בישראל מעל 1,000 קרנות נאמנות: קבלו 4 שונות במקצת

"גלובס" מציג ארבע קרנות שונות בנוף המקומי - מהשקעה בארה"ב, דרך השווקים המתעוררים ועד לאג"ח קונצרניות

ענף קרנות הנאמנות הישראלי כולל מעל ל-1,000 קרנות (!) - ללא ספק כמות גדולה מאוד ביחס להיקף הנכסים שעומד על פחות מ-150 מיליארד שקל. בתי השקעות רבים מנהלים עשרות קרנות, כאשר ברוב המקרים יש קרנות רבות החופפות במדיניות ההשקעה שלהן, ואפשר בקלות ללכת לאיבוד כשבאים לבחור קרן.

אולם לצד קרנות האג"ח, המעו"ף והקרנות הכספיות, ישנן גם כמה קרנות ייחודיות המתמקדות בנישה ספציפית ומציעות משהו שונה, ודאי למשקיע הקטן שאין לו נגישות לכל מכשירי ההשקעה והאסטרטגיות המתוחכמות.

בררנו מבין אלף הקרנות את אלו שמציעות משהו אחר למשקיע. חשוב להדגיש כי הקרנות המוצגות לפניכם הן לאו דווקא מומלצות להשקעה - חלקן בעלות רמת סיכון גבוהה, ולא בטוח שכולן אטרקטיביות דווקא בתקופה זו להשקעה.

כמו כן, חשוב להדגיש כי אחד היתרונות הגדולים בהשקעה בקרן נאמנות הוא הפיזור הגבוה של הנכסים. הקרנות הייחודיות, לעומת זאת, ממוקדות לרוב באסטרטגיה ספציפית, לעיתים במחיר של פיזור הנכסים. אולם, למי שמאס במאות קרנות האג"ח והמניות שמציעות פחות או יותר אותו הדבר, הנה ארבע קרנות נאמנות שונות.

דש (0B)(!) אג"ח Buy Back

מה מיוחד?

הקרן של דש משקיעה לפחות 75% מהנכסים באג"ח חברות, אשר בעלי עניין בהן או החברה עצמה ביצעו במהלך שלוש השנים האחרונות רכישה עצמית של האג"ח, או הצהירו שבכוונתם לבצע רכישה שכזו. בשוק ההון נהוג לייחס פעולה של רכישה עצמית כעדות לכך שבחברה המנפיקה סבורים כי תשואת האג"ח הנוכחית גבוהה מרמת הסיכון של החוב שגויס. בהנחה שבעלי העניין והחברה יודעים היטב מה מצב החברה ומה יכולתה לעמוד בתשלומי החוב, הרי שהרכישה העצמית מהווה איתות לאטרקטיביות האג"ח.

המשבר האחרון בשוק האג"ח הקונצרניות הביא לגל של רכישות עצמיות מצד חברות, שבדרך זו מוחקות חלק מהחוב שלהן במחיר זול יחסית. נציין, כי הקרן מחזיקה עד 10% מנכסיה בנייר בודד, ונכון להיום היא משקיעה בכ-50 אג"ח קונצרניות.

מה הסיכון?

רכישה עצמית אינה ערובה לפירעון החובות. ראינו בעבר מקרים של חברות שביצעו רכישה עצמית, ובכל זאת נקלעו בהמשך להסדר חוב. כך למשל, דלק נדל"ן, שהודיעה בעבר על רכישה עצמית ונמצאת כיום בעיצומו של גיבוש הסדר חוב שצפוי לכלול "תספורת" משמעותית לבעלי האג"ח.

כמו כן, ישנם לא מעט מקרים של חברות שמודיעות על רכישה עצמית באג"ח שמחזורי המסחר שלה נמוכים, מה שמקשה על הקרן לרכוש את אותו נייר ערך בהיקפים גבוהים מבלי להקפיץ את מחירו.

מנורה מבטחים (40) ת"א 25 בינארית

מה מיוחד?

הקרן מתבססת על מודל מתמטי המבוסס על ניתוח טכני. מודל זה קובע את היקף חשיפת הקרן למדד ת"א 25, כאשר יש שתי אפשרויות: חשיפה מוחלטת (טווח של 95%-105%) או חשיפה אפסית של עד 5% בלבד מנכסי הקרן למדד.

המודל מתבסס על נתונים סטטיסטיים, כגון סטיית תקן וממוצע נע. במידה שהמודל מזהה מגמת ירידה בשוק, מנהל הקרן מוכר תעודות סל ואופציות על המדד ועובר למק"מ, ולהיפך. למנהל הקרן אין שיקול דעת, והוא אינו מושפע משיקולים פסיכולוגיים הקשורים לתזמון כניסה או יציאה מהשוק. מיום הקמתה בשנת 2005 הציגה הקרן תשואה של 88.11%, לעומת תשואה של 72.6% במדד המעו"ף באותה תקופה, והיא מדורגת במקום הראשון בקטגוריה לתקופה של שבע שנים. עם זאת, בשנת 2011 איבד מדד המעו"ף 18% משוויו, ואילו הקרן ירדה בצורה חדה יותר והציגה תשואה שלילית של 22%.

