בג"ץ מחק עתירה לביטול הכרזת מצב החירום במדינה

הממשלה פועלת "לאט מדי ומעט מדי" בחקיקת חוקים שיחליפו את שלל החוקים המתבססים על הגדרת המצב המשפטי במדינה כ"מצב חירום" - כך עולה מפסק דינו של בג"ץ, שמחק היום (ג') עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח לפני 13 שנה, בדרישה לביטול הכרזת מצב החירום במדינה.

השופטים - נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש, עדנה ארבל ואליקים רובינשטיין - החליטו למחוק את העתירה שהוגשה בשנת 1999 ולהורות למדינה להמשיך ולקדם את חקיקת החוקים המודרניים, גם בלא מעקב מצד בית המשפט העליון.

ההכרזה על מצב חירום קיימת ברציפות מאז הקמת המדינה. מאז חקיקת חוק יסוד: הממשלה בשנת 1992, מאריכה הכנסת מדי שנה את ההכרזה, בכל פעם לתקופה של שנה. אמש (ב') האריכה מליאת הכנסת שוב את מצב החירום, בשנה נוספת.

האגודה לזכויות האזרח טענה בעתירתה כי החוקים שתוקפם תלוי במצב החירום מאפשרים הטלת הגבלות קשות על חופש הביטוי, פגיעה בזכות השביתה, בחופש ההתאגדות, בזכות הקניין ועוד, בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

בשנים שחלפו מאז הוגשה העתירה, חייב בג"ץ את הפרקליטות, המייצגת את הממשלה והכנסת, להתייצב מדי חצי שנה או שנה ולדווח על קצב ההתקדמות של החוקים שאמורים להחליף את החקיקה המנדטורית המיושנת, המסדירה מגוון נושאים במשק בחוקים התלויים בהמשך ההכרזה על מצב חירום.

לדברי השופט רובינשטיין, "ההכרזה על מצב חירום מקנה לרשויות סמכויות חירום רחבות שנועדו להגן על בטחון המדינה והציבור ואספקת שירותים חיוניים בזמני הצורך".

ההכרזה מאפשרת הן להתקין תקנות לשעת חירום והן לתת תוקף להסדרים משפטיים המותנים בהכרזה על מצב החירום. בין החוקים הללו: חוק הפיקוח על המצרכים והשירותים, המאפשר הוצאת צווי ריתוק במקרים של שביתה בתחום שירותי הציבור החיוניים; חוק סמכויות חיפוש בשעת חירום; חוק פיקוח על כלי שיט; ועוד.

השופטים מציינים בפסק הדין כי לאורך השנים שבהם היתה העתירה תלויה ועומדת קידמו הממשלה והכנסת חקיקת כמה וכמה חוקים, שביטלו את החקיקה הנושנה התלויה בהכרזת מצב חירום. ועם זאת, שורה ארוכה של חוקים מצויים בשלבי חקיקה שונים, ולא הגיעו אל קו הגמר.

כעת, קובעים השופטים, העתירה "מיצתה את עצמה, אף שלא תמה המלאכה. אנו סבורים", כתב השופט רובינשטיין, "כי יש לאפשר לרשויות המדינה לפעול לסיום תהליכי החקיקה שהאגודה לזכויות האזרח סייעה בעתירתה לקדם. אין להשלים עם השימוש שנעשה במשך השנים בהכרזה על מצב החירום במצבים בהם נחוץ היה להגיע לחקיקה עדכנית מאוזנת שאינה חקיקת חירום".

עוד מציינים השופטים כי תהליכי החלפת החקיקה בחוקים מודרניים כולל גם חוקים העוסקים במצב הביטחוני עצמו והגיע ל"שולי הגרעין הקשה של חקיקת החירום: הצעת חוק המאבק בטרור נמצאת בתהליכי חקיקה ראשוניים ועתידה להחליף את פקודת מניעת טרור, ולתקן את חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) וחוקי חירום נוספים.

"לאחרונה פורסם תזכיר חוק לתיקון תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, שהותקנו בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל על-ידי השלטון המנדטורי, וכללו הוראות בנושאים רבים, בין היתר, מעצר וגירוש, תפיסה והחרמה של נכסים בידי הממשלה, שיפוט וענישה בבתי משפט אזרחיים וצבאיים, צנזורה צבאית, הטלת מסים ועוד.

"יש הבנה מצד הרשויות כי הגיעה העת להיפרד משארי חקיקת החירום המלווים אותנו מאז קום המדינה; וחלקה נראה כמובן אנכרוניסטי, שלא לומר דרקוני, בתום 64 שנים".

השופט רובינשטיין מסכם ואומר כי "אף שיש לברך על ההתקדמות, המלאכה רחוקה מגמר, וקצב השינוי אינו משביע-רצון. המדינה הצהירה זה מכבר על הצורך לשנות את המצב הקיים ולנתק את הקשר בין חקיקה קיימת להכרזה על מצב החירום; עליה המלאכה לגמור, ויפה שעה אחת קודם. ישנה התקדמות, אף שקצב הדברים יכול היה להשתפר.

"ישראל היא מדינה נורמלית שאינה נורמלית; היא נורמלית, כי היא דמוקרטיה פעילה שזכויות היסוד בה - ובהן בחירות חופשיות, חופש ביטוי, עצמאות בתי משפט וגם הייעוץ המשפטי - נשמרות. היא ממלאת ביסודם את יעודיה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

"היא אינה נורמלית, כי טרם הוסרו איומים מעל קיומה, מדינה דמוקרטית יחידה המצויה תחת איום כזה, וגם טרם הוסדרו כראוי יחסיה עם שכניה, חרף הסכמי שלום עם מצרים וירדן והסכמים מסוימים עם הפלסטינים, והמאבק בטרור נמשך, וכנראה יימשך בעתיד הנראה לעין". (בג"ץ 3091/99).

"סמכויות דרקוניות"

לדברי עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, "מצער שבג"ץ הותיר על כנו את המצב הלא נורמלי, שלפיו המדינה נמצאת תחת הכרזה של מצב חירום מתמשך במשך 64 שנים. במשך 13 השנים שבהן היתה העתירה תלויה ועומדת יכולה היתה הממשלה להשלים את תהליך תיקון החקיקה הנדרש.

"ההכרזה על מצב חירום והחקיקה שתוקפה מותנה במצב החירום מקנים סמכויות דרקוניות ומרחיקות לכת לממשלה. כעת מתגבר החשש מפני שימוש לרעה בסמכויות אלה תוך פגיעה בזכויות אדם בסיסיות.

"השבועות האחרונים הראו - ולא לראשונה - שהממשלה איננה מזדרזת ליישם פסקי דין של בית המשפט העליון, ולפיכך ספק אם תשעה להמלצות שופטי בג"ץ".