גליה מאור: "זה לא מקרה שהמחאה לא התחילה בבנקים"

מנכ"לית לאומי: "אני מתחברת למחאה החברתית" ■ בד בבד, בכירי בנק לאומי זכו להעלאת שכר רטרואקטיבית מינואר בשיעור 3.7%

בכירי המערכת הבנקאית התייחסו היום (ה') למחאה החברתית במסיבות העיתונאים שזימנו לרגל פרסום הדוחות הכספיים השנתיים, ודחו את הטענות כי העמלות בבנקים יקרות, וכי הריביות הגבוהות ממשקי הבית מסבסדות את הריביות שמשלם המגזר העסקי.

"אני מתחברת למחאה החברתית", אמרה המנכ"ל היוצאת של בנק לאומי, גליה מאור, "ואני רוצה להזים את הטענה כאילו אנחנו גוזלים את הציבור על חשבון הטבות למגזרים אחרים. קודם כל, זה לא מקרה שהמחאה לא התחילה בבנקים, והתלונות על עליות מחירים היו על דברים אחרים. אם נשווה בין עמלות הבנקים לתשלומים קבועים שהצרכן משלם - כמו גז, חשמל וטלפון - נראה שבבנקים, התשלום נמוך יותר.

"שנית, בנק ישראל מראה בנתוניו שמשנת 2007 חלה ירידה של 17%בעמלות הבנקים. העמלות נשחקו ולא עלו. אני מברכת על זה שבנקים אחרים מורידים עמלות, אבל העמלות שלנו נמוכות כבר עכשיו, ולאומי גובה פחות מבנקים אחרים".

דוחות בנק לאומי חשפו, כי הדירקטוריון החליט אתמול לתת לבכירי הבנק - יו"ר, מנכ"ל וחברי ההנהלה - תוספת שכר של 3.7%, רטרואקטיבית מינואר. שכר הברוטו של מאור עומד כיום על 210 אלף שקל בחודש, לאחר שקיבלה תוספת שכר של 10% לפני שנה. בתגובה אמר יו"ר לאומי, דוד ברודט, כי "מערכת התגמולים שמקבלים בבנק לאומי היא בצניעות רבה. השנה לא חולק בונוס להנהלת הבנק. עליית שכר של 3.7% היא עלייה צנועה; גם לאחריה, שכר המנהלים נאות ביחס לאתגרים ולמשימות".

גם בבנק הפועלים התייחסו למחאה החברתית, ולטענות לגבי רווחיות חריגה בבנקים. יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, הסביר כי "עסק צריך להניע את עצמו ולהרוויח. אנחנו עסק שתורם לכלכלה על ידי העמדת אשראי לצמיחת המשק, אבל כדי שבנקים יהיו מסוגלים לתת אשראי - צריך רווחיות מסוימת. הרווחיות של בנק הפועלים אינה חריגה, אלא סבירה במונחים בינלאומיים".

מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, אמר כי "אי אפשר להתעלם מהמחאה החברתית. אנחנו קשובים ללקוחות, על פי נתוני בנק ישראל, בנק הפועלים הוא הבנק הזול ביותר בעמלות מבין הבנקים הגדולים".

מנכ"לי הבנקים התייחסו לחשש ממחנק אשראי במשק. מאור, שלפני זמן מה הביעה דאגה ממחנק אשראי, לא שינתה את דעתה, למרות שבנק ישראל קבע דרישות הלימות הון מחמירות פחות מהציפיות המוקדמות. "אני מברכת על הנחיות בנק ישראל, אך גם לאחריהן הגורמים שעלולים ליצור מחנק אשראי לא נעלמו - צורכי המימון של הממשלה, שינויים רגולטוריים שמגבילים את האשראי שגופים מוסדיים יכולים לתת כמו מגבלת לווה בודד; ואני מזכירה, שהמוסדיים הם ספק אשראי מרכזי לצד הבנקים. לכן, יש לי ספק רב אם הגידול באשראי יספיק לצורכי המשק".

בה בעת שמאור פסימית, סרוסי רואה את הבעיה בעיקר בצד המוסדי. "לבנק הפועלים יש מקורות ויכולת להמשיך ולתת אשראי", אמר יו"ר הפועלים. "הגדלנו את האשראי ברבעון הראשון של 2012, ונמשיך לצמוח. עם זאת, 50% מהאשראי במשק ניתן על ידי שוק ההון, ויש שם למוסדיים בעיות קשות". ברומזו לבנק לאומי, אמר סרוסי כי "אנחנו לא עצרנו אשראי לנדל"ן, והפועלים רחוק ממגבלת האשראי הענפי".

ברודט התייחס בראשונה בפומבי למסקנות ועדת הריכוזיות, ובייחוד לדרישה מבעלי אחזקות ריאליות ופיננסיות - כמו משפחת עופר, צדיק בינו, נוחי דנקנר ויצחק תשובה - למכור אחת מהן. באופן מפתיע, ברודט הביע תמיכה במסקנות, ודחה את הטענות כי יהיה קשה למכור את הנכסים. "הוורסיה האחרונה של ועדת הריכוזיות הגיונית וסבירה, גם לגבי מכירת נכסים וגם לגבי ממשל תאגידי. לגבי הנכסים למכירה, יהיה אפשר לדעתי למכור במהלך תקופת הזמן שניתנה (4 שנים - ע.פ), בהנחה ולא יקרו בתקופה זו אירועים גיאו-פוליטיים חריגים".