עורכי הדין בישראל תומכים במחאה החברתית, תומכים בגיוס חרדים, בהקמת גוף ביקורת על הפרקליטות, בהגבלת שכר הבכירים בחברות ציבוריות, מעוניינים בשינוי שיטת הממשל, אבל מעדיפים את ממשלת האחדות של בנימין נתניהו ושאול מופז על פני בחירות מוקדמות. כך עולה מסקר מקיף שערכה לשכת עורכי הדין בקרב כ-3,000 עורכי דין בישראל, לרגל הכנס השנתי ה-12 הנערך השבוע באילת.
הסקר כלל מגוון שאלות בנושאים בוערים שעומדים על סדר היום הציבורי ובנושאים משפטיים שחלקם נידונים במסגרת הכנס, לרבות הצורך בגוף פיקוח על הפרקליטות ובעד ונגד "חוק טל".
אתמול (ג') התקיים בכנס דיון סוער סביב "היום שאחרי חוק טל", המעניק פטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות. יצוין, כי בפברואר השנה, אחרי יותר מעשור של מאבקים פוליטיים ומשפטיים בנושא, ביטל בג"ץ את "חוק טל", וקבע כי הוא אינו חוקתי וכי תוקפו יפוג באוגוסט.
מהסקר עולה, כי רוב עורכי הדין מרוצים מהחלטת ביהמ"ש העליון וכי הם תומכים בגיוס חובה לכלל האוכלוסייה. על-פי הממצאים, 71% מהנשאלים, תומכים בגיוס חובה. עם זאת, קיימים הבדלים בין עמדות עורכי הדין הגברים לבין עמדות עורכות הדין. רק 67% מהגברים תומכים בחוק גיוס חובה, בעוד שבקרב הנשים שיעור התמיכה גבוה משמעותית, ועומד על 77%.
רק 31% מהגברים, ו-21% מהנשים מתנגדים לחוק גיוס חובה לכלל האוכלוסייה. ההתנגדות הרבה ביותר לחוק גיוס כללי נרשמה בקרב עורכי דין עובדי מדינה (33%).
נושא נוסף שעלה השבוע לכותרות היה התרת נישואים של זוגות חד-מיניים בישראל, ואישור לזוגות חד-מיניים להביא ילדים לעולם באמצעות אם פונדקאית. מנתוני הסקר עולה כי עורכי הדין בישראל מאוד ליברליים, ורובם תומכים - בדומה לדעתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה - בנישואים חד-מיניים. 57% מעורכי הדין תומכים בנישואים חד-מיניים בחוק, לעומת 34% שמתנגדים. התמיכה גבוהה משמעותית בקרב עורכות הדין - 73% מכלל הנשים תומכות בנישואים חד-מיניים, לעומת 47% בלבד מהגברים שתומכים. 44% מעורכי הדין הגברים ענו כי הם מתנגדים לנישואים חד-מיניים, לעומת 19% בלבד מהנשים שמתנגדות להם.
שיעור התמיכה הגדול ביותר בנישואים חד-מיניים נרשם בקרב שכירים במשרדי עורכי דין (66%) ועורכי דין במחלקות משפטיות בחברות (67%).
הוותיקים מתנגדים למחאה החברתית
ולנושא אחר: על רקע ההצהרות כי המחאה החברתית שהתעוררה בקיץ הקודם תתעורר שוב בקיץ זה, ואולי בעוצמה רבה יותר, נשאלו עורכי הדין אם, להערכתם, המחאה החברתית אכן תתעורר גם בקיץ 2012. 86% מעורכי הדין מאמינים כי המחאה החברתית תשוב גם בקיץ שבפתח. עם זאת, מרביתם - 59% - מאמינים כי היא תהיה בעוצמה נמוכה יותר מזו שהכרנו אשתקד. 10% נוספים סבורים כי המחאה תפרוץ באותה עוצמה, ולדעת 17% היא תפרוץ בעוצמה גבוהה יותר. 14% מעורכי הדין הספידו את המחאה, וסברו כי היא לא תפרוץ כלל.
