מקארתיזם נוסח "הארץ"

בין השופט העליון אליעזר ריבלין לבין השופט המחוזי יוסף שפירא אין לי שום העדפה מיוחדת. אני לא ממש מכיר את שניהם מעבר לעבודתם השיפוטית, וזו לא תמיד מהווה שיקול חשוב כאשר מדובר בבחירת מבקר המדינה החדש, שתיערך מחר (ב'). מיכה לינדנשטראוס הוכיח שזה יותר עניין של אופי, אישיות, שכל טוב.

לעיתון "הארץ", לעומת זאת, יש דעה ברורה. הוא "בחר" כמועמדו את ריבלין. לא בגלל תכונות תרומיות יותר, אלא מכיוון ששפירא נתפש אצל "הארץ" כמועמד הימין - למרות שהעובדות מלמדות כי הרוב שיש לשפירא בכנסת מורכב מנציגים מכל הסיעות.

אבל עיתון "הארץ" כבר מזמן אינו מאפשר לעובדות לבלבל אותו. וכך, על-פי שיטה זו, הוא הזעיק את כתבו לענייני "מקורות שהיו או לא היו" (ארי שביט), וזה הנפיק היום (א') כתבה ראשית בעמודי החדשות, שנודף ממנה ריח מקארתיסטי מעיק. למה מקארתיסטי? - מכיוון שמקארתיזם הוא "כינוי לרדיפה ... תוך הסתמכות על שמועות, עדויות מפוקפקות וראיות בלתי מספיקות" (ויקיפדיה).

והרי הדוגמאות מתוך הכתבה:

"במערכת הפוליטית מתרחבת התמיכה במינויו של השופט העליון ריבלין במקום שפירא - שנחשב ל'חסר שיניים'". מי במערכת הפוליטית? נחשב "חסר שיניים" על-ידי מי?

"מועמדותו של ריבלין זוכה כעת לתמיכה בלתי מבוטלת במפלגות הקואליציה והאופוזיציה כאחת". מה זה "בלתי מבוטלת"? שני חברי כנסת? 80? ואילו מפלגות בקואליציה ובאופוזיציה "כאחת"?

"נוצר סיכוי שהשופט שפירא מתקשה להשיג רוב מוחלט". למה "סיכוי"? מה עם דיווח אובייקטיבי (אפילו למראית עין) בעמוד החדשות הראשי? ועל מה מבוסס ה"סיכוי" הזה?

"בחודשים האחרונים גברה הדאגה מפני מינויו של שפירא". גברה? מה הייתה רמת הדאגה לפני שגברה, ומה היא עכשיו, לאחר ההתגברות? מי לא דאג בעבר, והיום כן דואג?

"גורמים בכירים הביעו בשיחות סגורות חשש שמינויו יביא להחלשתו של משרד המבקר ואולי אף לעיקורו". מי הגורמים הבכירים? שרים? חברי כנסת? ארי שביט ובני ביתו?

"מכאן גם ההתגייסות של עשרות חברי כנסת מסיעות שונות, המבקשים למצוא למיכה לינדנשטראוס מחליף ראוי". מי העשרות? איזה סיעות?

"ההבדלים בין אליעזר ריבלין לבין יוסף שפירא תהומיים. לריבלין מעמד בכיר... שפירא הוא שופט ... זוטר למדי". למה זוטר? כי הוא "רק" שופט מחוזי, נכתב ב"הארץ". אבל גם מיכה לינדנשטראוס היה "רק" שופט מחוזי, והוא הוכיח עצמו מעל ומעבר לשופטים העליונים שכיהנו בתפקיד לפניו - גם על-פי דעת שביט ו"הארץ".

עיניכם הרואות, אין במאמר ראיות, אין שמות, אין הוכחות, רק "שמועות, עדויות מפוקפקות וראיות בלתי מספיקות" - כמנהג הסנטור מקארתי, הדמגוג הפאשיסט.