בשל חובות כבדים: האם אסתר עופר וילדיה יסולקו מביתם?

מאז מותו של איש העסקים יולי עופר ז"ל, הרוחות במשפחת עופר, אחת המשפחות העשירות בארץ, אינן שוקטות. בין ילדיו של יולי עופר, ליאורה ודורון עופר, התגלע סכסוך רב-יצרים על חלוקת הירושה, שגם האלמנה, רות עופר, נוטלת בו חלק. פרטי הסכסוך, שמתנהל בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין לעבודה, אסורים בינתיים לפרסום.

ל"גלובס" נודע כי בת משפחה נוספת, אסתר עופר (58), גרושתו של שריה עופר, אחיינם של יולי וסמי עופר ז"ל, מנהלת מאבק משפטי עיקש משלה, נגד הוצאתה והוצאת 3 ילדיה מביתם במושב בית-ינאי - הממוקם על נחלה בשטח 20 דונם ושמוערך ב-15 מיליון שקל - עקב חובותיה לבנק דיסקונט ולנושים נוספים.

עוד נודע כי הטענה המרכזית של אסתר עופר נגד הוצאתה מביתה היא שהנושים אינם יכולים לממש את הבית, עקב היותו משועבד לטובת עיזבונו של יולי עופר ז"ל, בגין חוב בסך 8 מיליון שקל.

עיזבון יולי עופר מצדו תומך, באמצעות עורכי דינו, בעמדת אסתר עופר ומבקש לא להוציאה מביתה - עמדה שמשרתת גם את האינטרס של העיזבון על פני הנושים האחרים, לאור העובדה כי ככל שיתעכב פינוי אסתר עופר מביתה - כך יתפח חלקו של העיזבון בדמי המימוש העתידיים על הנכס.

ההתפתחות האחרונה בפרשה אירעה בשבוע שעבר (ב-13 במארס), אז ביקשה אסתר עופר מסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופטת ורדה אלשיך, לעכב את החלטתה לאשר למנהל המיוחד של נכסיה, עו"ד ארז חבר, לממש את הנחלה ובית המגורים הבנוי עליה, ברחוב הצוק בבית-ינאי, שבו היא מתגוררת עם ילדיה. זאת, עד להכרעה בערעור שהגישה עופר לבית המשפט העליון על החלטת אלשיך מחודש ינואר, לאשר את מימוש הבית עקב חובותיה של עופר לבנק דיסקונט ולנושים נוספים.

בקשת אסתר עופר לאי-סילוקה מהבית ונגד מכירתו לצורך תשלום חובותיה חושפת כיצד נחלץ בעבר יולי עופר ז"ל "להצלתם" של אסתר ושל אחיינו ובעלה לשעבר, שריה עופר, והלווה להם 5 מיליון שקל לכיסוי חובותיהם לבנק דיסקונט.

במסמכים שהגישה לבית המשפט והגיעו לידי "גלובס" טוענת אסתר עופר כי לבנק דיסקונט אין זכות להיפרע מבית מגוריה בבית-ינאי, לאור הסכם שערך הבנק עם יולי עופר ז"ל באוגוסט 2003, שבו הוסכם כי הבית, שהיה משועבד עד אז לטובת הבנק, ישועבד לטובת יולי עופר, שהלווה לשריה ולאסתר עופר 5 מיליון שקל לכיסוי חובותיהם לדיסקונט.

אסתר עופר טוענת - בבקשת רשות הערעור שהגישה לבית המשפט העליון על החלטת אלשיך לאשר למנהל המיוחד של נכסיה את מכירת ביתה - כי אין "טעם לסלק את המבקשת מבית מגוריה, כאשר הבנק מנוע ומושתק מלממש את בית המגורים, ולא ברור כלל אם יש נושים נוספים למבקשת המצדיקים את המימוש".

לדבריה, היענות לבקשת עו"ד חבר ובנק דיסקונט ואשרור החלטת אלשיך "תביא חורבן על חייה של המבקשת וילדיה, עוד בטרם אנו בוחנים אם בכלל יניב מהלך כזה פרי כלשהו עבור הבנק או כל נושה בלתי מובטח אחר".

זהו תקציר הפרק האחרון בסיפור העגום של אסתר ושריה עופר, קרובי משפחה של בני משפחת עופר עתירת-הממון, שנכשלו בעסקיהם כישלון חרוץ. זוג שבתחילת דרכו המשותפת, התמונה הייתה שונה לחלוטין.

