"גם עם קדימה בקואליציה, רפורמת המרפסות לא תאושר"

"המצב הוא בעייתי ביותר. במשך השבועיים האחרונים רבים העמידו בסימן שאלה את עתיד 'רפורמת המרפסות' (הרפורמה בחוק התכנון והבנייה) בגלל הבעיות הקואליציוניות ובגלל הבחירות שכמעט אושרו, אבל מי שחושב שעכשיו, עם קואליציה רחבה מאוד, אפשר ללכת לאישור אוטומטי של הרפורמה, אני אומר לכם שעד שזה לא קורה, זה לא קורה", כך אמר היום ח"כ ד"ר חנא סווייד מסיעת חד"ש, חבר ועדת הכנסת לדיוני הרפורמה, במסגרת כנס התכנון והבנייה שערך משרד עורכי הדין אגמון רוזנברג הכהן ושות' בשיתוף מרכז הלכה ומעשה במלון דיויד אינטרקונטיננטל בת"א.

"כמי שהשתתף בדרמה של אתמול בלילה", הוסיף סווייד, "אני אומר לכם שגם הצטרפות קדימה, שהיא מפלגה שלא באמת התנגדה לרפורמה או השתתפה באופן אינטנסיבי בדיוניה, לא אומרת שהולכים לאישור של הרפורמה - עד שלוחצים על הכפתורים זה לא יקרה, קחו זאת בעירבון מוגבל".

עוד אמר סווייד: "תזכרו שהרפורמה בחוק התכנון והבנייה נקראת 'רפורמת המרפסות' ושנקודת המוצא שלה היא הראייה שתכנון מעכב פיתוח, וכך התחיל רה"מ את המיזם הזה שלו, בראייה שהמערכת התכנונית הקיימת היום, לדעת נתניהו, מעכבת את הפיתוח והזרימה של יכולות הבנייה. זו לדעתי ראייה מוטעית ולא מדוייקת".

סווייד אמר על תהליכי חקיקת הרפורמה: "יש כמה נקודות בעייתיות ברפורמה, שהביקורת עליהן נשמעת בעיקר מהמפלגות הקטנות כמו חד"ש ומר"צ. הגשנו הרבה הסתייגויות והערות והשתתפנו באופן פעיל בדיוני הרפורמה. המפלגות הגדולות כמעט ולא היו שם.

"למרות הביזור בסמכויות התכנון והבנייה, לשר הפנים יש ברפורמה סמכויות רבות ומעורבות גדולה מדיי במינויים במערכת התכנון והבנייה, כמו סמכויות להתקין תקנות, בודקים וחוקרים, וזה מוגזם ולא ראוי. משרד הפנים הוא משרד סקטוריאלי בישראל והרבה פעמים ראיית המדיניות שלו היא מוטית, למשל כששרנסקי היה שר הפנים, רוב בעלי התפקידים היו דוברי רוסית, לא שיש לי משהו נגד העולים מרוסיה".

עוד אמר סוויד: "גם ברפורמה נמשיך לפעול בשתי מערכות תכנון ובנייה בישראל - האחת אזרחית והשנייה של מערכת הביטחון. בנוסף, הרפורמה השאירה לנו בעיות שהן חלק מהתולדה של החוק הקודם, למשל סטוק שלם של בניינים תקועים, בגלל שנבנו ללא היתרי בנייה במושבים וביישובים הערביים, והרפורמה שותקת לגבי הסטוק הבעייתי הזה ולא מאפשרת הוראות מעבר לפתרון הסטוק הזה. תעשה מה שתעשה, אם אתה לא מפשיר מספיק קרקעות, בסופו של דבר, על פי מחקרים בינלאומיים יהיה מחסור של היצע הדיור וזה יגרום לעלייה מטאורית במחירים".

עו"ד ארז קמיניץ, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, אמר בכנס: "הליך חוק התכנון והבנייה הוא הליך יחסית מיוחד והמערכת המדינית, החל מרה"מ והשרים, היו מאוד מעורבים בו, מה שלא בדרך כלל קורה בכל חקיקה ממשלתית. החקיקה לקחה יותר זמן מהצפוי וחוק הווד"לים הוא תוצאה של התארכות תהליך החקיקה.

