שבירת מוסכמות? "אין בארץ פערי שכר בין נשים לגברים"

אורית בנבנישתי, מנכ"לית ומבעלי השליטה בחברת כוח-האדם תגבור, מאמינה שאישה לא צריכה להתאמץ יותר מגבר כדי להגיע רחוק, ולא ממש מסכימה עם תיקון 16 לחוק החברות

עונת השכר זה עתה הסתיימה, ולא הרבה התחדש בה. מנכ"לי החברות הציבוריות עדיין מתוגמלים ביד נדיבה, ושיעור הנשים בהם די נמוך. וכן, ברוב המקרים שכר המנכ"ליות (או בעלות תפקיד בכיר אחר) נמוך משכר הגברים שמכהנים באותו תפקיד, אך יש מי שחושבת אחרת. "אין בישראל פערי שכר בין נשים לגברים", אומרת אורית בנבנישתי (51), מנכ"לית חברת שירותי כ"א תגבור, שנסחרת בבורסה המקומית לפי שווי של 44 מיליון שקל.

קביעה זו של בנבנישתי, תסכימו אתנו, לא ממש תתקבל בהסכמה בשוק העבודה הישראלי, אפילו כשהיא נאמרת על ידי אישה, אך בנבנישתי משוכנעת בכך. "נשים עובדות הרבה פחות מגברים, ופר שעה אין הרבה הבדל בין שכר של אישה לזה של גבר", היא אומרת.

- אז אנחנו יותר שוויוניים ממה שמקובל לחשוב?

"כן, והרבה יותר אינדיבידואליים. מה שהעובד רוצה - קודם לכל, ושלא כמו ההורים שלנו, שנותרו באותו מקום עבודה במשך עשרות שנים, לדור שלנו הרבה יותר קל להחליף מקום עבודה מדי כמה שנים".

- אפילו לנשים?

"כן, ונשים שרוצות להגיע לתפקידים בכירים יגיעו אם הן אכן רוצות בכך. זה תלוי רק במה שהאישה מוכנה לתת מעצמה, ולאו דווקא במעסיק עצמו".

- כמו רקפת רוסק-עמינח, המנכ"לית הבאה של בנק לאומי.

"כן. רוסק-עמינח סימנה מתחילת דרכה בבנק את מטרתה הסופית - להיות המחליפה של גליה מאור. זה בולט וברור לעין.

- "ובכלל, אישה לא צריכה להתאמץ יותר מגבר כדי להגיע רחוק".

האימא הקימה, הבת מנהלת

לא במקרה התגלגל הריאיון שלנו עם בנבנישתי לשיחה על מקומן של הנשים בשוק העבודה הישראלי. תגבור, חברה מאוד משפחתית, הוקמה על ידי אימה של בנבנישתי, רינה בנבנישתי, לפני 31 שנה. אז לא היה ממש מקובל שנשים עובדות מחוץ לבית, ועל אחת כמה וכמה יוזמות ומקימות חברה משלהן. "אמי עבדה בחברת כ"א בארה"ב, ושם קיבלה את הרעיון להקים את תגבור", מספרת בנבנישתי.

תגבור נחשבת לאחת משלוש חברות כ"א המובילות בארץ, והשתיים האחרות הן דנאל כ"א (שנסחרת לפי שווי של 151 מיליון שקל) ומנפאואר. תגבור, שהחלה את דרכה עם 3 סניפים, מפעילה כיום 39 סניפים ברחבי הארץ, ופועלת בשלושה תחומים שונים: הספקת שירותי כ"א (איתור, גיוס, השמה והצבת עובדים במגוון של מקצועות ותפקידים); הספקת שירותי שמירה ואבטחה (דרך החברה הבת רשף בטחון), ומתן שירותי סיעוד (כולל הפעלת בית אבות בחיפה ובית חולים סיעודי בחדרה).

שירותי כ"א והסיעוד אחראיים לעיקר הכנסות החברה (72.1%), ואילו שירותי השמירה והאבטחה אחראיים לחמישית מסך ההכנסות (20.4%). מרבית פעילות החברה בתחום זה מיועדת ללקוחות מוסדיים גדולים במגזר הציבורי והפרטי - החל מבנקים, חברות סלולר, משרד החינוך ומשרד הביטחון, וכלה בבתי חולים וחברות ביטוח.

