אהרון פוגל: "לגיטימי לא להחזיר הלוואה אם העסק נכשל"

‎‎בכנס בנושא הסדרי חוב תקף פוגל את "חוק התספורות": "מי שרוצה להכריח בעל שליטה להחזיר אישית כסף, פוגע בחוסכים" ‏‎‎■ בנוסף, המליץ יו"ר מגדל לבעלי חברות להתרחק משוק ההון ‏‎

‎‎מתקפה במגזר העסקי כנגד הצעת "חוק התספורות" שיוזמת הממשלה. בכנס בנושא "חקיקת ה'תספורות' - אתיקה ופרקטיקה של הסדרי חוב", שערכה המכללה האקדמית נתניה בשיתוף המרכז לאתיקה בירושלים אתמול (ג') בבורסה לניירות ערך בתל אביב, יצא יו"ר מגדל אהרון פוגל נגד ההצעה. ‏

‏"לגיטימי לא להחזיר הלוואה אם העסק נכשל", אמר, "השגיאה היא חלק מתהליך ההשקעה. יכול להיות כישלון עסקי. אני לא מדבר כיו"ר מגדל אלא כמנכ"ל לשעבר של האוצר ובאופן ממלכתי. מי שרוצה להכריח בעל שליטה להחזיר אישית כסף (שחייבת החברה שבבעלותו) פוגע בפנסיה ובחוסכים. אם בעל השליטה מחויב להחזיר את החוב, נוצר מצב שכל ההשקעות ממומנות ב-100% הון עצמי. לכן בחברה בעירבון מוגבל יש אלמנט של קדושה, בלי עירבון מוגבל אין פיתוח ואין צמיחה".

‏לפי פוגל, "מערכות האשראי נותנות לנו 4% מעל ריבית חסרת סיכון, כאשר אנחנו מפסידים כרבע אחוז. אבל בלי ההפרשות לא יהיו 4% תשואה, והפנסיה של כולנו הייתה הרבה יותר נמוכה. בעיני, מינוף פיננסי הוא דבר לגיטימי שמאפשר הגדלת מקורות לטובת ההשקעה והגדלת הרווח, לצד הגדלת סיכון כמובן. גוף שנותן אשראי צריך לעשות אנליזה, ואם הוא נכשל הוא צריך להפיק לקחים, גם אישיים. איך זה שמניה היא יותר מסוכנת מאג"ח ואף אחד לא מדבר על הסיכון במניות?" אמר פוגל.

‏פוגל התפלמס עם אלו הבאים בחשבון עם הממשלה שלא גיבתה את אגרקסקו. "כשאני הייתי באוצר, הממשלה לא פרעה חוב של מספנות ישראל ושל מנועי בית שמש", הוסיף, "הבנקים תמיד אמרו שהממשלה לא תיתן ליפול, ולכן מימנו חברות ממשלתיות ללא הגבלה. ככה הגענו למצב של חובות הענק בחברת חשמל. להבנתי, זה בסדר גמור שלא סייעו לאגרקסקו".

‏לטענתו, בשל הרגולציה אסור לחברות להתקרב לשוק ההון. "אם היו שואלים אותי, הייתי ממליץ לבעלי חברות ללכת כמה שפחות לשוק ההון, ולעולם תיקחו הלוואה מבנק. אם תיתקע עם מחזיקי האג"ח תהיה בבעיה. נציגויות האג"ח מעדיפות לדבר בשפה שתמצא חן בעיני התקשורת, ולא פועלות לטובת מחזיקי האג״ח".

‏‎‎‏"כסף מהבית זו סיסמה"

‏אתמול החל בכנסת מסלול החקיקה של תיקון 19 לחוק החברות. התיקון, שאותו יזמו משרד המשפטים ומשרד האוצר, יאפשר לבית המשפט למנות "מומחה" שייצג את האינטרסים של מחזיקי האג"ח, ויוכל לאמוד את הוגנות הסדר החוב.

‏הצעת החוק מבקשת גם לאפשר לבית המשפט לכפות הסדר על אסיפת מחזיקי אג"ח המתנגדת לו, בהתקיים שני תנאים מצטברים: כאשר קיימת הסכמת רוב; ובמקרה שההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל אסיפת סוג שהתנגדה לה. אם אסיפת הנושים המובטחים מתנגדת להסדר, יהיה על בית המשפט להשתכנע כי לנושים אלו משולם מלוא החוב המובטח.

‏עו"ד רם כספי תקף את הגישה שרואה בבעל שליטה אחראי לחובות החברה. "להביא כסף מהבית זו סיסמה", אמר, "אג"ח יותר יקר ממימון בנקאי ויש לזה סיבה. לבנקים יש חוב מועדף ואג"ח הוא מראש כסף בסיכון. נכון, כספי החוסכים הם של אלמנות ויתומים, אבל מי שאחראי הוא זה שנתן את הכסף - הגופים המוסדיים".

‏כספי תקף את הפגיעה במנגנון החברה בע"מ. "אסור לשכוח את כללי היסוד. גם בבנקים יש הפרשות לחובות מסופקים, יש מחיקות. גיוס אג"ח הוא בחברה בע"מ, ואסור לפגוע בחברה בע"מ אלא במקרים חריגים מאוד. אם רוצים להרוס את הכלכלה, אז בכל פירמה שמתמוטטת בעל השליטה ימכור את הבית שלו. רוצים להגן על מחזיקי האג"ח, אבל למה רק על מחזיקי האג"ח, למה לא על הספקים?", הוסיף.

‏"באים בטענות לבעלי שליטה, מאיימים שאם בעל שליטה לא יחזיר חוב, הוא לא יוכל לגייס חוב באף אחת מהחברות שלו. אז במי פוגעים? בחוסכים, בקרנות ובקופות שמחזיקים אותן חברות אחרות של בעל השליטה. טלו קורה מבין עיניכם. מדוע לא מכילים את החוקים האלו על חברות ממשלתיות? אם תע"ש לא תעמוד בחובותיה, לא ניתן כסף לחברת חשמל. ומה לגבי אגרקסקו? מדוע לנקוט בשיטת המוסר הכפול?", טען כספי. ‏‎‎‏

צרו איתנו קשר *5988