למה רשות השידור אף פעם לא תבריא

חוק רשות השידור שאושר השבוע מקבע את המחדל שלה - התלות בפוליטיקאים

1. חוק חשוב שאושר השבוע סופית בכנסת, אך חמק מהרדאר, הוא חוק רשות השידור החדש. מדובר באחד החוקים החשובים ביותר בתחום הטלוויזיה בישראל, חוק שעצם אישורו עשוי לחלץ את השוק כולו ממצוקותיו. לא רק שהחוק מרענן את מבנה מוסדותיה של רשות השידור, אישורו גם היווה תנאי לאוצר לחתום על הרפורמה שתציל את הרשות.

אלא שעם כל התקווה שהוא אמור להביא, חוק רשות השידור גם מקבע את המחדל הגדול של רשות השידור. הוא שזור בסעיפים שנוסחו ברוח הממשלה הנוכחית, אשר דואגים כי לעולם לא ישוחרר השידור הציבורי מאחיזת הפוליטיקאים. כל כוונה של הוגיו של החוק, ובראשם ח"כ איתן כבל, לנתק את רשות השידור לחופשי מהדרג הנבחר נעלמה מגירסתו הסופית.

לאור העובדה שהדיונים נמשכו על פני שנה לפחות, הנה תזכורת לכמה מהסעיפים שכבר הספקנו לשכוח שמרכיבים את החוק.

את מועצת רשות השידור החדשה, הגוף המפקח על התנהלות הרשות, תמנה הממשלה. כלומר, 6 מבין חברי אותה מועצה יבחרו על-ידי השר הממונה ובאישור הממשלה. השר הממונה כרגע, אגב, הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. 6 חברי מועצה נותרים ייבחרו מתוך רשימה של מועמדים שתגיש ועדת איתור לשר הממונה (נתניהו). את ועדת האיתור ימנה אותו שר הממונה (נתניהו).

ועדת האיתור תמליץ על 3 שמות - לממשלה - והיא שתבחר את יו"ר רשות השידור. את המנכ"ל של רשות השידור, שישמש כעורך ראשי, תבחר מועצת רשות השידור המצומצמת החדשה, והיא תגיש את בחירתה לממשלה לאישור. הוא ימונה לתקופה של 4 שנים, עם אופציה להארכה בעוד 4, באישור הממשלה.

זה לא נגמר פה. החוק החדש קובע כי כל שינוי מקיף שתעשה המועצה במספר הערוצים או רשתות השידור, יעשו באישור השר הממונה (נתניהו).

2. רשות השידור יכולה להיות יעילה כלכלית, אם תאושר הרפורמה. גם המסך שלה יוכל להיראות נהדר, אם היא תתחיל לעמוד במשימותיה בתחום הפקות המקור. כך גם יוסר הנטל מעל כתפי הערוצים המסחריים, ותהיה רווחה גדולה למפיקים וליוצרים.

אך החוק שאושר השבוע מבטיח כי לעולם רשות השידור לא תוכל באמת לעמוד במשימתה העיקרית - לתת שירות ציבורי מהימן ויעיל לאזרחי ישראל, שירות שאינו קשור בעמדות פוליטיות ובהלך הרוח של השלטון הנוכחי.

הנהלה שתמונה על-ידי הממשלה תמיד תהיה חייבת לה לפני הצופים. במשך שנים הוכיחה רשות השידור עד כמה המחויבות הפוליטית מובילה בה את הטון. באופי השידורים, בבחירת המרואיינים, בשפה וגם בהחלטות הניהוליות.

החוק הזה מסוכן במיוחד, כי הוא כולל בתוכו פטנט "חברתי" - הפחתת האגרה. הקוקטייל שרקחה לנו ועדת הכלכלה, אם כן, כולל מצד אחד השתלטות ברורה אך סמויה של הדרג הפוליטי על השידור הציבורי, מצד שני תוסף שייתן לנו תחושה מרוממת רוח כי ידמה לנו שהרשות מבריאה, ומצד שלישי כדור מאלחש שיפתור אותנו מאחריות לרשות השידור, ולכן גם יגביר את רגישותנו למתרחש בה.

ד"ר אילן רבינוביץ' לא יכול היה לעשות את זה יותר טוב.