מיהם עורכי הדין שמגלגלים את העושר של המיליארדרים?

המגזין הבריטי "Citywealth" פרסם רשימה של 9 עורכי דין ישראליים המובילים בייצוג בעלי הון עתירי-ממון בענייניהם הפרטיים

המגזין הבריטי "Citywealth", שעוסק בכלכלה, בעושר ובמותרות ופונה בעיקר לאנשי עסקים, מציג כל שנה רשימה של עורכי דין בולטים בעולם, שעוסקים בין היתר בייצוג בעלי הון עתירי-ממון (מיליונרים ומיליארדרים) בענייניהם הפרטיים (The Leaders List).

בשבוע שעבר פרסם המגזין את רשימת עורכי הדין המובילים בייצוג בעלי הון בענייניהם הפרטיים לשנת 2012, רשימה שבה מופיעים גם 9 עורכי דין ישראלים. שלושה מבין התשעה, עורכי הדין דניאל פסרמן, אבירם הנדל ודפנה טלגם, הם ממשרד גורניצקי. שניים מבין עורכי הדין המומלצים, אמיר הלוי ושמואל בורנשטיין, הם ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג.

כמו כן מופיעים ברשימה המכובדת עו"ד גדעון קורן, השותף-המייסד של משרד קורן. קורן משמש, בין היתר, כיועץ משפטי לחברות ישראליות וזרות וכן לאנשי עסקים מהארץ ומחו"ל בכל הקשור לפעילותם העסקית והמסחרית המגוונת בישראל ומחוצה לה.

לקוחות כבדים

3 עורכי הדין הנוספים ברשימה הם: עו"ד עמיחי פרי, שותף בכיר במשרד אלתר, המתמחה במיסוי בינלאומי, מיסוי היי-טק ומיסוי מיזוגים; עו"ד ישראל (ג'ורג') רוזנברג ממשרד הבוטיק רוזנברג, אברמוביץ, קרן פולק, אפלמן המתמחה במשפט מסחרי, תכנון מס בינלאומי, דיני נאמנויות, דיני חברות ועסקאות בינלאומיות; והישראלי הנוסף ברשימה הוא יעקב שרביט ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן.

לדברי עו"ד שרביט, משרד הרצוג, פוקס, נאמן מייצג בעלי הון ישראלים וזרים בענייניהם הפרטיים, ב-3 תחומים עיקריים: הסדרים רכושיים (כגון ניסוח צוואות, הסכמי ממון), ייעוץ מס, וטיפול במשברים, בעיקר בסכסוכי גירושים של לקוחות "כבדים", בעיזבונות ובאפוטרופסות.

לדבריו, "זה קורה, למשל, כשראשי המשפחות העשירות מזדקנים וחולים ואינם יכולים להמשיך ולנהל את הכספים. המשפחות באות אלינו כדי שנייעץ להן כיצד להמשיך לנהל את הנכסים ולחלק את העושר. הייצוג שלנו הוא חוצה יבשות והייעוץ שאנחנו נותנים כולל שיתוף-פעולה עם קולגות עורכי דין זרים. עיקר התמורות בשנים האחרונות היו בתחום המיסוי ובהסדרת הנושא של נאמנויות בפקודת מס הכנסה. כתוצאה מזה יש יותר הסדרי נאמנויות, מה שמאפשר ליותר תושבים ישראלים לעשות הסדרי נאמנויות בארץ ובחו"ל".

שרביט אמנם מרוצה מכך ששמו נכנס לרשימת עורכי הדין המובילים בייצוג בעלי הון, אך באותה נשימה הוא מוסיף כי דירוגים מסוג זה הם אינם מדד מדויק, וכי מי שחסר לו מאוד ברשימת עורכי הדין המובילים הוא עו"ד מאיר לינזן, השותף-המנהל של משרד הרצוג, פוקס נאמן. "לינזן הוא עורך דין מוביל בתחום של נאמנויות ועיזבונות, וגם יו"ר STEP ישראל, ארגון עורכי הדין ורואי החשבון שעוסקים בתחום".

לדברי עו"ד דניאל פסרמן ממשרד גורניצקי, שמו נכנס לרשימה של המגזין הבריטי בזכות הייצוג והליווי שמעניק המשרד לבעלי הון בענייניהם האישיים. זאת, החל מהעברת עושר בין-דורי, דרך טיפול בירושות, צוואות, הקמת נאמנויות, חלוקת שליטה - וכלה בניהול בין הדורות וכיוצא באלה.

