לחיאני, דנציגר וקלגסבלד לא יפוצו על שינוי ייעוד קרקע

ניצחון למינהל מקרקעי ישראל: בית המשפט העליון דחה את ערעורם של שלומי לחיאני, ראש עיריית בת-ים; ד"ר יורם דנציגר, שופט בית המשפט העליון; ועו"ד דורי קלגסבלד, שותפו לשעבר של דנציגר; שביקשו להחיל עליהם את כללי הפיצוי לפי החלטה 727 (הפשרת קרקע לצורך בנייה רוויה למגורים) של מינהל מקרקעי ישראל, בעסקת קרקע חקלאית במערב נתניה שבה היו שותפים.

השותפים תבעו מבית המשפט המחוזי בתל-אביב - שלפני שנה וחצי דחה את תביעתם - פיצוי (בשיעור של 27% מערך הקרקע לאחר שינוי ייעודה) של כמה עשרות מיליוני שקלים על הקרקע.

השותפות בראשות לחיאני, בשם "ש.א.נ.ל.", רכשה ב-1995 מכונס נכסים 21 דונמים חקלאיים במערב נתניה בכ-750 אלף דולר. העסקה בוצעה כשיזמים פעלו בבהילות בכל הארץ לרכישת קרקע חקלאית, לאור השחיקה שחלה אז באחוזי הפיצוי בהפשרת קרקע חקלאית לפי החלטה 727 והספקולציות על החלטות ההפשרה.

בשנת 1995, ימים ספורים לפני שהתקבלה החלטה 727, החליט הבנק שלו שועבד המגרש על-ידי מוכרת הנכס, לממשו, לאחר שהיא לא פרעה את חובה לבנק. באוקטובר 1995 התקשר כונס הנכסים עם לחיאני על מנת למכור לו את הקרקע. אך המועד הקובע לפיצוי, לפי החלטה 727, היה 19.9.1994, והמינהל טען כי לא ניתן לקבל את הפיצוי אחריו.

ש.א.נ.ל. טענה כי זכויותיה של מוכרת הקרקע "הוקפאו" בעת יצירת המשכון לבנק, וכי ש.א.נ.ל "נכנסה בנעליה", אך בית המשפט דחה טענה זו.

שופטי העליון אליקים רובינשטיין, ניל הנדל ויצחק עמית דחו השבוע, כאמור, את ערעורה של חברת ש.א.נ.ל וחייבו אותה בהוצאות המשפט של המשיבה בהיקף 25 אלף שקל.

כזכור, לפני כשבועיים קבע נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, כי דנציגר היה מצוי ב"ניגוד עניינים אתי" בעת שדן בתביעה כנגד המינהל, בעוד שהוא עצמו מנהל הליך משפטי לקבלת פיצוי בסך עשרות מיליוני שקלים מהמינהל. הנציב לא ציין בהחלטתו אם ימליץ על נקיטת הליך כלשהו נגד השופט לאור תוצאות הבירור.

באוקטובר 2010 דחה העליון את הערעור שהגישה חברת "מקור הנפקות וזכויות" כנגד המינהל, בדרישה לקבלת פיצוי בסכום-עתק של 3.1 מיליארד שקל בגין הפקעת שטח של 551 דונם קרקע בירושלים. בהרכב השופטים ישבו רובינשטיין, סלים ג'ובראן ודנציגר, שגם כתב את פסק הדין.

מאוחר יותר נודע לחברה כי בעת שהשופט דנציגר ישב בדין, היה תלוי ועומד בעליון ערעור שהוגש בשמו ובשם חברת ש.א.נ.ל שבבעלות לחיאני, בדרישה לקבלת פיצויים מהמינהל בגין שינוי ייעוד קרקע.

החשדות בדבר עסקים לא כשרים שבהם מעורב דנציגר וקשריו עם לחיאני נחשפו לראשונה בתחקיר של העיתונאי משה ליכטמן ב"גלובס" ב-2008.