ההלוואה לא חילצה מהמצב הקשה

אסתר ושריה עופר, אחיינם של יולי וסמי עופר, ז"ל, נישאו ב-1973. במהלך השנים נולדו לבני-הזוג 5 ילדים (היום בני 38 עד 21). ב-1974 רכשו בני-הזוג בית ברחוב הצוק בבית-ינאי, אך המשפחה התגוררה לאורך שנים בקיסריה.

ב-1988 ייסדו בני-הזוג לשעבר את חברת ד.ג.ש. שירותי דלק, שעיסוקה העיקרי היה ניהול והקמת תחנות דלק. לשריה הוקצו כ-66% מהמניות, ולאסתר כ-33% מהן. חשבונות החברה נוהלו בבנק דיסקונט.

ב-21 בדצמבר 1995 שיעבדו בני-הזוג את ביתם בבית-ינאי לטובת הבנק, להבטחת התחייבות ד.ג.ש לבנק.

ב-14 באוגוסט 2003, בעקבות החובות הרבים שהחלו לצבור והלוואות לבנק שלא הצליחו להחזיר, נחלץ קרוב המשפחה המצליח, יולי עופר, לעזרתם של הזוג עופר. בני-הזוג חתמו על הסכם עם יולי עופר, שבמסגרתו הלווה להם עופר 5 מיליון שקל לצורך הקטנת חובות ד.ג.ש לבנק דיסקונט.

כחלק מהסכם ההלוואה ולהבטחת תשלומה, הוסב והומחה באופן מלא לטובתו של יולי עופר, השיעבוד שנרשם לטובת בנק דיסקונט על ביתם של אסתר ושריה בבית-ינאי (הבית משועבד היום לטובת עיזבון יולי עופר ז"ל, שהוא נושה מובטח של אסתר עופר).

ההלוואה שנתן יולי עופר לזוג לא חילצה אותם ממצבם, הקשה ועם השנים הידרדר עוד יותר מצבה של ד.ג.ש, ובין השנים 2005-2009 הוגשו נגד שריה עופר ונגד החברה צווי כינוס ופירוק.

גם נגד אסתר עופר הוגשו 3 תביעות חוב שונות בסכום כולל של יותר מ-16 מיליון שקל: תביעת חוב של דיסקונט בסך 15 מיליון שקל, שלטענת עופר היא מופרזת; תביעת חוב של המועצה האזורית חוף כרמל; ותביעת חוב בסך 1.3 מיליון שקל של יצחק טופז, שהגיש תביעה נזיקית בגין נפילה בתחנת דלק, שהייתה שייכת לבני-הזוג עופר.

כך נוהג קרוב-בשארי בשרו

גם יחסיהם האישיים של שריה ואסתר עופר עלו על שרטון. הם חיו כפרודים במשך שנים רבות והתגרשו סופית רק ב-2010. בדצמבר 2008 נאלצו אסתר עופר וילדיה לפנות את ביתם בקיסריה, בעקבות מינוי כונס נכסים על הבית ומכירתו במסגרת הליך פשיטת-רגל של שריה, שמתנהל אף הוא בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

אסתר ושלושה מילדיהם המשותפים עברו להתגורר בבית במושב בית-ינאי, שהזכויות בו נרכשו על ידי בני-הזוג עופר ב-1974. באפריל 2010 ניתן צו כינוס נכסים לגבי אסתר עופר, ועו"ד ארז חבר מונה למנהל מיוחד לנכסיה.

לפני שנה, ב-28 במארס 2011, לאחר דיון בפני השופטת ורדה אלשיך, הושג הסכם בין הצדדים בנוגע לדרך מימוש הבית בבית-ינאי וחלוקת התמורה בין תיק פשיטת-הרגל של שריה עופר, לבין תיק פשיטת-הרגל של אסתר עופר. כעבור ימים מספר הגיש עו"ד חבר לבית המשפט בקשה לאשר לו את מימוש הנחלה והבית בבית-ינאי, לצורך חלוקת התמורה בין תיק פשיטת-הרגל של שריה לבין תיק פשיטת-הרגל של אסתר.

אולם אסתר עופר וכן עיזבון יולי עופר ז"ל התנגדו למימוש הנכס. טענתם העיקרית הייתה כי טרם התגבשה מצבת החובות של אסתר, שעתידה להיות נמוכה יותר מכפי שנראה היה בראשונה.

למרות ההתנגדות, קיבלה אלשיך ב-29 בינואר 2012 את בקשת עו"ד חבר למימוש הבית לטובת נושיה של אסתר עופר. השופטת ציינה כי הדרך היחידה של עיזבון יולי עופר לעכב את מימוש הנכס היא לתת הסכמה מיידית וחד-משמעית שייעצר מרוץ הריבית על החוב המובטח מכאן ואילך.