בנבנישתי מעסיקה בחברה לא מעט נשים, והסיבה לכך, לפחות לדבריה, פשוטה למדי. "ניהול כ"א הוא תעשייה של נשים. רוב הסטודנטים שלומדים עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, התנהגות ארגונית, מדעי החברה ושאר מקצועות משיקים, הם נשים. רוב הגברים שבחרו בעבודה כזו, לא הצליחו. יש משהו בטמפרמנט של המקצוע הזה, שהוא יותר נשי מגברי".

על הקו בין טורקיה לישראל

קונסולידציה ו/או רכישה של חברות זרות אינה ממש חלק מהלקסיקון של חברות שהן כמעט מקומיות נטו כמו תגבור. זו לא חברת טכנולוגיה שצריכה להיות תמיד צעד אחד לפני מתחרותיה, ולכן צריכה לבלוע כל טכנולוגיה טרייה שנקרית בדרכה.

ובכל זאת, השוק הישראלי הוא שוק קטן, ותקרת הזכוכית בו די נמוכה. את זה הבינה תגבור לפני כשלוש שנים, כשרכשה את השליטה (51%) בחברת כ"א טורקית, מטרופול שמה, תמורת כמיליון דולר. הימים היו ימי מבצע "עופרת יצוקה", ועיתוי החדירה של תגבור לשוק הטורקי, כך לפחות לפי בנבנישתי, לא היה אופטימלי. "הבנו שבגלל תקרת הזכוכית בארץ, אנו צריכים לבדוק את שוקי חו"ל. בתחילה בחנו את הודו, ואז בחרנו בטורקיה".

לדבריה, יש דמיון רב בין שוק העבודה הטורקי לזה הישראלי. "טורקיה יותר דומה בהתנהלותה למדינה אירופית מאשר הודו, וחוקי העבודה בה די דומים לאלו של ישראל", היא אומרת. "חוץ מזה, מדובר במדינה שיש בה 80 מיליון איש, והיא נחשבת לשוק מתעורר".

שוק מתעורר או לא, תגבור מציינת במפורש בדו"חותיה כי הפעילות של החברה הטורקית, שמתבצעת דרך 3 סניפים, אינה מהותית עבורה. "אנו מאוד מרוצים מההשקעה הזו", אומרת בנבנישתי, אך באותה עת מבהירה כי אין לה כרגע כוונות לחדור למדינות נוספות.

"לא צריך לכפות את תיקון 16"

בדומה ללא מעט בעלי שליטה דוגמתה, לבנבנישתי יש בטן מלאה על תיקון 16 לחוק החברות, התיקון שנותן הרבה יותר כוח לבעלי מניות מיעוט, ומאלץ, בין השאר, להפריד בין תפקיד היו"ר לתפקיד המנכ"ל (בין אם כיהן בו אותו נושא משרה ובין אם כיהן בו נושא משרה שהוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה של מי שמכהן כמנכ"ל) - ורק אם האסיפה הכללית אינה מאפשרת כהונה כפולה או קרבת דם בין שני נושאי המשרה לעיל. בנבנישתי מכהנת כמנכ"לית תגבור מזה 14 שנה, ואילו אימה, רינה (74) מכהנת כיו"רית. באסיפה הכללית של החברה שהתקיימה בתחילת פברואר, אישרו בעלי המניות את מינויה מחדש של בנבנישתי האם ליו"ר, אך בנבנישתי הבת טוענת כי לא היה קל לשכנע אותם. "כעסתי, כי נראה היה שבעלי המניות המוסדיים רק רצו לסמן 'וי' שהם פעלו לפי התיקון החדש, ולא לנסות לפרש אותו אחרת. יש חברות שבהן אין צורך לכפות את התיקון כולו, או לפחות את הסעיף שמתייחס לזהות היו"ר והמנכ"ל", היא אומרת. "זה לא שחור ולבן, אפשר להפעיל שיקול דעת ובהתחלה הם סרבו לעשות זאת". בנבנישתי לא הייתה צריכה לשכנע בעלי מניות רבים. הגוף המוסדי היחיד שמוגדר כבעל עניין בחברה הוא פסגות, שלו יש החזקה של 10.1%. בעלי מניות מוסדיים אחרים הם דש, איילון, ומיטב. למשפחת בנבנישתי יש 79.1% מההון, ולכן ההון הצף בחברה נמוך - 10.8% - וכך כמעט מאפס את מחזורי המסחר במניה.

תיגבור
 תיגבור