ביהמ"ש: בעלי השליטה בגבור ספורט לא יחויבו בהשבת הלוואה

איתן אלדר ורועי גיל, בעלי השליטה לשעבר בגבור ספורט שהתמוטטה ב-2009, לא יידרשו להחזיר לחברה, המצויה כיום בהליכי פירוק, הלוואה בסך כ-13 מיליון שקל שנטלה ממנה חברת-האם שלה, גבור ספורט אחזקות.

חברת גבור ספורט, שנוסדה ב-1958 בשם "ציון חברה לטקסטיל", הייתה פעילה בענף הטקסטיל והתמקדה בטרם פירוקה ביצור גרביים, בעיקר לחברת נייק העולמית. החברה הייתה מצויה בבעלות ובשליטה של חברת-האם, גבור ספורט אחזקות, כאשר אלדר, גיל ואחרים שימשו בעת כחברי הדירקטוריון של החברה.

ב-2004 הלוותה החברה לחברה-האם 28.2 מיליון שקל, שנרשמה כהלוואה לזמן ארוך. במהלך שנת 2006 שקלה החברה לבצע הנפקת מניות בבורסה בלונדון, התקשרה עם חתמים מקומיים על מנת לארגן את הליך ההנפקה, ואלה ביקשו להסדיר את פירעון ההלוואה טרם ההנפקה. לשם כך יזמה החברה הליך, לפיו היא תחלק רווחים לבעלי המניות, ואלה ישמשו לפירעון ההלוואה.

החברה אף החזיקה באישורים לביצוע החלוקה מדירקטוריון החברה, בנק לאומי לישראל ושל מרכז ההשקעות, שנתן מענקים לחברה לפי חוק עידוד השקעות הון. באישורים אלה צוינו תנאים מסוימים לאישור החלוקה, אך הגופים שהנפיקו אותם לא עמדו על קיומם.

ב-2006 אישר בית המשפט את ביצוע חלוקת הרווחים, ובעקבות זאת נפרעו כ-15.2 מיליון שקל מסך ההלוואה, כשיתרת החוב לפירעון נותרה על סך של כ-13 מיליון שקל.

אלא שבסופו של דבר ההנפקה לא יצאה אל הפועל, כיוון שהחברה נקלעה לקשיים, בהם המשבר הכלכלי העולמי, פיחות בשערי החליפין של השקל ושריפה שכילתה את מפעל החברה בטורקיה.

החברה אף הפסיקה את פעילות מפעלה בקריית-שמונה, וב-2009 נמכרה פעילותה לחברת דלתא גליל תעשיות. בראשית 2010 ניתן צו לפירוקה של החברה.

"החלטה סבירה"

על הרקע הזה ביקש המפרק של גבור ספורט, עו"ד משה גלר, לחייב את החברה-האם ואת הדירקטורים שאישרו את חלוקת הרווחים לבעלי המניות, בהם אלדר וגיל, להשיב את יתרת ההלוואה בסך כ-13 מיליון שקל.

המפרק טען כי האישורים, שניתנו לחלוקת הרווח מצד בנק לאומי ומרכז ההשקעות, הינם "תנאים מתלים" לבקשת החלוקה ומהווים חלק בלתי נפרד ממנה, והואיל והם לא התקיימו - ההלוואה לא נפרעה בפועל, וההון העצמי לא הושב לקדמותו.

השופט איתן אורנשטיין דחה טענות אלה וקבע כי "ההחלטה לאשר את החלוקה הייתה סבירה וראויה, ובשים לב למצבה האיתן של החברה, עת התקבלה".

בית המשפט אף מתח ביקורת על התנהלותו של המפרק, משום שלא טרח להעיד את נושי החברה או את נציגי בנק לאומי ומרכז ההשקעות, שיתמכו בגירסתו, לפיה התנגדו לחלוקה.

"התנהלות המפרק בהקשר זה אף מעוררת תהייה בלשון המעטה... כל התיזה של המפרק נשענת רק על מה שהוא סבור, ומבלי שהוא טרח כלל לבדוק עם הנושים מה הם חשבו בעת הרלוונטית, ולמרות שלא הייתה בידו כל מניעה לעשות כן", נקבע.

עו"ד ירון אלכאוי ממשרד גורניצקי ייצג את גבור ספורט ואת יתר המשיבים. הדירקטורים ובעלת השליטה יוצגו בידי עו"ד אלי שימלביץ', ראש מחלקת הליטיגציה במשרד שטיינמץ הרינג גורמן ושות'.