שופטת לעו"ד: אמא שלך לא חינכה אותך כמו שצריך

עלייה בתלונות המוצדקות נגד שופטים: ב-2011 נמצאו 133 תלונות מוצדקות, לעומת 116 ב-2010 ■ בגיזרת העליון: 11 תלונות נגד שופטים - 3 מהן מוצדקות

3 תלונות שהוגשו בשנת 201 נגד שופטים בבית המשפט העליון, מבין 11 התלונות נגד שופטי עליון שבהן החליט נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג - התבררו כמוצדקות או שהבירור בהן מוצה לאחר תיקון העוול למתלונן. כך עולה מהדוח השנתי לשנת 2011 על עבודת נציבות התלונות על שופטים, שהגיש היום (ג') הנציב גולדברג לנשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, ולשר המשפטים יעקב נאמן. מדובר בשיעור גבוה במיוחד של תלונות מוצדקות או "ממוצות" נגד שופטי העליון; לשם השוואה, בשנת 2010 התבררו בנציבות 6 תלונות בלבד נגד שופטי העליון - וכולן נדחו כבלתי מוצדקות.

בין התלונות שכוונו נגד שופטים בעליון: שופט בעליון, ששמו לא צוין, נתן פסק דין על דרך הפשרה בהליך ערעור, מבלי שקוימה התקנה המחייבת לזמן כמשיב בערעור כל מי שהיה בעל דין בתובענה המקורית. השופט היה מודע לכך שלא כל בעלי הדין מהמחוזי נמצאים בפניו, אך לדברי הנציב לא ידע שאלה שלא צורפו עלולים להיפגע מפסק הדין. הנציב קבע כי אם השופט היה מקפיד על מילוי התקנה הזו, לא היתה נוצרת התסבוכת שנגרמה למתלונן, שהיה אחד הצדדים שלא צורפו להליך. התלונה נמצאה מוצדקת.

תלונה מוצדקת נוספת, שהנציב קבע כי הבירור בה "מוצה", נוגעת לשופט העליון חנן מלצר ולסחבת בהליך שהתנהל בפניו. בתיק זה, שנחשף ב"גלובס" לפני כחצי שנה, התלונן אדם שהסתנן שישראל והוחזק במעצר, כי השופט מלצר מעכב במשך יותר מארבעה חודשים את החלטתו בערעור שהגיש המסתנן. בסופו של דבר ניתנה החלטתו של מלצר רק שבועיים לאחר שהוגשה התלונה לנציב. הנציב קבע כי "לא נמצא הסבר לכך שבשתי הבקשות שהגיש המתלונן למתן החלטה לא היתה כל התייחסות מצד השופט". ההחלטה שהתלונה "מוצתה" התקבלה רק מפני שמלצר נתן את פסיקתו לפני החלטת הנציב בתלונה.

יצוין כי בסיכום הנתונים שבפתח הדוח מציין גולדברג כי בשנת 2011 חלה כביכול ירידה במספר התלונות המוצדקות, לעומת שנת 2010. כך, בעוד שבשנת 2010 נמצאו 116 תלונות מוצדקות, הרי שבשנת 2011 נמצאו 89 תלונות מוצדקות בלבד. ואולם הנציב איננו מציין כי בשנת 2011 נכנס לתוקף תיקון לחוק, שיזם גולדברג עצמו, ושעל-פיו נוספה קטגוריה של "תלונה שבירורה מוצה", הכוללת תלונות שיש בהן ממש, אלא שעל פי ההגדרה "הליקוי שנמצא בהתנהגותו של השופט איננו בדרגה המצדיקה קביעה כי התלונה מוצדקת".

בשנת 2011 הסתיימו 44 תלונות בקביעה זו, ולפיכך המספר האמיתי של תלונות מוצדקות הוא 133 תלונות מוצדקות באופן מלא או חלקי - וזוהי עלייה לעומת שנת 2010. עלייה זו משתקפת גם מבחינת שיעור התלונות המוצדקות מבין כלל התלונות שבהן ניתנה החלטה: 14.5% מהתלונות נמצאו מוצדקות ב-2011, לעומת 12.9% בלבד בשנת 2010.

רבע מהתלונות המוצדקות היו על התנהגות השופטים

כרבע מהתלונות המוצדקות בכל הערכאות, ניתנו בנוגע להתנהגות שופט. בין היתר מציין הנציב בדו"ח את המקרה שנחשף ב"גלובס", שבו השופט שמואל ברלינר מבית המשפט המחוזי בחיפה הקציב לעורכת דין דקות אחדות כדי להשיב לו אם הנתבעת שהיא מייצגת מסכימה לקבל אחריות על תאונת הדרכים, ציין שדחיית ההצעה תוביל לחיוב בהוצאות, והרים את קולו לאחר שעורכת הדין דרשה לציין חילופי דברים אלה בפרוטוקול.

שופטת אחרת אמרה לעורך דין, שסירב להתנצל בפניה, כי "אימו איננה יודעת כיצד לחנך אותו". השופטת מסרה לנציב כי עורך הדין התחצף וניהל את הדיון בצורה לא מכובדת, וציינה כי אמרה ש"יש להצטער על כך שהוריו לא לימדוהו שמן הנימוס להקשיב ולא להתפרץ לדברי אחרים".