לדבריו, "הרבה פעמים הליווי המשפטי שלנו למשפחות בעלות הון כולל שיתוף-פעולה עם יועצים פיננסיים ובנקאים שנותנים את הפן הכלכלי. ההון של המשפחות הללו מורכב מנכסים פיננסיים, כגון ניירות ערך ומזומנים, וכן מנכסים ריאליים, כגון החזקה בתאגיד, בחברת נדל"ן או בחברת ביטוח. לכן, ההיבטים הם משפטיים וגם פיננסיים. בנוסף, ליווי המשפחות נעשה בתהליכים מאוד רגישים, שלעתים מגיעים לפיצוץ, וזה דורש מאיתנו הרבה מאוד רגישות, הן כמשפטנים והן כבני אדם. למעשה, אנחנו חצי-פסיכולוגים בליווי של תהליכים האלה".

- כיצד אתם מונעים סכסוכי ירושה וסכסוכים בכלל בקרב משפחות בעלי ההון?

"הרעיון הוא לתכנן את הדברים מבעוד מועד, וליצור הסכמים שיסגרו את כל הנושאים כאשר כל בני המשפחה עדיין בריאים. כשיש, למשל, מקרי פטירה פתאומיים, או כשאין הסדרה מוקדמת של חלוקת הירושה, זה עלול להגיע לריב. לאורך השנים טיפלנו בסכסוכים רבים ומוכרים, שאני מנוע מלנקוב בשמות".

נאמנויות מחוץ לישראל

אף שהוא בעלים של משרד קטן יחסית, עו"ד ישראל (ג'ורג') רוזנברג אינו מופתע מכך ששמו מופיע ברשימת עורכי הדין הישראלים המובילים בייצוג בעלי הון.

לדבריו, "הרקע שלי הוא בינלאומי. אני עוסק כבר שנים במיסוי בינלאומי ובנאמנויות ומופיע בכל הדירוגים. אין כמעט משרדים קטנים כמו שלי, שמתחרים במשרדים הגדולים בתחום הבינלאומי. כבר ב-1998 פתחנו סניף של המשרד בשווייצריה, ואנחנו עורכי הדין הישראליים היחידים שעד היום מנהלים שם סניף רשמי".

- מהי הפעילות שלכם בשווייץ?

רוזנברג: "אנחנו עובדים עם כל הבנקים בשווייצריה ומייצגים בעלי הון ישראלים שנתקלים בבעיות משפטיות של ניהול כספי ירושה, מיסוי ובנקאיות. יש לנו גם חברת נאמנות שמנהלת נאמנויות עבור הלקוחות. פתחנו את הסניף ב-1998 כשהוסרו בישראל המגבלות על החזקת מטבע-חוץ".

- מדוע עשירי ישראל עדיין מנהלים כספים בשווייץ ובארצות אחרות, אף שהוסרו מזמן המגבלות על החזקת מטבע-חוץ בארץ?

רוזנברג: "הסיבה לכך שהכסף של בעלי הון ישראלים הולך לשווייצריה אינה בגלל שהוא לא מוצהר בישראל, אלא מפני שהביורוקרטיה בשווייצריה הרבה יותר פשוטה וקלה, ושחוק הנאמנויות בה הרבה יותר פשוט מהחוק הישראלי. הרבה יותר נוח להקים נאמנויות מחוץ לישראל. סיבה נוספת היא שהבנקים השווייצרים ידועים בשמירה על הסודיות. החוקים האזרחיים הרבה יותר פשוטים בשווייצריה, ויותר נוח לנהל את הכספים משם".

- באיזה סדרי גודל של הון ישראלי שמנוהל בשווייץ מדובר?

רוזנברג: "הנתון המדהים הוא שנתח השוק של הישראלים (בעלי הון שנושאים דרכון ישראלי) בבנק קרדיט סוויס, הבנק השני בגודלו בשווייצריה, שווה לנתח השוק של כל עשירי ארצות סקנדינביה והולנד ביחד. אפשר ללמוד מכך רבות על כמות הכסף שמנוהלת שם, כמו גם על הקפיטליזם הישראלי לעומת הסוציאליזם הסקנדינבי".