אגמון-גונן: הצעת יחימוביץ' לתיקון לחוק החברות - נטל בלתי אפשרי

שופטת המחוזי בת"א, מיכל אגמון-גונן, תקפה בכנס לשכת עוה"ד את ההצעה להתנות עסקאות של חברות עם בעלי השליטה בהן באישור ביהמ"ש

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיכל אגמון-גונן, תוקפת את ההצעה לתיקון חוק החברות של יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', שלפיה עסקאות של חברות עם בעלי השליטה בהן יותנו באישור בית המשפט.

"הצעתה של יחימוביץ' היא לא נכונה מבחינה מוסדית, בלשון המעטה, והיא תעמיס על בית המשפט נטל בלתי אפשרי", אמרה אתמול (ג') אגמון-גונן בכנס לשכת עורכי הדין באילת.

לפי הצעת החוק של יחימוביץ', עסקאות שבין חברה לבעל השליטה בה, או בין חברה לצד שלישי שלבעל השליטה יש עניין בו - יותנו באישור בית המשפט הכלכלי.

יחימוביץ' סבורה כי הצעת החוק תסייע בפתרון "בעיית הנציג", המתעוררת בשל חוסר הזהות בין מקבלי ההחלטות בחברה הציבורית, לבין מי שמושפע מהחלטות אלה (הציבור), והחשש כי מקבלי ההחלטות בחברה ינצלו את כוחם לרעה ויעדיפו את טובתם האישית על פני טובת החברה ובעלי המניות.

חלוקה לטובים ולרעים

לדברי אגמון-גונן, הצעת החוק גרועה, מכיוון שהחברות יכולות וצריכות לנהל את ענייניהן, ובתי המשפט צריכים לבחון עסקאות רק כאשר קיים בהן חשש לעניין אישי חריג באופן בולט.

לדבריה, לשופטים אין את הכלים לבדוק על עסקה בין חברה לבין בעל שליטה, או בין חברה לבין צד שלישי שלבעל שליטה יש עניין בו, ומדובר בתיקים מורכבים שדורשים חודשים של דיונים, אפילו בבית המשפט הכלכלי.

אגמון-גונן ציינה כי המסר המרכזי שלה הוא שצריך להפסיק עם החלוקה ל"טובים ורעים" בעסקאות עם בעלי עניין, כפי שעולה מהצעת החוק. "חלוקה זו הפריעה לי מאוד גם בדוח ועדת הריכוזיות", אמרה.

לדבריה, לפעמים גם לבעלי השליטה, הנחשבים בעיני רשות ניירות ערך באופן אוטומטי ל"רעים", יש אינטרס לטובת החברה, ומנגד לבעלי מניות המיעוט, הנחשבים "טובים", יש לעתים אינטרס להיות סחטנים.

מעבר לכך, ציינה אגמון-גונן כי בחוק החברות הקיים, אין הגדרה מהו "עניין אישי", ומנגד, יש הגדרה רחבה מדי של מי קשור בעניין אישי: "זו הגדרה מאוד רחבה, מדברים על בעל השליטה, על קרוב שלו, על חתן שלו, על מי שמקבל ממנו משכורת ועוד... ולדעתי ככל שמרחיבים את ההגדרה, וללא שקיימת הגדרה ל'ענין אישי' - כך מפחיתים את הביקורת והפיקוח על החברות".

עו"ד ד"ר ליפא מאיר אמר גם הוא כי "המונח 'עניין אישי' הקיים בחוק החברות הוא משהו שלא יודעים מהו. בהגדרות של 'עניין אישי' ושל 'סוגי העסקאות' שיש צורך לאשרן נשארו כל-כך הרבה חורים, שנוצר נטל מאוד כבד על עורכי הדין שצריכים לייעץ בדיני חברות".

עו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי ושות', ציין כי הפיקוח של רשות ניירות ערך על עסקאות של חברות עם בעלי עניין אישי, מקורו בטעות. "רשות ניירות ערך אינה אמורה להיות מופקדת על העניין האישי בעסקאות, אלא על חוק ניירות ערך והעניין האישי הוא מכוח חוק החברות", אמר.

רובין התייחס לעסקת ההצטיידות של צים מ-2004, שבה ביקשה החברה לרכוש 12 אוניות חדשות מהאחים עופר, שהחזיקו בעקיפין ב-20% ממניות החברה, ופנתה לרשות ניירות ערך וביקשה את אישורה לעסקה. רובין אמר כי במקרה זה זו הייתה טעות לפנות לרשות ניירות ערך.

"בעסקת ההצטיידות של צים היה אלמנט חריג של עניין אישי, כאשר התעוררה שם שאלה האם לא האחים עופר, אלא בעל המניות השני בגודלו בצים, בנק לאומי, יוכל להצביע ולנהל את העסקה. אנחנו סברנו כי אין בעיה שבעל המניות השני יצביע וינהל את העסקה, ואילו הרשות סברה כי יש בעיה ואסרה זאת", אמר רובין.

לדבריו, החלטת רשות ניירות ערך ומסקנתה כי בנק לאומי הוא בעל עניין אישי מתמשך (עקב העובדה שצים הייתה חייבת לבנק לאומי 5 מיליארד שקל), מרחיבה יתר על המידה את הגדרת העניין האישי ומובילה לכך שבעלי עניין גדולים יודרו מעסקאות רבות.