מקרה נוסף שנחשף ב"גלובס" ומופיע בדו"ח הוא של שופט בית משפט השלום בירושלים יצחק שמעוני, שניסה להשפיע על מוסדות האתיקה של לשכת עורכי הדין, במטרה להקל עם עורכת דין המקורבת לו, עידית אורן-קמפינסקי, שעניינה המשמעתי נדון בבתי הדין המשמעתיים של הלשכה ובהמשך בבית המשפט המחוזי בירושלים. בעקבות הפרסום ב"גלובס" הפנתה נשיאת בית המשפט העליון דאז, דורית ביניש, בקשת בירור לנציב התלונות, שקבע כי "ניסיונו של השופט להשפיע על הלשכה להסכים להארכת המועד שקבע בית המשפט לתחילת ריצוי העונש שהוטל על עורכת הדין, הופך את התנהגותו לבלתי ראויה, ובקשת הבירור נמצאה מוצדקת".

מקרה נוסף המופיע בדוח הוא של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב יהודה זפט, שחברת צ'רלטון התלוננה עליו בעת שפסק נגדה בערעור על פסק בוררות, מאחר שלא גילה לצדדים על כך שבעבר ייצג אותו משרדו של עו"ד יעקב וינרוט. הנציב מצא את התלונה נגד זפט מוצדקת, וקבע כי בכל הנוגע לניגוד עניינים, "האתיקה המקצועית מטילה על השופט את החובה האתית שלא להיעצר בדיני הפסלות, ועליו לבחון גם את ניגוד העניינים האתי. ספק המתעורר בלבו של השופט אם התקיימו נסיבות המחייבות גילוי לצדדים, חייב לפעול לטובת הגילוי".

גולדברג מציין בדוח כי "ההחלטות מושתתות על התפיסה, כי הדרישה המופנית לשופט להקפיד הקפדה יתרה על מראית פניה של עשיית הצדק, אינה דרישה מופרזת. תוצאתה של כל מעידה, ולו הקלה, ביישום דרישה זו היא קשה, שכן היא פוגעת בשמה הטוב של המערכת כולה. על השופטים להפנים כי הם ערבים זה לזה בשמירת תדמיתה של המערכת. לא אחת נעוצה התנהגות בלתי ראויה של שופט בהתנשאות חסרת טעם, בחוסר רגישות, בהפעלת לחץ על הצדדים להתפשר, ובאי הטמעת הרעיון, כי לא די בכך ששופט יהיה נייטרלי, עליו גם לשדר נייטרליות".

עלייה בהיקף התלונות מצד עורכי הדין

במסיבת עיתונאים שקיים היום גולדברג עם הגשת הדוח, הביע הנציב מורת רוח מהרמיזה שביקש להסתיר את העלייה במספר התלונות המוצדקות. ״אין אצלי איפה ואיפה. אינני מחליט על סמך שיקולים זרים, נרמז שהקטגוריה נולדה כדי להמעיט במספר התלונות המוצדקות. לי זה אכפת? התפקיד שלי הוא לא להגן על המערכת, אין לי שיקול לעוות את הנתונים שבדו״ח. המצפון שלי עובד 24 שעות ביממה. זה תפקיד קשה, כפוי טובה, וצריך לעשות אותו עם שכל וגם עם לב״.

לדברי הנציב, בחלוקה לתלונות מוצדקות ותלונות שבירורן מוצה ״אין שום הטעיה, יש ניקיון הנתונים. יש חשיבות לעקרון המידתיות. תחשבו לרגע, אני קובע תלונה מוצדקת, זה הולך לתיק האישי של השופט, הוא מועמד לקידום, פותחים את התיק, יש תלונה. זה לא מידתי, חוש הצדק שלי אומר שזה לא ראוי להטיל עליו כתם כזה״.

גולדברג ציין עוד כי מספר התלונות שהוגשו על ידי עורכי דין וטוענים רבניים גדל השנה, גידול משמעותי. השנה הוגשו 233 תלונות, המהוות 24 אחוז מכלל התלונות שהתקבלו, ואילו בשנה שעברה היו 125 תלונות, 14 אחוז מכלל התלונות שהוגשו. ״עורכי הדין מהססים פחות להגיש תלונות על שופטים, היבט נוסף הוא שעורכי הדין כנראה סוברים ששופט יכול להתעלות על כך שהוגשה תלונה נגדו, ואין לו מה לחשוש. זו התפתחות חיובית בעיני, כי בסופו של דבר כל המטרה היא לתקן דברים שנמצאו שאינם ראויים״.

הנהלת בתי המשפט מסרה בתגובה לדו״ח נציב תלונות הציבור על שופטים, כי ״הירידה בשיעור התלונות המוצדקות הנוגעות להתמשכות הליכים, משקפת בין היתר את השינויים הפנימיים בעבודת בתי המשפט. התלונות המוצדקות שעניינן התנהלות בלתי ראויה באולם הדיונים ייבחנו בקפידה״.

נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, אמר בעת שהוגש לו דו״ח הנציב, כי ״מערכת המשפט רואה חשיבות מיוחדת בעבודת נציב התלונות על שופטים, המסייע בשמירה על כללי האתיקה . אין זה סוד שמערכת בתי המשפט מתמודדת עם אילוצים תקציביים קשים המשליכים על עבודת השופטים״. גרוניס הביע תמיכה במהלכי החקיקה לתיקון חוק הנציבות, ואמר כי התיקון ״נועד להקנות בידי הנציב כלים מתאימים לבירור מלא של התלונות״.

צרו איתנו קשר *5988