מה תרוויח איראן מהתקפה ישראלית?

5 שאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו בנוגע להתחממות במזרח התיכון

בימים הקרובים נשמע הרבה על "ניצחונו" של בנימין נתניהו, אשר נכנס לחדר עם ברק אובמה ויצא ממנו עם "חופש פעולה בעניין איראן בידו". אם יתמזל מזלו, גם דיון ציבורי ראוי על מה בדיוק הוא השיג או לא השיג לא יתקיים, וישראלים ימשיכו להתעלם מכמה שאלות אשר צריכות להטריד את כולנו.

שאלה ראשונה: מי יצטרף לסנקציה

ראשית עניין הסנקציות. על פי הגרסה הנוכחית של ממשלת ישראל סנקציות עולמיות על אירן הן הכרח, אבל בו בזמן הן לא אפקטיביות. מי שמנסה להבין מה טוענים ראש הממשלה ושר הביטחון של מדינת ישראל נותר עם המשפט הבא: מכיוון שהסנקציות על הנפט מאירן נדחו, עד הקיץ, ומכיוון שסין, רוסיה והודו לא משתתפים בהן, הרי שאין הן יעילות ולא נותרה ברירה לישראל אלא לפעול לבדה.

אם הגישה היא כזו, למה על מדינות המערב בכלל לטרוח להטיל סנקציות על אירן אם הן לא מלאות? אם ישראל חושבת שהיא יכולה לפתור את "בעיית אירן" בעצמה, למה היא צריכה לגייס את העולם לסנקציות שהיא עצמה חושבת ללא יעילות?

שאלה שניה: איזה מין איום זה

שאלה נוספת, היא מה אופי האיום האירני, ומה צריך להיות אופי הפתרון. ממשלת ישראל, גם הנוכחית וגם הקודמת, טוענים, בצדק, שאירן מאיימת לא רק על ישראל אלא על העולם כולו. אך כאשר ישראל טוענת לזכותה להחליט לבדה על צעדיה, בלי להתחשב במה העולם חושב על אופן התמודדות עם אירן, היא פשוט מערערת את כל היסוד עליו מושתת הטיעון על האופי הגלובאלי של האיום של פצצת אטום אירנית.

כפי שנאמר בקטע הקודם, אם ישראל טוענת שהיא צריכה ויכולה להתמודד לבדה עם הפצצה האירנית, למה העולם צריך לשבור את הראש בסוגיה זו?

שאלה שלישית: מה שווים 500 הרוגים

השאלה השלישית נוגעת למה באמת מסוגלת ישראל לעשות לבדה, ומה היא "תקבל" עבור מעשיה באירן. אם נכונים הפרסומים על דרישות ישראל, היא מבקשת מהעולם להביא למצב בו לאירן לא רק שלא תהיה פצצה, אלא שגם יכולת לייצרה לא תהיה קיימת.

מדבריו של בנימין נתניהו בפני יהודים אמריקאים - לישראלים אין עדיין זכות לשמוע מראש ממשלתם מה בדיוק הוא חושב בעניין זה - הסנקציות והפעולה הבינלאומית לא מצליחות, וגם לא יצליחו, לבטל את היכולת של אירן לייצר פצצה גרעינית. האם זה אומר שהתקפה צבאית ישראלית חד צדדית תצליח להרוס את כל היכולת האירנית -כלומר להרוס את כל מצבורי האורניום המעושר בשיעור שמעל ל-3% ואת כל המתקנים?

אם להיות כנים, צה"ל לא יכול להבטיח דבר כזה, כאשר הוא אמור לפעול לבדו בזירה האירנית. נשארנו, לפיכך, עם שאלת העלות מול התועלת. מה שיעור היכולת שצה"ל יכול להרוס אשר יהפוך את מחיר האנושי והכלכלי שישראל תשלם למשהו כדאי? האם הרס של 60% מצדיקים 500 הרוגים מבין אזרחי ישראל? האם 50% מהיכולת?

האם הרס של שני שליש מהמתקנים ינחמו את הישראלים עבור הרס המשק, תוך קיצוצי ענק בבריאות, וחינוך ורווחה לשנים רבות? אלא שגם אם הצבא יכול להבטיח הרס רב, נניח 75% מהמתקנים, האם הוא יכול להבטיח שבירת הרצון האירני לבנות מחדש את כל המערך הזה?

שאלה רביעית: מה תרוויח איראן?

למען האמת, אירן לאחר התקפה ישראלית עשויה, מבחינתה, להיות במצב לא רע. ראשית, הסכמתה תהיה דרושה להגיע להפסקת אש, ולייצוב המפרץ הפרסי, והיא תגבה את המחיר הפוליטי המתאים. כלומר, הבידוד שלה בעולם יקרוס.

שנית, גם הכנסותיה מנפט יגדלו מאד - הסנקציות יתמוטטו בעקבות התקפה ישראלית - והן יוכלו לממן בנייה מחדש של מה שנהרס, מה עוד שהיא תציג זאת כצורך חיוני, נוכח מתקפה ישראלית חד צדדית. כמה שנים תרוויח ישראל במצב כזה? והאם המחיר העצום, אנושי, כלכלי ומדיני, של השגת הדחיה - אם היא תושג - הוא דבר שאזרחי ישראל יכולים להסכים לו? האם העולם, ואפילו אזרחי ארה"ב, יסכימו שוב להתגייס נגד חימוש אירני?

בסופו של דבר, אלה האותיות הקטנות שבמבצע השיווק שעורך בנימין נתניהו למלחמה באירן: העובדה שלא מדובר, בשום מקרה, בביטול הפצצה האירנית, אלא בהשגת דחיה לפרק זמן מסוים. מי יודע, אולי עד אז לברווז האירני יקרה משהו משמים? אולי המשיח יגיע עד אז?

שאלה חמישית: כמה עלה לנו הנאום

לבסוף מגיעים לשאלת הדיבורים, כמו אלה של נתניהו בכינוס אייפאק. כמה עלה למשק הישראלי נאומו זה? כמה ריבית עודפת צריכות חברות מקומיות וגורמים פיננסים לשלם עבור עלייה בסיכון המלחמה? כמה מפעלים נשאלו על יד לקוחות אם יעתיקו קווי ייצור לחו"ל כדי להבטיח שהם יוכלו לעמוד בחוזי הספקה? כמה חסכונות נמחקו בשוק ההון?

מה אם כן מקבלים אזרחי ישראל מנאום הברווז האירני? האם מישהו לא ידע לפי כן שישראל מוטרדת ? האם מישהו לא הבין שיש אופציה צבאית ? מה היה התכלית של הנאום המתלהם הזה? האם הוא נישא למען אזרחי ישראל או למען יריביו הרפובליקנים של ברק אובמה? תשובות לכך כנראה לא נקבל בקרוב.