אלשיך ציינה כי "במקרה הספציפי, הנושה המובטח (עיזבון יולי עופר) מתייחד בכך שהוא קרוב משפחתם של החייבים. דבר זה, אף לשיטתו הוא השפיע על שיקוליו".

לדברי השופטת, " "בית המשפט אינו יכול 'לגנות' את העובדה כי קרוב משפחה נוהג בשארי-בשרו באורח שונה מהתנהלות בנק מסחרי ואינו ממהר להשליכם מביתם. אלא שלצד המחווה ההומניטרית כלפי בני המשפחה שמזלם לא שפר עליהם, הרי שאותה המתנה משרתת גם תכלית אחרת - אלטרואיסטית פחות וכספית יותר - של הנושה המובטח. זאת, נוכח מירוץ הריבית ההולכת ונצברת".

עורכי הדין המטפלים בפרשה הם: עו"ד ארז חבר ממשרד עורכי הדין עמית, פולק, מטלון הוא המנהל המיוחד לנכסי אסתר עופר; עו"ד דוד גולן הוא הנאמן לנכסי שריה עופר; עיזבון יולי עופר מיוצג בידי עורכי הדין צבי אפרת ואלי כהן ממשרד גורניצקי, ובאמצעות עו"ד רובי בכר ממשרד פישר, בכר, חן, וון, אוריון;, שריה עופר מיוצג בידי עו"ד רמית למפרט ממשרד חיים צדוק; בנק דיסקונט מיוצג על-ידי עו"ד מוטי זהבי; והכונס הרשמי מיוצג על-ידי עו"ד כלנית הרמלין.

שריה עופר: מפקד סיירת שקד לא עשה חיל בעסקים

שריה עופר, אחיינם של יולי וסמי עופר, ז"ל, גרושה של אסתר עופר, אבי ילדיהם, לא עשה חיל בעסקיו כמשפחת עופר המצליחה. שריה הוא בנו של אחיהם הבכור של יולי וסמי עופר, שכיהן כמפקד משטרת תל-אביב לשעבר, ניצב דוד עופר ז"ל.

את השירות הצבאי עשה שריה עופר בצנחנים. הוא הגיע עד לדרגת אלוף-משנה ושימש כמפקד סיירת שקד. לצד כישלונותיו העסקיים הסתבך שריה בעבר בפלילים ועמד לדין לצד חברת ד.ג.ש שירותי דלק, בטענה כי הונה את רשויות מע"מ והמכס בהיקף של 30 מיליון שקל.

במארס 2011 זיכה בית משפט השלום בתל-אביב את שריה עופר מרוב האישומים נגדו. עופר וחברת ד.ג.ש הורשעו בסעיף בודד של אי-הגשת דוחות מע"מ במועד.

בכתב האישום שהוגש ב-2003 נגד עופר ונגד החברות שהיו בבעלותו, ד.ג.ש ור.ע.ש אנרגיה, ונגד איילה ארבילי, מנהלת החשבונות של ד.ג.ש, נטען כי הנאשמים ביצעו הונאה בהיקף של 30 מיליון שקל נגד רשויות המכס בהשתמטות מתשלומי בלו (המס המוטל על דלק) ומע"מ. הם הואשמו בקשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במירמה, זיוף ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות.

ארבילי זוכתה בזמנה מכל האישומים נגדה. בפברואר 2009 גזר בית המשפט 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 20 אלף שקל על שריה עופר, שהורשע בעבירות של הפרת הוראה חוקית, הדחה בחקירה ושיבוש הליכי משפט, שביצע במסגרת החקירה שניהל נגדו מע"מ.

עופר הורשע כי פעל בדרכים ובצורות שונות במטרה לשבש הליכי משפט ולהדיח למתן עדויות שקר, תוך שימוש באמצעים פסולים כמו איומים, הפחדה והצעה למתן טובת הנאה. בין היתר, הוא הטעה את החוקרים ביחס לזהות של אדם, שטען כי "עקץ" אותו.

בכל הנוגע לסוגיית מימוש הבית בבית-ינאי, תומך שריה עופר בעמדתם של אשתו לשעבר, אסתר, ושל עיזבון יולי עופר ז"ל, והוא מתנגד להוצאתה ולהוצאת ילדיהם מהבית.

אסתר עופר עובדת כיום כשכירה במכללה האקדמית נתניה, ולדבריה, שכרה החודשי הוא 8,000 שקל, שבאמצעותו היא מפרנסת את בני משפחתה.