאל. וכך אימצה ועדת הכלכלה את המלצת שר התחבורה, ישראל כץ, להקים את נמל התעופה השני של ישראל בנבטים שבנגב וזו נמצאת היום לפני החלטת ממשלה.

בפעולות המחאה נגד פרויקט הכרייה בחולות סמר שבערבה הדרומית, לאחר התפוצצות המגעים בין המשרד להגנת הסביבה, בהובלת השר גלעד ארדן, ומינהל מקרקעי ישראל, פפאי נעצר. ארדן דחה את הצעת הפשרה שהמליצה על כרייה בחלק מהשטח בתמורה להכרזת חלק מהשטח כשמורת טבע, ומול הדחפורים שהתחילו בעבודות נעמדו תושבי האזור ופעילי הסביבה, ובהם פפאי. הם חסמו את הכלים הכבדים ומנעו את תחילת העבודות. המשטרה עצרה את פפאי ושמונה פעילים נוספים. המאבק לא הוכרע, אך בחברה להגנת הטבע מקווים שהפעילות גרמה לגורמים הפעילים בעניין, לשקול שוב את הנושא.

אימפקט חשוב הושג במאבק על כפר הנופש בחוף ניצנים, שבו תוכננו 900 יחידות אכסון תיירותי. לאחר צעדת חולות של החברה להגנת הטבע והתושבים המקומיים החליט המינהל לעצור את התוכנית ולקדם את הפרויקט בצפון אשקלון, בשטח שמיועד למלונאות ולתיירות.

החברה להגנת הטבע התריעה בסוף 2011 שתוכנית ספדי בירושלים, שבוטלה ב-2007, עלולה להיכנס בדרך האחורית דרך תוכנית המתאר למחוז ירושלים, שבה סומן רכס לבן כאזור לבנייה. המחאה השפיעה והמועצה הארצית לתכנוןם ובנייה דחתה את סימון הרכס לבנייה.

מאבקים נוספים שהוביל פפאי השנה כללו את המשך ההתנגדות לרפורמה בחוק התכנון והבנייה. החברה להגנת הטבע תומכת בפרק הרישוי, שלדעתה ניתן כבר היה להעביר בכנסת, אך לדעתה לא נכון היה לשלבו עם פרק התכנון, הטומן בחובו השלכות מרחיקות לכת ולא נותן מענה לבעיות, מטרות ויעדים, שלטענת החברה לא הוגדרו ברפורמה. החברה להגנת הטבע מתנגדת לרפורמה במסגרת קואליציה של 30 ארגוני סביבה וחברה שהתארגנו ל"מטה לתכנון אחראי".

פפאי מעורב בתמיכה בחלופת קציר המלח המלא בים המלח וכן במאבק נגד תוכנית הפיתוח המלונאית שאושרה בעמק ססגון סמוך לתמנע; הוא גם הוביל את מחאת התושבים נגד ניצול פצלי השמן בחבל עדולם שבשפלת יהודה.

השנה שלי

מה ההישג הגדול שלך השנה?

"המאבק וביטול תוכנית כפר הנופש בחוף בצת. זה קרה בשלב מאוד מאוחר, שבו התוכנית כבר היתה מאושרת ולאחר שהיזם כבר זכה במכרז. זה הוכיח שאסור להתייאש, ושאם פועלים בנחישות ומאמינים, ניתן לשנות החלטות גם בשלב סופי של תוכנית".

מה הלקח שלך מהישג זה?

"אף פעם לא מאוחר מדי. ההישג הזה מחזק שוב את כוחו של שיתוף פעולה עם הציבור המקומי. ואת זה שכשיש אלטרנטיבות ניתן לשנות את עמדתם של מקבלי ההחלטות".

מיהו נדל"ניסט השנה בעיניך?

"מהזווית השלילית אני מסמן את הווד"לים, הן תגובה היסטרית, שהשלכותיה יהיו ארוכות טווח עם משמעות סביבתית, חברתית וכלכלית קשה, ומי שדחף לאישורן הוא בנימין נתניהו. החלטת הממשלה להקים עשרה ישובים חדשים בנגב, גם היא החלטה הזויה. זו החלטה לא כלכלית ויקרה פי שלושה מחיזוק יישובים קיימים, שהיא-היא מדיניות התכנון המוצהרת. צריך להפנים שהקמת ישובים חדשים, עיצוב גבולות וגישת 'נלבישך בטון ומלט', אינה רלבנטית כבר. ציונות היום זה חיזוק יישובים קיימים. יישוב חדש ליד דימונה וערד יוציא מהן אוכלוסייה חזקה ויחליש אותן".

מה יקרה למחירי הדירות בשנה הקרובה?

"זהו לא תחום מומחיותי, אבל אני יכול להגיד שארגוני הסביבה הם לא חסם לפיתוח. אין לנו בעיה עם הגדלת היצע הדיור, אבל לתפיסתנו, המבוססת-נתונים, יש מספיק עתודות שיספקו מענה לצרכים בלי לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בשטחים הפתוחים".

האם וכיצד תשפיע המחאה על הנדל"ן?

"לצערי, בשיא המחאה עברו הווד"לים ללא כל התייחסות לדיור בר-השגה, וכן ברפורמת התכנון, הביטוי מאוד מצומצם, הוא בעיקר מס שפתיים ולא פתרון אמתי. אני מקווה שהנושא יקבל ביטוי ראוי והולם".

מה המהלך הגדול הבא שלך?

"אם רפורמת התכנון תעבור חס וחלילה, זה ידרוש בחינה מחודשת של הדרך האפקטיבית לשמירה על ערכי הטבע והשטחים הפתוחים. שלושה אתגרים נוספים הם בים, ביבשה ובאוויר - הגיעה השעה לתקן עוול בן עשרות שנים של פגיעה בנחלים, ולהחזירם למה שהיו בעבר - נחלים זורמים, דבר שניתן לעשות תוך 10 שנים. האתגר השני הוא הובלת מדיניות אנרגיה שמשלבת שיקולים סביבתיים ואיזון שנשען על המאפיינים הייחודיים של ישראל. האתגר השלישי הוא בקרקע, בעוד שהעולם הכיר בחשיבות שיש לישראל מבחינת ערכי הטבע שלה, אנחנו כציבור עדיין לא הפנמנו את זה".