ו"מה דעתם הכללית של עורכי הדין על המחאה החברתית"? - ובכן, רובם הביעו תמיכה במחאה. 75% מהנשאלים ענו בחיוב לשאלה אם הם תומכים במחאה; ורק 17% ענו בשלילה. גם כאן ישנו הבדל בין עמדותיהם של גברים לנשים: 70% מכלל הגברים תומכים במחאה החברתית (22% מתנגדים), לעומת 83% מכלל עורכות הדין שתומכות במחאה (9% מתנגדות).
ממצא מעניין נוסף שעלה מהסקר בקשר למחאה החברתית מעלה כי ככל שהוותק של עורכי הדין ארוך יותר, כך גדל שיעור התנגדותם למחאה: מבין עורכי הדין בעלי ותק של פחות מ-5 שנים, 15% מתנגדים למחאה החברתית. שיעור דומה של מתנגדים (14%) קיים גם בקרב עורכי דין בעלי ותק של 5-10 שנים. מבין עורכי הדין בעלי ותק של 10-15 שנים, 19% מתנגדים למחאה החברתית; ואילו בקרב הוותיקים, של יותר מ-15 שנות ותק, שיעור ההתנגדות למחאה החברתית מגיע ל-22%.
מתנגדים לחגיגות השכר של הבכירים
נושא נוסף שעליו נשאלו עורכי הדין היה "חגיגת השכר" של המנהלים הבכירים בחברות הציבוריות, שעולה לסדר היום הציבורי מדי שנה עם פרסום הדוחות השנתיים של החברות. מהסקר עולה, כי גם עורכי הדין חשים כי שכר הבכירים בחברות ציבוריות מנופח ללא הצדקה. כמעט 80% מהנשאלים מאמינים, כי יש להגביל את השכר בחוק. שיעור התמיכה בהגבלה זו עולה ככל שעולה הוותק במקצוע: 84% מעורכי הדין בעלי ותק של יותר מ-15 שנה תומכים בהגבלת שכר.
לאחרונה אימצה הממשלה, פה אחד, את המלצות הוועדה להגברת התחרותיות במשק, המוכרת כ"ועדת הריכוזיות". הממשלה הטילה על ראש הממשלה, שר האוצר ושר המשפטים להגיש תזכיר חוק לוועדת שרים לחקיקה בהקדם האפשרי, כך שמסקנות הוועדה יאומצו בחקיקה. דיוני הוועדה, כמו גם הכנת התזכיר, לוו ומלווים בקולות של מתנגדים מקרב המגזר העסקי, בעוד קולו של הציבור נשמע אוהד. בנושא זה מתברר כי עורכי הדין מצטרפים לתומכים, ולא למגזר העסקי.
תומכים במאבק בריכוזיות
מהסקר עולה, כי רוב עורכי הדין תומכים בהמלצות ועדת הריכוזיות, הממליצה להגדיל את התחרותיות במשק על-ידי צמצום הריכוזיות. רק 12% מהנשאלים ענו בשלילה לשאלה אם יש לאמץ בחוק את מסקנות ועדת הריכוזיות, לעומת 56% שענו לשאלה בחיוב. בקרב עורכי הדין הוותיקים, בעלי ותק של יותר מ-15 שנה, שיעור התמיכה בהמלצות ועדת הריכוזיות גבוה מהממוצע ועומד על 60%. בקרב עורכי הדין בעלי ותק של 10-15 שנים, שיעור התמיכה בהמלצות הוועדה נמוך מהממוצע - 50%.
בקרב עורכי הדין הצעירים (בעלי ותק של עד 5 שנים) שיעור התמיכה עומד על 55%, ובקרב עורכי הדין בעלי ותק של 10-5 שנים, שיעור התמיכה בהמלצות ועדת הריכוזיות עומד על 57%.
הבדלים קיימים גם בין עורכי דין שכירים, שותפים ועובדי מדינה: בקרב השכירים בחברות שיעור התמיכה בהמלצות הוא הגבוה ביותר - 63%; אחריהם בשיעור התמיכה - העצמאים, עם 57% תמיכה; ואחריהם, שותפים במשרדים (55% תמיכה), עובדי מדינה (53% תמיכה) ושכירים במשרדי עורכי דין (52% תמיכה).
