יו"ר מרק-סרונו: "רק בישראל שואלים אותי על הקופקסון"

כך אומר קארל לודביג קליי, יו"ר מרק-סרונו, המייצרת את הרביף המתחרה בתרופה המצליחה של טבע ■ קליי מבקר בישראל לכבוד השקת חממת פיתוח של החברה ביבנה, בה תשקיע מרק 10 מיליון אירו

שיתוף הפעולה ההדוק בין חברת התרופות הגרמנית מרק-סרונו לתעשיית הביומד הישראלית הולך ומעמיק. אתמול (א') השיקה מרק-סרונו חממת פיתוח תרופות חדשה, שתוקם ביבנה, אתר של אינטרלאב, מרכז המו"פ הישראלי של החברה.

כפי שפורסם ב"גלובס" לפני כשנה, מרק-סרונו השקיעה 10 מיליון אירו בפרויקט, סכום שכמעט משתווה לכלל ההשקעה בחברות תרופות דרך תוכנית החממות הממשלתית. מבין 130 הפרויקטים שהוגשו לחממה נבחרו כבר שלושה, ובסופו של דבר צפויים להיכנס לחממה 6-5 פרויקטים.

בלי שורשים. ביזנס נטו

חלק מהחברות יוקמו במימון מלא של מרק, וחלקן יחד עם שותפים נוספים, כמו קרנות הון-סיכון. החממה תנוהל על-ידי ד"ר סימוני בוטי, לשעבר סמנכ"ל הפיתוח העסקי בחממת רד ביומד.

לרגל ההשקה הגיע לישראל יו"ר מרק-סרונו, קארל לודוויג קליי, שהפך בשנים האחרונות לאחד התומכים הנלהבים בישראל בתעשיית הפארמה העולמית.

לקליי אין שורשים ישראלים או יהודים, אך עם כניסתו לתפקיד הוא גילה עד כמה שיתופי הפעולה של מרק עם ישראל היו מהותיים לחברה לאורך השנים - התרופה לטרשת נפוצה רביף, שפותחה בשיתוף מכון ויצמן, התרופה לפוריות גונל, המבוססת על עבודה שנעשתה בבית החולים תל השומר, תרופת הארביטוקס, שמכון ויצמן נטל חלק בהמצאתה, ומשווקת על-ידי מרק-סרונו.

קליי התלהב מהיכולות של המדינה הקטנה, ומאז הוא מעודד מאוד שיתופי פעולה ישראלים. בין היתר הסכם שיתוף פעולה תחת משרד המדען הראשי, קשרים עם ארבע אוניברסיטאות ישראליות, פעילות מרכז הפיתוח אינטרלאב, וכעת גם החממה.

"החממה בישראל היא הראשונה בעולם עבור מרק", אומר קליי בראיון ל"גלובס". "חשוב להדגיש כי החממה אינה באה על חשבון שיתופי פעולה אחרים שיש למרק בארץ או שמרק עשויה לחתום - רכישת חברות, רכישת אחוזים בחברות באמצעות קרן ההון-סיכון שלנו וכן הפעילויות באוניברסיטאות".

קליי מוסיף כי "אנחנו מביאים לחברות בחממה את כל מה שצריך מבחינת ניסיון בגילוי ובפיתוח תרופות. לאחר שנתיים-שלוש או שנרכוש אותן במלואן, או שאם הן מעניינות ולא מתאימות לפורטפוליו שלנו, נוכל לשחרר אותן לעצמאות או לשת"פ עם חברות אחרות. אנחנו תמיד משתדלים להותיר להן מידה של חופש".

שבח מוסיפה כי התחומים שמעניינים היום ביותר את מרק-סרונו הם אונקולוגיה, פוריות, טרשת נפוצה ואנדוקרינולוגיה. עם זאת, קליי מדגיש: "החממה מיועדת להשקעות בשלב הסיד, ולכן היא לא תשקיע בחברות שיש להן מיקוד רק במוצר אחד, או במולקולה אחת, אלא בחברות פלטפורמה שמפתחות טכנולוגיה שעשויה להתאים בהמשך למגוון סוגים של מחלות. אלא אם כן יש חברה עם מוצר יחיד מדהים ויוצא דופן באמת".