מה הסיכון?

בתקופות של תנודתיות, כגון אירוע ביטחוני שמוביל לירידות חדות לטווח הקצר, המודל עשוי לזהות איתותי "שווא". במקרה כזה, הקרן עלולה לחסל את החזקותיה במניות ולפספס את התיקון שיגיע לאחר מכן.

כמו כן, חשוב להדגיש כי המודל אינו מתיימר לזהות נקודות גאות ושפל בשווקים, אלא את הגלים על פיהם נע השוק, ולכן הקרן מיועדת למשקיעים לטווח ארוך ולא לכאלה המחפשים לעשות "סיבוב מהיר" בשוק. בנוסף, דמי הניהול גבוהים יחסית (2.8%), במיוחד כשמדובר בקרן בה למנהל אין שיקול דעת, ופעמים רבות נכסיה בכלל מושקעים במק"מ.

אדמונד דה רוטשילד (D4) אמריקה ערך

מה מיוחד?

הקרן משקיעה את רוב נכסיה במניות המוגדרות כ"מניות ערך" אמריקניות וקנדיות. לפי גישה זו, החביבה על גורו ההשקעות וורן באפט, אלו נסחרות לרוב במכפילי רווח והון נמוכים ביחס לענף, והן מעניקות תשואת דיבידנד גבוהה.

בנוסף, לקרן יתרון מיסוי. הקרן חייבת במס, כלומר מנהל הקרן משלם את המס ולא המשקיע, והתוצאה היא שהמשקיע פטור ממס רווח הון בעת הפדיון. לזכות הקרן עומד מגן מס בהיקף של למעלה מ-20 מיליון שקל, המאפשר לה לקזז הפסדים צבורים כנגד הכנסות מריבית ומדיבידנד, ובגין רווחים ממימוש ניירות ערך. נכון לתאריך 1.4.2012 עומד לזכות הקרן מגן מס בסך כ-26 מיליון שקל.

מה הסיכון?

מניות הערך לא משיגות תמיד תשואה גבוהה יותר מהמדדים. כך לדוגמה, בתקופת בועת ההיי-טק דווקא ידן של מניות הצמיחה היו על העליונה, אך לאחר שהבועה התפוצצה, המגמה התהפכה.

לכן, על המשקיעים לקחת בחשבון שהקרן, שחשופה אך ורק למניות ערך, אינה מפזרת את נכסיה בין שני סוגי המניות. בנוסף, דמי הניהול בקרן (2.84%) גבוהים יחסית, והדבר בולט בייחוד לאור התשואה הנמוכה שהיא השיגה בשנה האחרונה - 5%, מרביתה בשבועות האחרונים בזכות הראלי בשווקים.

אקסלנס 1D! אג"ח שווקים מתעוררים ופקדונות

מה מיוחד?

קרן זו משקיעה בקרנות זרות וקרנות סל (ETF) החשופות לאג"ח בשווקים מתעוררים, כגון ברזיל, הודו, טורקיה ומקסיקו. השווקים המתעוררים מציגים צמיחה חדה בשנים האחרונות, ונתוני המאקרו שלהם טובים יחסית בהשוואה למערב, בייחוד בכל הקשור להיקף החוב.

המשבר באירופה וההאטה בארה"ב, הביאו לרמות ריבית נמוכות באזורים אלה, מה שמקטין את אטרקטיביות ההשקעה באג"ח. מנגד, הריבית הגבוהה יחסית בשווקים המתעוררים נמצאת כעת במגמת ירידה, ולכן האפשרות לרווחי הון מההשקעה באפיק זה גדלה. בנוסף, הקרן מאפשרת חשיפה לשווקים שלמשקיע הקטן קשה יחסית להיחשף אליהם, בייחוד בתחום האג"ח.

מה הסיכון?

החשיפה למטבעות זרים יוצרת סיכון מט"ח, על אחת כמה וכמה כשמדובר במטבעות תנודתיים כמו המטבעות בשווקים המתעוררים.

בנוסף, בכל הקשור לשווקים המתעוררים, יחס חוב-תוצר נמוך אינו מעיד בהכרח על יציבות פיננסית. לדוגמה, בשנת 2002 הגיעה ארגנטינה לחדלות פירעון כאשר בשנה הקודמת לה עמד יחס החוב-תוצר על 55% בלבד.

כמו כן, חשוב לזכור כי רמת הסיכון והתנודתיות בשווקים המתעוררים עדיין גבוהה, וקיימים סיכונים שונים במדינות אלה, כגון אי ודאות פוליטי או בעיות שקיפות בחלק מהשווקים. עוד נציין, כי הקרן של אקסלנס משקיעה בקרנות ותעודות סל, ולא בוחרת בעצמה באילו אג"ח להשקיע.

להערכת מנהל הקרן ובהתאם לניתוחים כלכליים, אין באמור תחליף לייעוץ מס המתאים לצרכיו של כל לקוח. אין בתשואות ובדירוגי הקרנות בעבר כדי להבטיח/להעיד על תשואותיהן ודירוגן בעתיד.