מי הוא קרוב-משפחה?

בימים אלה ניתן פסק דין מביה"מ העליון בעניין הגדרת קרוב לצרכי מס שבח ביחס לגיס שהתאלמן ונישא בשנית. עובדות המקרה היו כדלקמן: מוסטפה נח'אש הוא אחיה של אשתו של חוסין שילדה לו מספר ילדים ומתה ב-1985. חוסין נישא בשנית ב-1990 וב-1991 רכש במשותף עם מוסטפה חלקת קרקע. ב-2008 העביר מוסטפה את חלקו לחוסיין ללא תמורה וביקש פטור ממס שבח. מנהל מס שבח התנגד בטענה כי מאז נישואיו בשנית חוסיין ומוסטפה כבר אינם קרובים. ועדת הערר קיבלה את הערר ומנהל מס שבח הגיש ערעור לעליון כשטענתו העיקרית היא כי תכלית הפטור ממס שבח בין קרובים לפעול בגזרה המצומצמת של התא המשפחתי, ואין להרחיבו. מנהל מס שבח הבחין בין העמדה המרחיבה שלו בהוראות המקצועיות המותירה כקרובים גם מי שחוליית הקשר המשפחתי הלכה לעולמה, בכך שהנישואים מחדש הם הפורמים את הקשר ומכאן את הצדקת הפטור.

דעת הרוב, קבעה כי לצרכי מס שבח גם אלמן שנישא כמו אלמן שלא נישא שניהם נותרים קרובים.

השופטת נאור איננה מוצאת אבחנה לשונית בחוק להבדל בין אלמן לאלמן שנישא, וקובעת כי תכליתית נישואים מחדש אינם פורמים קשר ישן והדוד נותר דודם של הילדים, בניגוד לשופטת ארבל למדה השופטת נאור מאי התייחסות לאלמן שנישא, בחוק מס שבח, ובהתקיים התייחסות אליו בחוקים אחרים, כי המדובר בהסדר שלילי המותיר את הקשר המשפחתי על כנו. לדעתה.

מקום בו יש ספק לגבי היקף פרישתו של פטור יש מקום לתחולה רחבה של הפטור. כמו כן קובעת השופטת נאור כתמיכה תכליתית לגישתה כי ראוי שבשיקולי הנישאים מחדש תהיה אדישות פיסקאלית.

ניתן היה גם להבין מדברי השופטת נאור, כי עצם העובדה שהמדובר בהעברה ללא תמורה (למרות רמזים למצב אחר שלא הוכחו) היא המחזקת את מתן הפטור שאחרת יהיה חיוב במס ללא התעשרות.

אמנם פסק הדין עסק בסוגיה יחסית שולית וגם נאמר בו כי אינה שכיחה, אך דווקא את דרכי הפרשנות של בית המשפט העליון, של חיפוש התכלית, מניעת מיסוי בהיעדר תמורה, רוחב הפטור וספקות לטובת הנישום ניתן לרתום למקרים אחרים.

ע"א 1617/10 מוסטפה נח'אש

הכותבים ממשרד זיו שרון וממשרד אלתר