נושא נוסף שנדון בכנס, שגם העסיק את ציבור המשפטנים בשנה החולפת, היה השאלה אם יש צורך בהקמת גוף פיקוח על הפרקליטות. כ-80% מעורכי הדין מאמינים כי יש להקים גוף פיקוח על הפרקליטות. תשובה זו דומה בקרב כל עורכי הדין, למעט אלה המועסקים בשירות המדינה. עם זאת, למרות הרעש וההתנגדות שהובעה בתקשורת מקרב הפרקליטים בשירות המדינה, גם בשורותיהם יש תומכים רבים במהלך: 64% מעורכי הדין בשירות המדינה ענו כי יש להקים גוף פיקוח על הפרקליטות. זאת, לעומת 85% מקרב עורכי הדין העצמאים, 78% מהשכירים בחברות, 77% מהשותפים במשרדים, ו-75% מהשותפים במשרדי עורכי דין.
מתנגדים לבוררות
נושא נוסף שעליו נשאלו עורכי הדין היה הצורך בהחלת בוררות חובה בסכסוכים אזרחיים הנידונים בבתי משפט השלום. לאחרונה עולות יוזמות שונות להעברת תיקי ביהמ"ש לבוררות, כדי להקל על העומס בבתי המשפט. שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, אף התבטא בעבר על כוונתו לקדם בוררות חובה. כאן עורכי הדין שמים את הקו. ייתכן שהם מריחים את הפגיעה בכיסם, כאשר הליכים משפטיים יהיו קצרים ומהירים יותר, או שהם חושבים באמת על טובת לקוחותיהם שייאלצו לקבל את הכרעות הבורר, בלי לקבל את יומם בביהמ"ש.
כך או כך, רוב עורכי הדין (66%) מתנגדים להחלת בוררות חובה בסכסוכים אזרחיים אשר נידונים בבתי משפט השלום. שיעור ההתנגדות הגבוה ביותר, 71%, לבוררות החובה נרשם בקרב עורכי דין בעלי ותק של 10-15 שנים. שיעור ההתנגדות הנמוך ביותר נרשם בקרב עורכי הדין הצעירים - 61% מהם מתנגדים להחלת בוררות חובה.
פוליטיקה ומשפט
המפץ הפוליטי האחרון - הקמת ממשלת האחדות - שעורר סערה ציבורית, ועורר מחלוקת בין המתנגדים לו לתומכיו, העסיק גם את עוה"ד. למרות הביקורת הציבורית על המהלך, 52% מעורכי הדין מעדיפים ממשלת אחדות על פני בחירות מוקדמות.
שיעור התמיכה בממשלת האחדות גדל ככל שגדל הוותק במקצוע: 57% מעוה"ד הוותיקים (יותר מ-15 שנות ותק) תומכים בממשלת האחדות. לעומתם, 52% מעורכי הדין הצעירים העדיפו שיתקיימו בחירות.
56% מעורכי הדין במחלקות המשפטיות בחברות היו מעדיפים בחירות לעומת 61% מהשותפים במשרדים שמעדיפים יציבות באמצעות ממשלת אחדות.
ואפרופו בחירות, כשנשאלו עורכי-הדין אם לדעתם יש צורך בשינוי שיטת הממשל, רובם הביעו אי-שביעות רצון מהשיטה: עורכי הדין, בדומה לרבים אחרים, לא מרוצים משיטת הממשל הנהוגה במדינה, ו-66% מהם חושבים שצריך לשנות אותה. בקרב הגברים, שיעור התמיכה בשינוי שיטת הממשל גבוה יותר - 72%, לעומת 58% בלבד מכלל עורכות הדין שחושבות שיש לשנות את שיטת הממשל.
"תוצאות הסקר בשאלה זו אינן מפתיעות", אומר ראש הלשכה דורון ברזילי. "המציאות הפוליטית בישראל מקשה כבר שנים רבות על ממשלה נבחרת, לקבל וליישם החלטות המשקפות את טובת הכלל בחברה, ומובילה לחלוקה לא הוגנת של התקציב. לאחרונה פנה אלי המשנה לראש הממשלה, השר שאול מופז, וביקש כי הלשכה תסייע בגיבוש הצעה לשינוי שיטת הממשל. פרופ' רון שפירא ירכז צוות מוביל, מטעם הלשכה, שיורכב ממיטב המשפטנים במדינת ישראל. ההצעה שתגובש, תובא ליישום של ממשלת האחדות במסגרת ההסכם הקואליציוני".
שינוי שיטת הממשל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
