מבקר המדינה: המדינה לא גבתה חובות של מיליארדים

המבקר על משרד האוצר: אין שקיפות בהכנת התקציב ■ שכר עידוד ניתן ליותר ממחצית העובדים בשירות המדינה

ביקורת שבוצעה על דוחותיה הכספיים של המדינה העלתה ליקויים ברישום ובגבייה של חובות המסתכמים בעשרות מיליארדי שקלים.

"לא סביר שהממשלה תפעל ליצירת מקורות הכנסה שעלולים להגדיל את הנטל על הציבור, במקום לרכז מאמצים ומשאבים כדי לתבוע את כספיה ולגבותם מהגורמים החייבים לה", נכתב בדוח מבקר המדינה.

עוד נמצא כי המוסד אינו שותף במידע של רשות המסים ושל מינהל הגמלאות, המנועים מהעברת הנתונים ללא שינויי חקיקה. כמו כן, רשות החברות הממשלתיות לא פרסמה הנחיה לחברות הממשלתיות בעניין הבקרה, הדיווח ודרך הטיפול שלהן בגביית חובות.

יתרת החובות של הגופים
 יתרת החובות של הגופים

אגף התקציבים: אין שקיפות בהכנת התקציב

מבקר המדינה קובע כי תהליך ההכנה של תקציב המדינה אינו תקין ואינו שקוף לציבור - פרוטוקולים לא נרשמים וחסר תיעוד של ישיבות עבודה ותהליכי קבלת החלטות. "ממצאי הביקורת מלמדים על הפחתה במידת השקיפות שבה נוהג אגף התקציבים כלפי הציבור", כותב המבקר בדוח.

המבקר גם יוצא נגד מדיניות הקיצוצים השכיחה כל-כך וכותב כי "החלטות מתקבלות בלי שנבחנת השפעתן המצטברת של ההפחתות מהשנים הקודמות. מקבלי ההחלטות אינם מקבלים מידע על מאפייני התקציב הפנים-משרדיים, ובכלל זה על מידת גמישותם של תקציבי התחומים והפעילויות בכל משרד. הדבר פוגע ביעילות ההחלטות בדבר ההפחתות הנדרשות במשרדים, מגדיל את הפגיעה בתקציביהם השוטפים, ואינו מאפשר להם לממש את תוכניות העבודה באופן מיטבי".

עוד טוען המבקר כי אין די שיתוף-פעולה בין האוצר לשאר משרדי הממשלה כדי להבטיח שהמשימות שהוגדרו בתוכניות העבודה השנתיות של המשרדים יתוקצבו באופן שיאפשר להשיג את היעדים.

שכר עידוד: ניתן ליותר ממחצית העובדים בשירות המדינה

המבקר בדק את שיטות התשלום של שכר עידוד בשירות המדינה ומצא כי הן חורגות בהרבה מהנורמה. מהדוח עולה כי יותר ממחצית העובדים קיבלו שכר עידוד (לעומת שליש לפני כ-15 שנה) בעלות תקציבית של כ-379 מיליון שקל ב-2010, אף שלא נבדק אם הדבר מגביר את יעילות העובדים.

שכר העידוד משולם לפי יעילות העובד ואיכות העבודה, אך מבדיקת המבקר עולה כי ברוב המקרים משולמת יעילות מרבית וגם במדד האיכות ניתן לכל העובדים כמעט ציון מרבי, דבר "שאינו סביר ואינו מאפשר להבחין בין עובד לעובד או לפעול לשיפור עבודתם של עובדים הראויים לציון נמוך יותר", כפי שכותב המבקר. מקרים חמורים במיוחד התגלו בקרב רכזים ופקחים של מס הכנסה.

מהדוח עולה כי "הקצבת השעות לעבודת הרכזים והמפקחים אינה משקפת את המציאות והיא מאפשרת להם לקבל את הפרמיה המרבית ללא השקעת מאמץ מרבי וללא מתן תמורה נאותה למדינה".

רשות המסים אינה החריגה היחידה: במשרד הביטחון ניתן שכר עידוד ל-13 עובדים בדירוג מחקר ול-7 מנהלים בכירים, ובמינהל מקרקעי ישראל התברר כי 68 משפטנים קיבלו שכר עידוד שלא על פי ההנחיות. הנהלות הגופים נעזרות בחברות חיצוניות לצורך חישוב התוספת, אך מדוח המבקר עולה כי חברות הייעוץ, בהנחיית ההנהלה, מקבלות את עמדת ועד העובדים כדי להימנע מעימותים.