בשביל מה לייצר פתרונות אם אפשר לייצר שנאה נגד זרים?

בעקבות פרץ האלימות נגד זרים: כמה הערות על בעיית המהגרים מאפריקה ומי שנהנה ממנה

1. פרץ השנאה והאלימות שהופנה השבוע כנגד האפריקנים בשכונות הדרומיות של תל אביב הוא תולדה ישירה של כישלון מדיניות ההגירה בישראל, או ליתר דיוק חוסר המדיניות. במקום לייצר פתרונות שמונחים מזמן על השולחן (ראו נקודה חמישית), מעדיפים חברי הכנסת ושרי הממשלה ללבות את השנאה בקרב אלה שמאז ומתמיד חיו בחצר האחורית של תל אביב, אשדוד וכל מקום אחר אליו זורמים המהגרים כיום. השנאה הרי לא פותרת דבר, אבל באופן ביזארי היא תמיד מלכדת. האלימות והלאומנות שהולכים היטב יחדיו משרתים את אלה שניזונים מהשנאה, ודי להיזכר בתמונות ההן מכיכר ציון, לפני 17 שנים כבר. מי שעמד אז במרפסת לא חשב פעמיים לפני שאמר השבוע: "תופעת המסתננים מאפריקה מאיימת על הזהות הלאומית". ככה הופכים דיון חשוב ומורכב על ההשפעות החברתיות שיש להגירה, לדיון שטחי שרק מלבה את האש. את בעיית המסתננים ספק אם זה יפתור, אבל לפחות זה יביא יותר מנדטים. גם זה חשוב.

2. יש סיבה מדוע אלה שפוקדים מדי ערב את גינת לוינסקי בדרום תל אביב עם מרק חם בחורף או לימונדה צוננת בקיץ עבור המהגרים האפריקנים ששוהים שם, מגיעים ברובם מהשכונות הצפוניות יותר של העיר. זה לא כי התושבים הוותיקים בשכונות הדרומיות הם גזענים או אלימים ביסודם, ולא מפני שהתושבים מצפון הם שמאלנים יפי נפש ומשועממים עד אין קץ. האמת פשוטה בהרבה גם אם לא נעימה לאוזן: קל יותר לחוש אמפטיה כשאתה מספיק רחוק. קל יותר להגיש למהגרים מרק ולחזור אל השכונה החמימה ששם סיפורים על מהגרים שישנים על הספסל הם רק סיפור. ובסיפור הזה של המהגרים, האויב הוא לא השכן מדרום ולא זה מצפון. האויב הוא מדינת ישראל שקודם הפקירה את הגבול, ועכשיו מפקירה את אלה שחצו אותו בצד אלה שנאלצים לחיות במציאות בלתי אפשרית שנוצרה מאז.

3. מי שטוענים שהמהגרים מאפריקה לא תופסים מקומות עבודה של ישראלים ולא מגבירים את הפשע באזורים מסוימים, מסרבים להכיר במציאות או שפשוט לא חיים במציאות של רובנו. האפריקנים מועסקים היום כעובדי תברואה בשירות עיריית תל אביב ובשירות עיריות שונות בארץ. הם מועסקים כשוטפי כלים ובעוד מגוון עבודות מתחת לראדר. במקומו של כל אפריקני כזה הועסק בעבר אזרח ישראלי. זו לא תיאוריה פשיסטית, זו עובדה. הבעיה היא שהעובדה הזו לא מעניינת אנשים שלעולם לא יחושו מאוימים על ידי מהגרים. שום מהגר לא יחליף בקרוב עיתונאי, איש היי-טק או סוכן ביטוח. גם להם קל יותר להגיש מרק. הרציונל של הגברת הפשע הוא פשוט: ככל שאתה עני, מנודה, חסר מעמד, תעסוקה ואפילו קורת גג, הסיכוי שלך לגנוב או לנהוג באלימות ככל הנראה גדול יותר. זה נכון לגבי כל מקום ולגבי כל אוכלוסייה, ללא קשר לצבע העור.

4. בבסיס הקיום של מדינת ישראל יש אפליה. זו מדינה שמפלה ערבים על פני יהודים. יש מי שחי עם זה בשלום, ויש מי שמנסה בצדק לצמצם ככל הניתן את האפליה המבנית הזו. אבל גם אם שמים בצד את הרציונל הציוני או את הסכסוך הישראלי-ערבי, החברה הישראלית הולכת ונעשית גזענית יותר. שכונות שלמות סגורות בפני אתיופים, ועדות קבלה בזויות ביישובים קהילתיים מעדיפות תמיד ברקוביץ' על פני בן חמו, ובחלק מהיישובים בשרון בודקים כמה ילדים תימנים רשומים בגן לפני שהם שולחים אליו את הילד הבלונדיני שלהם. המשמעות היא שעל מהגרי העבודה מאפריקה נגזר לחיות כאן במעמד נחות עוד יותר, תת-מעמד אם תרצו. מילא הם, אבל גם הילדים שלהם צפויים להתמודד מול מציאות דומה. גם שחורים וגם לא יהודים? היש תחתית נמוכה יותר מזו בפירמידה המעמדית של ארץ הקודש? ארץ זבת, חלב וש"ס?

5. הפתרון לסוגיית המסתננים פשוט מאוד לכאורה, אבל בלתי ישים בעליל במדינה של חלם ושנאה. הכוונה היא לסגור את הגבול הדרומי באופן מהיר ויעיל ככל הניתן, ומנגד להכיר לפחות בחלק מהמהגרים שכבר חיים כאן כתושבים לכל דבר. במקביל צריך לסגור לחלוטין את השמיים מפני יבוא נוסף של עובדים זרים בהיתר לעבודה בחקלאות, בניין ותעשייה, ולשלב במקומם את האפריקנים. במילים אחרות, לסגור את הדלת המסתובבת שבצד האחד שלה מגרשים ובצד השני מייבאים חדשים. למה זה לא יקרה? שילוב של כסף, נבזות, ואידיאולוגיה ימנית-דתית וקיצונית. הכסף משחק תפקיד כי על כל עובד שמביאים מסין ישנו קבלן כוח אדם שמקבל מתחת לשולחן עשרות אלפי דולרים מהפועל האומלל, שנאלץ לקחת הלוואות במקום הולדתו לצורך התענוג להגיע ארצה. מהקופון הזה נהנים בדרך כלל כאלה שמקורבים לשלטון, ולפחות בעבר היו גם כאלה שמקורבים מאוד לש"ס. האידיאולוגיה משחקת גם היא תפקיד, שהרי מה פתאום להעניק תושבות קבע למי שמעולם לא עלה לתורה בנערותו. צריך לשמור על הצביון.