על רקע המשבר: חברת החשמל מזרזת יבוא גז טבעי מחו"ל

חברת החשמל מזרזת את פרויקט יבוא הגז הטבעי מחו"ל, על רקע החרפת משבר הגז המצרי. החברה פרסמה הבוקר (ג') הזמנה להציע הצעות (RFP) לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG). המועד האחרון להגשת ההצעות הוא בחודש הבא. במסגרת ההליך מבקשת החברה הצעות למכליות גט"ן שיוכלו להתחבר למצוף הימי שמקימה חברת נתיבי גז. המצוף ימוקם כ-10 קילומטרים מערבית למזח פריקת הפחם של חברת החשמל בחדרה ועלותו כ-500 מיליון שקל שימומנו על ידי צרכני החשמל.

פרויקט המצוף עתיד להתחיל לפעול בסוף השנה ויוכל לספק עד 2.5 מיליארד מ"ק (BCM) בשנה, לעומת כמות שנתית של 2.1 BCM שסיפקה מצרים בשיא. ואולם מחיר הגז הנוזלי גבוה פי 2-3 מהמחיר ששילמה חברת החשמל עבור הגז המצרי. המחירים בשוקי ה-LNG במזרח הרחוק הגיעו לאחרונה ל-16 דולר ליחידת חום לעומת כ-5 דולר ששילמה חברת החשמל על הגז שרכשה מ-EMG. ככל הנראה גם העלות העודפת הזו תמומן על ידי צרכני החשמל.

"תנאים חדשים"

מצרים מוכנה לחדש את הזרמת הגז לישראל אך "במחיר חדש ובתנאים חדשים", כך אמרה אתמול השרה לשיתוף פעולה בינ"ל פאיזה אבול נאגה.

על פי סוכנות הידיעות המצרית הרשמית טענה השרה כי מצרים הודיעה לישראל חמש פעמים כי אינה עומדת בהתחייבויותיה הכספיות לפני שהחליטה לבטל את ההסכם. יצוין כי בניגוד לדברים אלה, ההסכם שבוטל לא היה בין ישראל למצרים אלא בין חברת EMG הפרטית לחברות הגז הלאומיות של מצרים. ככל הנראה, EMG אכן לא שילמה לחברות הגז המצריות סכום המוערך בכ-65 מיליון דולר.

על פי מצגת למשקיעים שפרסמה אמפל בשנה שעברה חייבת EMG עדיין כ-200 מיליון דולר בגין הקמת צינור הולכת הגז מאל-עריש לאשקלון. החברה הייתה אמורה לחלק דיבידנד ראשון לבעלי מניותיה כשהחלה סדרת הפיצוצים בצנרת הגז בסיני.

בתוך כך אמר אתמול שר האנרגיה של מצרים חסן יונס כי הגז שהיה מיועד ליצוא לישראל יופנה לצריכת השוק המקומי. ברקע דבריו של יונס עומד מחסור הולך ומחריף בגז טבעי במשק המצרי - לדעת מומחים זו הסיבה האמיתית המסתתרת מאחורי הפסקת הזרמת הגז לישראל. היקף צריכת הגז הטבעי במצרים גדל בקצב שנתי של 8% והכפיל את עצמו במרוצת השנים 2001-2009 מ-21.2 ל-42.5 מיליארד מ"ק (BCM). מדובר בכמות גדולה פי 7 מצריכת המשק הישראלי. הסיבות לגידול המואץ הן סבסוד הגז לצריכה מקומית ופיתוח מואץ של תעשייה זוללת גז.

מצריים מחזיקה בעתודות גז מוכחות הנאמדות ביותר מ-2,400 BCM, אך לאחרונה קצב הפיתוח של מאגרים חדשים מפגר אחרי קצב הגידול בביקושים

לגז טבעי. הבעיה החריפה לאחרונה בעקבות חוסר הוודאות שיצר המשבר הפוליטי והכלכלי במצרים, המרתיע חברות זרות מלהיכנס ולהשקיע בשוק.