"השינויים בתעשייה אינם דרמטיים"

שבח: "אנחנו יודעים היום שבלי השילוב של שיטות חישוביות מתקדמות בתחום התרופות יהיה קשה להתקדם, ולכן זה אחד המוקדים שלנו בחממה".

- כיצד משתלבת החממה באסטרטגיית החדשנות הכללית של מרק בתקופה כה סוערת בתעשיית הפארמה?

קליי: "כשהצטרפתי לתעשיית הפארמה בשנות ה-80, אמרו לי שיש צוק פטנטים ומעט תרופות רבות מכר. כל דור בכל תעשייה חושב שהוא נמצא ברגע הקריטי ביותר באותה התעשייה. בעיני השינויים אינם כה דרמטיים. את כולם ניתן היה לצפות כבר משנות ה-70: הלחץ שמפעילות ממשלות על מחירי התרופות, סיום הפטנטים. אז נכון, אין תרופות של 4 מיליארד דולר. אז יש תרופות של 500 מיליון, וגם מהן אפשר לעשות ביזנס. נכון, צריך להוכיח לממשלות שיש ערך כלכלי למוצר, בסדר, נשנה את מבנה הניסויים שלנו כך שנראה גם את זה".

- החברות שראו את הכתובת על הקיר באמת הצליחו להשתנות בזמן?

"תמיד קשה לחזק את הגג כשיש שמש. זה מאוד אנושי לנסות לעכב את השינוי".

- אז השינוי הגדול במודל העסקי עוד לפנינו, כפי שטוענות רוב חברות הייעוץ הגדולות שבוחנות את התחום?

"הגיע הזמן להפחית קצת את ההייפ לגבי העניין הזה. יש שינויים דרמטיים בעולם. צוק הפטנטים הוא לא אחד מהם. צוק הפטנטים הוא צילום של מצב של חברה ברגע מסוים. כל עוד יש פטנטים, תמיד יהיה צוק פטנטים, אבל יש עדיין המון מחלות חדשות, יש מחלות ישנות שחוזרות. יש המון צורך בחדשנות ויש יכולת לחדשנות בקרב האנושות. אני מאמין גדול בכך".

- אחד המוצרים שלכם שמעניינים ביותר את השוק הישראלי הוא הרביף שמקורו בארץ, והוא גם מתחרה בקופקסון של טבע.

"רק בישראל שואלים אותי את השאלות הללו. רביף משווק היום בגרסה שהפטנט עליה יפוג רק ב-2022. בכלל לא מעניין אותי שקופקסון יורד מפטנט, כי לאינטרפרונים, שהרביף הוא מוביל השוק שלהם, יש מקום משלהם בתהליך הטיפול בטרשת נפוצה, ובשנה שעברה המכירות שלנו גדלו ב-1%".

- קשה לנבא מה יקרה בתחום

"לא ניתן היום לנבא מה יקרה בתחום הטרשת הנפוצה בעוד 5-10 שנים. זה תלוי מאוד אלו מן התרופות הנמצאות היום בניסויים אכן יצליחו ויגיעו לשוק. ניתן רק לדעת שהתחום יהיה הרבה יותר תחרותי".

באירוע השקת החממה אמר קליי: "אני מתחרט שלא הגעתי לישראל כנער או סטודנט ולא ניצלתי את כל מה שיש למדינה הזו להציע. אנחנו לא אלה שנגיע, ננחת כאן וניתן צ'ק של 300 מיליון דולר לחברה אחת. אנחנו בונים את הנוכחות שלנו בישראל בהדרגה, באופן מגוון, צעד אחר צעד, וזה מה שעושה אותו מיוחד".

צרו איתנו קשר *5988