"אי אפשר היה לדעת מה היה קורה בכנסת הבאה והתבשרנו הבוקר שהנתיב שוב נפתח ואפשר מחר בבוקר להתכנס בוועדת הפנים, לקבל החלטה ולהמשיך בהצבעות על סעיפי הרפורמה, כי הגענו לשלבים האחרונים של החקיקה. אין ספק ששיקולים כלכליים צריכים להיכנס לשיקולי מוסד תכנון בבואו לאשר תוכניות בנייה. סעיף 197 (המאפשר לתבוע פיצויים על ירידת ערך בשל אישור תוכנית) למשל, יצר עיוות תכנוני בגלל הסיבות הכלכליות. נוצר מצב שבו נגד תוכנית תמ"מ 3/21 (תוכנית מתאר מחוזית מחוז מרכז שקבעה שטחים לאזור נופש מטרופוליני), הוגשו תביעות בשיעור של 4-5 מיליארד שקל.

"זהו מצב שלא ניתן לסבול אותו ברמה התכנונית והמשמעות היא שייווצר עיוות תכנוני. החקלאי שמגיש תביעה נגד תמ"מ 3/21 תובע בגלל שהתוכנית ביטלה לו את הפוטנציאל להעלאת שווי הקרקע שלו בעוד 5-20 שנה בגלל הציפיה שאולי ישונה הייעוד למגורים, והנה התוכנית לאזור נופש מטרופוליני סתמה את הגולל על ציפיותיו. ברפורמה לא תהיה התחשבות בפוטנציאל בסעיף 197. הציפייה של אדם שוועדה תשנה את הייעוד של הקרקע שלו היא לא ציפייה שראוי להתחשב בה. במילים אחרות, לא משלמים פיצויים על ספקולציה בקרקע".

איריס האן, ממכון דש"א של החברה להגנת הטבע, אמרה בכנס: "בתחילת דרכה של הרפורמה נאמר שהרגולציה תהפוך מרגולציה של ועדות לרגולציה של תוכניות. אלא מה? התוכניות הכוללניות הן גמישות יותר ובלתי מסויימות, אז מצד אחד דיללנו את הוועדות ונשארנו עם תוכנית אחת בוועדה אחת, אבל גם את הוודאות התכנונית דיללנו. ודאות תכנונית חשובה הן לשולחן הקבלנים והן לשולחן העוסקים בסביבה. צריך להתחיל עם חיזוק המערכת הקיימת מבחינת כוח אדם. יש דוח של ועדת ברנע שמצאה שמערכת התכנון היא לא מה שיוצר חסם לתוכניות. ועדת ברנע מציעה לחזק את מערכת התכנון הקיימת. צריך להקים ועדה ציבורית שתבדוק באופן מסודר את הבעיות במערכת התכנון ותציע פתרונות, מה שלא נעשה בשנתיים האחרונות".

היועץ המשפטי למרכז השלטון המקומי, עו"ד נתן מאיר: "צריכה להיות הפקת לקחים, כדי שהסיבוב הבא של הרפורמה לא יהיה כמו הסיבוב האחרון. אם הרפורמה היתה עוברת בסיבוב האחרון, זה היה כמו הסיפור על שני הרוסים שמדברים על התקופה של לפני ואחרי המהפכה. הראשון אומר 'לפני המהפכה לא היה לנו מה ללבוש', והשני אומר 'גם היום אין לנו מה ללבוש'. הראשון אומר 'לפני המהפכה היתה צפיפות', והשני אומר 'אבל גם היום אנחנו חיים בצפיפות'. הראשון אומר 'אבל לפני המהפכה היה 72% אלכוהול בוודקה והיום 74%'. השני אומר 'אז בשביל 2% היה שווה לעשות מהפכה?'. למרות הביזור המוצע ברפורמה, המצב היה נשאר פחות או יותר אותו דבר ויש כאלה שאומרים שאולי אף יותר גרוע".