המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שוקי למברגר, יכריע אם יוגש לבית הדין לעבודה כתב אישום נגד אביבה וינשטיין, רעייתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, באשמת העסקת עובד זר ללא היתר.
על-פי ההערכות, לא יהיה מנוס מהגשת אישום פלילי בפרשה זו, ולא ניתן יהיה להסתפק בהטלת קנס מינהלי. זאת, בהתאם למדיניות המקובלת של רשות ההגירה במקרים דומים. חוות-הדעת של מחלקת החקירות של רשות ההגירה והאוכלוסין הועברה לפרקליטות לפני כ-10 ימים.
מדובר בעובד זר ממוצא הודי, ששהה בארץ באופן חוקי ותוך שהייתה בידו אשרת שהייה ועבודה. לפני כשנה וחצי נחשף כי בני-הזוג וינשטיין העסיקו בביתם שבהרצליה פיתוח את העובד, בעבודות משק-בית. תקופת העסקתו הסתיימה לפני כניסתו של וינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בפברואר 2010.
למרות שהעובד שהה בארץ באופן חוקי ואף החזיק היתר עבודה בתחום הסיעוד, חל איסור על העסקת עובדים זרים ללא היתר העסקה, והיתרים שכאלה אינם ניתנים לצורך העסקה במשק-בית, אלא בתחומי הבניין, החקלאות, התעשייה והסיעוד בלבד.
לשכת היועץ פנתה לפרקליטות, וזו הפנתה את הנושא לבדיקה ראשונית ולאחר מכן לחקירה על-ידי מחלקת החקירות של רשות האוכלוסין וההגירה. בחקירה נגבו עדויות מהעובד עצמו, וכן מאביבה וינשטיין.
העובד עצמו, שתוקף האשרה שלו הסתיים בפברואר השנה, עזב את ישראל לאחר חקירתו באוגוסט 2011 ולא שב עוד. עזיבתו העלתה אפשרות שהתיק ייסגר מחוסר ראיות, והתיק נכנס להמתנה, עד שיתברר אם העובד מתכוון לשוב ארצה. כשפג תוקף אשרת השהייה שלו בפברואר השנה, הורתה הפרקליטות לרשות ההגירה לבצע השלמות חקירה, ובמסגרתן נחקרה שוב הגברת וינשטיין.
נטייה לכתבי אישום
ממשרד המשפטים נמסר כי תיק החקירה הועבר לפרקליטות המדינה, לקבלת הנחיות להמשך הטיפול בפרשה.
וינשטיין טענה בחקירתה כי חשבה שהעובד חוקי, וכי היא אינה יודעת היכן הוא נמצא כעת, ואין ברשותה פרטים נוספים שיובילו להימצאו.
דובר משרד המשפטים הודיע בינואר 2011, לאחר חשיפת הפרשה, כי "אכן הועסק בבית משפחת וינשטיין בעבר עובד ממוצא הודי, שלפי בדיקתה של הגברת וינשטיין בעת שקיבלה אותו לעבודה, ועל-פי המסמכים שהציג העובד בפניה, היה עובד חוקי השוהה בארץ כדין. מעבר לכך, לא התבקש על-ידה אישור נוסף. עבודתו של עובד זה נפסקה עוד בשנת 2009, הרבה לפני שהיועץ החל לכהן בתפקידו, ובלא קשר לכך".
ברשות ההגירה מדגישים כי אין כל מדיניות, שלפיה מייחסים באופן אוטומטי את העסקת העובד הזר במשק-בית לאישה ולא לבעל, אלא שבכל מקרה נבחנות הנסיבות הקונקרטיות, ונקבע עם מי מבני-הזוג נקשרו יחסי עובד-מעביד, למשל מי שילם לו, מי זימן אותו ומי ניהל איתו את מערכת יחסי העבודה.
בשנתיים האחרונות נוקטת רשות ההגירה מדיניות מחמירה בתחום העסקת עובדים זרים במשק-בית, ופירוש הדבר נטייה להגשת כתבי אישום פליליים, והימנעות מהסתפקות בהטלת קנסות מינהליים בלבד.
יצוין כי לפני יותר משנה הואשמה נילי פריאל, רעייתו של שר הביטחון, אהוד ברק, בהעסקת עובדת זרה בניגוד לחוק. פריאל הודתה בעובדות כתב האישום, אך ביקשה לבטלו, מכיוון שלטענתה מדובר בהליך מינהלי ולא פלילי. בית המשפט טרם נתן החלטתו.
בעניין זה הוסיף דובר משרד המשפטים וציין, כבר בראשית 2011, כי "היועץ לא עסק ולא הנחה את משטרת ההגירה בכל הקשור לפשיטות על בתי מפורסמים, כפי שנטען, ורשויות ההגירה פועלות בעניין זה על-פי סמכויותיהן.
גם הטיפול בענין הגברת פריאל נעשה על-פי נהלי רשויות ההגירה, כשהנחיית היועץ בהקשר זה הייתה לפעול בהתאם למקובל ולהנחיות הרלוונטיות, ללא כל סטייה מהן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
