האוזר: "המשבר בבורסה - לא מרגולציה אלא מחוסר ודאות"

מדדי המניות בחו"ל מזנקים מתחילת אוקטובר בעוד שהמעו"ף עלה ב-3.1% בלבד - אך יו"ר רשות ני"ע מתעקש: דעיכת מחזורי המסחר אינה נובעת מעודף רגולציה" ■ "הסדרי חוב הם חלק מהנוף של שוק ההון הישראלי - היקפם אינו מאיים על המשק"

הירידה בהיקפי המסחר בשוק ההון איננה תוצאה של ריבוי הרגולציה מצד רשות ניירות ערך - כך טוען יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר. בהרצאה שנשא הבוקר (ג') בכנס של לשכת עורכי הדין בתל-אביב, הוסיף האוזר כי הסדרי חוב הם חלק מהנוף של שוק ההון הישראלי, וכי היקפם איננו מהווה בעיה המאיימת על המשק, אף שהם מהווים כמובן בעיה מבחינת המשקיע הבודד.

"משנת 2008 היו בישראל 97 הסדרי חוב, זה חלק מהנוף של שוק ההון בישראל", אמר האוזר. לדבריו, היקף החובות הבעייתיים כיום בישראל עומד על 20 מיליארד שקל ערך נקוב, המשקפים כ-10 מיליארד שקל שווי שוק ריאלי.

"אלה סכומים לא מבוטלים של חוב בעייתי, אבל זה מתוך 300 מיליארד שקל חוב סחיר בשוק ההון. ברמה משקית זו לא בעיה, אבל זו כן בעיה ברמת המשקיע הבודד. אבל זו לא בעיה המאיימת על המשק, אף שהיא גורמת לחשש והיא חלק ממדד הפחד", אמר.

פרויקט מיוחד: הבורסה בת"א דועכת

האוזר התייחס לטענות שלפיהן הרגולציה בשוק ההון היא הגורם לירידה בהיקפי המסחר. "מה מסביר את הירידה במחזור המסחר?", הוא שאל. "יש כמה גורמים כלכליים, יש גם סיבות אחרות. למשל, יש רמת אי-ודאות גדולה בשוק. בעולם יש ירידה מתמשכת במחזורי המסחר, ובנוסף יש חוסר עניין כי השוק מדשדש קצת כלכלית בארץ. אולי זה בגלל שעברנו ממעמד של שוק מתפתח לשוק מפותח. אולי בגלל הסדרי החוב, ועדת ריכוזיות, תעודות סל ועוד".

האוזר ציין כי השוואה בין מדד הפחד בישראל ובשווקים משמעותיים בעולם, מדד המבטא את התנודתיות בשוק, מגלה כי הירידה במחזורי המסחר היא עקבית מתחילת המשבר, היא יורדת ונמשכת עד היום. המגמה בישראל משתלבת עם מה שקורה בעולם.

לדבריו, "עולות טענות שמשקיעים מוסדיים בורחים מהארץ בגלל עודף הרגולציה, ואכן היקף ההשקעות בחו"ל הולך וגדל. אבל תסתכלו על המספרים, עלייה מ-60 מיליארד שקל ל-130 מיליארד שקל - אלה מספרים נמוכים לעומת סך הנכסים שבידי המוסדיים. אני לא בטוח שהעלייה בהשקעות בחו"ל היא בגלל הרגולציה".

האוזר הוסף כי "יש הוכחות רבות לכך שרגולציה איכותית תורמת לשוק ההון בטווח הארוך. לכן, לפי העובדות, אינני בטוח שלרגולציה יש משקל דרמטי לירידת המסחר בבורסה. עם זאת, איננו מתעלמים מהעובדה שלרגולציה יש עלויות, לא רק משאבים כספיים של כוח-אדם ותשומות. אנחנו עובדים מול כל הגופים שחושבים שיש כללים רגולטוריים שמעיקים, ויש מקום לשקול מה לעשות איתם, אנחנו מוכנים לשקול.

"הרשות עוסקת היום בבחינת מודלים של עלות מול תועלת ברגולציה. לדוגמה, מדרג רגולציה בין חברות לפי גודלן, אפשרות לחברות ערך להנפיק ניירות ערך בשוק המשני כדי לקצר את לוח הזמנים בגיוס הון וחוב וכן קול קורא במטרה לקצר את הדוחות הכספיים".

3 סוגי עבירות

עו"ד ניר בר-און, ראש מחלקת חקירות ומודיעין ברשות ניירות ערך, אמר כי כי "חקירות שביצענו בשנים האחרונות מציפות 3 סוגים של עבירות שמתרחשות בעולם זה.
הקבוצה הראשונה: מנהל השקעות העושה שימוש בחשבונות בשליטתו כאשר הוא מצוי בניגוד עניינים או בתמורה לשוחד כספי או אחר. החשדות העולים במקרים אלה הינם כי אותם מנהלי השקעות רכשו או מכרו ניירות ערך בחשבונות אותם הם מנהלים מטעמים פסולים שבבסיסם עומד ניגוד עניינים אישי או אפילו תשלום שוחד וקבלת טובות הנאה אישיות מהצד השני לעסקה עמם.

"הקבוצה השנייה: מנהלי השקעות העושים שימוש בחשבונות גדולים לדוגמה של מוסדיים או קופות גמל וקרנות נאמנות, במטרה לייצר רווח בחשבונם האישי או בחשבונות מקורביהם. קבוצה זאת בדרך-כלל מבצעת מסחר אסור עם מקורבים או עם חשבונות-קש על מנת לגנוב את הכסף מהחשבון המנוהל לכיסם האישי. למעשה מדובר פה בגניבת כספים שמתבצעת על פלטפורמת המסחר ועל חשבון אותם חשבונות עם כיס עמוק.

"הקבוצה השלישית - שימוש בחשבונות בעלי כיס עמוק לביצוע פעילות תרמיתית במסחר - קרי מניפולציה. במקרים אלה אנו נתקלים בסוחרים ומנהלי השקעות שעושים שימוש בחשבונות בעלי כיס עמוק שבשליטתם, על מנת להשפיע על שערי ניירות ערך ממגוון אינטרסים שונים".

בין האינדיקציות לביצוע עבירות מנה בר-און את היבט השליטה בחשבונות המשתתפים בעבירה או שליטת יתר ובלעדיות, וכן שימוש בסיסמאות של אחרים וחריגה משגרת מסחר ומהמלצות של אנליסטים.