בכל פעם שאני נתקל בבעיה, נוהגת סבתא שלי שתחיה לצטט לי ממרום שנותיה את המשפט הבא: "בכל פעם שהעולם מסתובב סביבך, שב מיד על התחת". בימים אלו, עצה זו יכולה להיות טובה גם למשרד התקשורת: בכל פעם שמרגישים שיש קושי ושלא רואים את קו האופק - חיזרו ליסודות.
דוח רוזן שהתפרסם ב-98', הוא המגנה כרטא של שוק התקשורת בישראל ואפשר אף להגדיר אותו כמעין מגילת עצמאות. עם השנים אבל, חל תהליך מדאיג של כרסום בעקרונותיו. יסודות הדוח קובעים שקיימות מספר חלופות ליצירת תחרות בשירותי בזק נייחים מקומיים:
א. תחרות מבוססת תשתיות (Facilities-based)
מפעילים חדשים המקימים רשת גישה עצמאית; טכנולוגיות חדשות שמאפשרות שימוש בתשתית המשמשת לשירותי טלוויזיה בכבלים או בתשתית אלחוטית. הדבר מאפשר הקמת תשתית חלופית לתשתית המסורתית במהירות ובעלויות סבירות, והיתרון המרכזי בגישה הוא כי היא יוצרת תחרות יעילה, יציבה ובת-קיימא.
ב. תחרות על בסיס מכירה מחדש (Resale)
המתחרים החדשים לא מקימים תשתית משלהם אלא מוכרים את שירותי מפעיל הטלפון המקומי. התחרות מבוססת על כך שהמפעילים החדשים מקבלים הנחה ניכרת ברכישת שירותים אלה.
לרוב מקובל שתחרות על בסיס מכירה מחדש יוצרת תחרות במהירות, למרות שברור שהמתחרה החדש לא יוצר שירות חדש ולא מביא לירידת מחירים, כך שהבידול של השירות (differentiation) מוגבל בעיקר להיבטים שיווקיים. ההעדפה של תחרות על בסיס תשתיות עצמאיות, למרות שמדובר בהשקעה לא מבוטלת בפיתוח תשתיות חלופיות, נובעת ממניעים כלכליים ותפעוליים.
בתחרות על בסיס שימוש במקטעים, ההצלחה העסקית של המפעילים תהיה פונקציה של התעריפים שיקבע הגורם המסדיר ולא פונקציה של ההצלחה בשוק. גם פיקוח הדוק לא יוכל להביא לכפיה של הסדרי שימוש במקטעים מספקים על מפעיל הטלפון המקומי המסורתי.
תחרות מוחלשת מהיסוד
לאחר שקוראים את היסודות, קל להבין מדוע ההסדרה בישראל הולכת לכיוון לא נכון. מדוע ישראל מפגרת בהשקעות בתשתיות תקשורת ומדוע הליכה במסלול ב' כפי שרוצה כחלון היא שגיאה. מכירה מחדש או פירוק למקטעים של רשתות קוויות מעולם לא עודדה השקעות מצד השחקנים החדשים.
היא תרמה בשוליים להגברת התחרות, אבל התחרות שייצרה הייתה מוחלשת מיסודה משום שלבעל התשתית יהיה לעולם יתרון ברור על פני השחקנים שירכשו ממנו שירותים. לכן, הרעיון להקים ארבע קבוצות תקשורת פגום מיסודו, כי שתיים מהקבוצות נכות. אם מיזם חברת החשמל היה מתרומם, אולי ניתן היה לחשוב על כך. אבל במצב שנוצר, צריכות פרטנר וסלקום לעבור ניתוח לשינוי מין כדי להפוך לקבוצת תקשורת מלאה.
מנציחים את בעיית הריכוזיות
זה לגיטימי שרגולטור רוצה לייצר מודל תחרותי חדש, אבל בכללי המשחק החדשים אי אפשר לראות בטווח הארוך את התועלת בכך. כלל ברזל בטלקום הוא איך יוצרים השקעות בתשתיות שמובילות להגברת התחרות.
שיקום מישהו מהמפקחים (לא נבקש זאת מכחלון), ויראה ניסיון דומה בעולם איך הופכים חברה סלולרית לחברת טלוויזיה או לחברה קווית. וכל זה עוד לפני שדיברנו על בעיית הריכוזיות של ארבע קבוצות תקשורת שיסגרו את השוק בינם לבין עצמן. על רקע הריכוזיות במשק, אפשר לומר שהמדיניות החדשה מחזקת את המונופולים של בזק והוט, מקטינה את המוביליות בענף ואת היכולת של שחקנים חדשים להצטרף לשוק ויוצרת תמריץ שלילי להשקעות.
לא לחינם רה"מ מאמין בכלכלה של פירמות. הוא רואה רק את החברות הגדולות. מסתבר שגם השרים שלו הם כאלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.