"התמיכות המיועדות למשפחות של עובדים עם ילדים בגיל הרך לא ניתנות למימוש על ידי מרבית המשפחות האלה". כך עולה ממחקר שערכה חטיבת המחקר של בנק ישראל ושיופיע בדוח הבנק הקרוב. עוד עולה מהמחקר, כי ההוצאה הפרטית על מסגרות טיפול בילדים בגיל הרך היא מהגבוהות במדינות OECD, על רקע תמיכות נמוכות בהשוואה בינלאומית.
עלות הנטו (בניכוי הטבות) במדינות ה-OECD עומדת בממוצע על 15% מהשכר הממוצע, לעומת עלות נטו של כ-33% מהשכר הממוצע בישראל, כ-120% יותר.
עלות גבוהה
נזכיר כי אחת ההמלצות העיקריות של ועדת טרכטנברג הייתה סבסוד של חינוך מגיל 3. אלא שגם את המהלך הזה מבקרים בבנק ישראל, שכן נטען במחקר שצעד זה יפחית את נטל התשלומים על ההורים, אך לא את ההוצאה הפרטית על טיפול בילדים עד גיל זה, שכן "מרביתם נמצאים במסגרות פרטיות שעלותן גבוהה מאוד".
עוד עולה מהמחקר, כי הרחבת הפיקוח על הגנים הפרטיים יוביל לייקור העלויות שלהם ב-40%, נטל שעלול ליפול על ההורים.
לפי המחקר, ההוצאות על מסגרות טיפול בילדים בגיל הרך מסתכמות בכ-1,900 שקלים לחודש - כרבע משכר הנטו הממוצע של האם. ערוץ התמיכה העיקרי במשפחות אלו הוא סבסוד מסגרות הציבוריות - מעונות יום ומשפחתונים.
אלא שבישראל קיימות שתי בעיות עיקריות: האחת, שיעור הסבסוד הממוצע מסתכם ב-44% מהעלות החודשית של המסגרת - נמוך במידה ניכרת מאשר במדינות המפותחות, המעניקות סבסוד של כ-68% בממוצע.
הבעיה השנייה והחמורה יותר, היא כי רוב האימהות הזכאיות לסבסוד לא מצליחות לנצל את ההטבה, בשל מחסור במסגרות מפוקחות שבאמצעותן ניתן לממש את הזכאות. לפי המחקר, רק חמישית מכלל האימהות העובדות לילדים בגיל הרלוונטי (כ-20%) נהנות בפועל מהסבסוד.
לפי בנק ישראל, סבסוד מחצית ההוצאה על מסגרות הטיפול בילדים ירחיב את התעסוקה של אימהות עם ילדים בגיל הרך מהשיעור הנוכחי של 63% לכ-67%, בעלות כוללת של כ-2.9 מיליארד שקל. בעקבות זאת, יצטרפו לשוק העבודה כ-21,700 נשים".
בבנק ישראל סבורים כי הגברת מדיניות הסבסוד של מסגרות הטיפול תתרום לגידול התעסוקה של נשים, שכן עלויות גבוהות מחלישות את התמריץ של האם לשוב ולעבוד.
גן ילדים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
