זהירות חשמל

שום דבר בתקנות שתוקנו ב-2004 במשרד התחבורה לגבי קורקינטים חשמליים לא מתכתב עם המציאות של היום. התקנות, שמתייחסות לקורקינט כאל סוג של צעצוע, מתעלמות מכך שמדובר בכלי רכב ממונע עם פוטנציאל קטלני, שבני נוער דוהרים עליו בפראות הן על הכביש והן על המדרכה, לרוב תוך האזנה למוזיקה מחרישת אוזניים. על-פי התקנות האלה הותרו לשימוש קורקינטים בעלי הספק של מאה ואט בלבד, במשקל מרבי של עשרה קילוגרמים ומהירות שמגיעה עד 12 קמ"ש. בפועל יובאו לארץ בדרכים שונות כלים כבדים יותר ששווקו לבני הנוער, בעלי משקל ומהירות גדולים יותר. לא במקרה, כנראה, רק חברת ביטוח אחת בישראל מציעה פוליסה לכלים החשמליים הללו.

במשרד התחבורה, יש לומר, לא ישבו באפס מעשה. הם כינסו ועדה, אלא מה. לפני כעשרה חודשים היא אף הגישה את מסקנותיה. זה קרה לאחר תאונה שבמסגרתה קיפח את חייו גבר בן 42 שרכב על קורקינט חשמלי ונפגע מרכב חונה. המלצותיה קבעו שגיל הרוכב לא יהיה פחות מ-16 (היום יש גם ילדים בני 10 שרוכבים), שהספק המנוע יהיה עד 1,500 ואט, שהמהירות המרבית תעמוד על 25 קמ"ש, ושהמשקל של הכלי יהיה עד שישים קילוגרמים. כמו כן ממליצה הוועדה על חובת התקנת פנסים קדמי ואחורי, על חובת לבישת אפוד זוהר בלילה, על חובת חבישת קסדה, על התקנת בלם אחד לפחות, ועל תנועה בדרך עירונית בלבד, דהיינו על הכביש בתוך הערים, ושל רוכב אחד בלבד (בלי "הרכבות").

אז מה הבעיה? שההמלצות תקועות. כשביקשנו לברר במשרד התחבורה למה מחכים לאסון הבא חלילה בשביל להתעורר ולהעביר חקיקה מסודרת, נמסרה התגובה הלא מאוד מספקת כי "משרד התחבורה ומשטרת ישראל פועלים לאכוף מסחר ונהיגת כלים מסוכנים מסוג זה. במסגרת הפעילות הוחרמו מאות כלים בלתי חוקיים והוגשו כתבי אישום נגד בעלי החנויות והסוחרים בתחום. נושא האכיפה בכבישים נמצא באחריותה של משטרת ישראל". תגובה זו קיבלה חיזוק גם מתגובת משטרת ישראל, שמסרה כי "אכיפת יבוא קורקינטים שאינם עומדים בתנאים המפורטים לעיל מתבצעת על-ידי המכס בשיתוף פעולה עם משרד התחבורה". העיקר שכולם משתפים פעולה.