ייצוגית נגד ישראכרט ב-373 מיליון שקל בגין פירצות אבטחה

בקשה לתביעה ייצוגית על סך 373 מיליון שקל הוגשה היום (א') נגד חברת ישראכרט, על-ידי עו"ד אלדר אדטו, לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בגין טענות לפירצת אבטחה חמורה שהובילה להפסדים חמורים של בעלי עסקים בארץ.

את הבקשה להכיר בתביעה כתובענה ייצוגית הגיש עו"ד אדטו בשם בעלי אתר הקופונים "סקופון" אשר בחודשים האחרונים שמו לב למספר רב של עסקאות שבוטלו בדיעבד באתרם, תחת ההגדרה "עסקאות מוכחשות", ואשר גרמו להם, לטענתם, הפסד כספי לא מבוטל.

במסגרת התביעה תיעדו התובעים, בין השאר בסרטי וידיאו, את הקלות הבלתי נסבלת לכאורה של הונאת האשראי, שניתן היה לעורכה, לטענתם, כמעט בכל אתר ישראלי ברשת המאפשר קניית מוצרים, הזמנת שירותים או תשלום קנסות וחשבונות.

התובעים הדגימו בסרטים כיצד כל אדם בישראל יכול לרכוש, לכאורה באין מפריע, כרטיסים למופעי בידור, כרטיסי טיסה וחבילות נופש, מוצרי מזון, מוצרי חשמל ושירותים שונים - ואפילו לשלם חובות, אגרות וקנסות - כל זאת בעלות של עשרות אלפי שקלים - מבלי שהעלויות ייפלו עליו, ומבלי שניתן יהיה לאתרו ולהיפרע ממנו.

בתביעה נטען כי פירצת האבטחה מתאפשרת ברוב האתרים המאפשרים סליקה. לדברי התובעים, חברת ישראכרט מתחייבת בפני עסקים הסולקים באמצעותה לערוך בדיקה להתאמת פרטי האשראי בכל עסקה ועסקה, ואכן קיימת הפסקה של עשרות שניות לעיתים עד לקבלת האישור לעסקה, למרות שהתברר לכאורה כי רוב הפרטים למעשה כלל לא נבדקים.

לדברי התובעים, מנכ"ל ישראכרט והאחראי על האבטחה בחברה נפגשו עמם לפני מספר שבועות ושמעו מהם על הפרצה, אך מאז ועד עתה לא פעלו, לטענת התובעים, לתיקונה, ולא סיפקו הסבר מדוע.

התובעים, חזי חלאויה, ואופיר ורובל, בעלי אתר הקופונים, מציינים בתביעתם כי רק חברת ישראכרט וחברת דיינרס מספקות כיום מערכות סליקה לאינטרנט - וזאת בשל העובדה שרק הן מורשות לסלוק את כלל כרטיסי האשראי הקיימים בשוק. מסיבה זו הפכה מערכת הסליקה של ישראכרט, בה נמצאה פרצת האבטחה, למערכת הפופולרית ביותר בישראל לסליקה באינטרנט, ועל כן, לטענת התובעים, מהווה פרצת האבטחה אותה גילו פגיעה כה משמעותית במסחר על גבי רשת האינטרנט.

התובעים מעריכים בתביעתם כי ככל הנראה מתבצעות אלפי עסקאות בכל חודש על-ידי אנשים הנהנים ממוצרים ושירותים, וכלל לא משלמים עליהם מכיסם, אלא מספקים נתונים שגויים, מכרטיסי אשראי שאמנם קיימים בפועל, אך אינם כרטיסים שבבעלותם.

לדברי עו"ד אלדר אדטו, רבים ממחזיקי כרטיסי האשראי בישראל כלל לא עוברים על פירוט העסקאות החודשי המגיע אליהם בדואר. חרף כך, חלק מבעלי כרטיסי האשראי אכן מזהים עסקאות חשודות, שייתכן שכלל לא בוצעו על-ידם.

במקרים כאלה זכאי בעל הכרטיס להתכחש לעסקה במהלך 30 הימים מקבלת הפירוט מחברת האשראי. אם בעל הכרטיס לא שם לב לחיוב השגוי לכאורה, הוא לא מערער על העסקה, ולמעשה מאפשר למבצע העסקה ליהנות על חשבונו.

אם בעל הכרטיס מבחין בעסקה ומתכחש לה - העסקה זוכה לסטטוס של עסקה מוכחשת, הכסף מוחזר לבעלי הכרטיס, אך לא גורר כל הפסד לחברת ישראכרט, אלא יורד מחשבונו של בעל העסק בו נרכש המוצר או השירות, אשר משלם בנוסף גם עמלת הכחשת עסקה לישראכרט.

מישראכרט נמסר בתגובה: "על-פי חוק חיוב כרטיסי האשראי, כל עסקת אשראי מקוונת, קרי שנעשתה באתרי האינטרנט, מבוטחת ומוגנת, ובעל כרטיס האשראי מזוכה מיידית בסכום העסקה בכל שימוש שנעשה בכרטיסו שלא על-ידו ושלא כדין, וזאת על-פי הצהרתו. לראיה - בפרשת ההאקר הסעודי לא נפגע צרכן ישראלי אחד ולא נשא בעלויות עסקה שלא ביצע".

בהתייחס לכתב התביעה האמור מסרה החברה כי היא "לומדת את כתב התביעה ותגיב עליו בערכאות המוסמכות".