מבחן דרכים: אאודי 7S - מנת סטרואידים למנהלים

אאודי 7S היא מכונית מנהלים גדולה, מהודרת, מפנקת, היודעת גם להראות את זנבה להרבה מכוניות ספורט מלאות יומרה, גם להתנהל במהירויות-פקק, וגם לחולל את כל אלה ברגיעה, בדממה ובנוחות מוחלטים ■ אבל המחיר, המחיר

לכל פרה, כך למדתי מעיון בתיק-העיתונות שקיבלתי יחד עם המכונית, העניק הקב"ה בין ארבעה לחמישה מטרים רבועים של עור. חשוב לדעת דברים שכאלה.

העפתי מבט בכורסאות העור שסביבי, וניסיתי לחשב כמה פרות מסרו את נפשן על קידוש השת (שלי).

היה לי זמן למכביר. מד-המהירות דגדג את שולי המספר 170, ודממה נעימה אפפה אותי. התחלתי לחשב חישובים. "אם כורסה אחת זקוקה למטר מרובע אחד של עור, ובמכונית יש צמד כורסאות מקדימה ושלושה מושבים מאחור, בהחלט ייתכן שדי היה בפרה אחת", הרהרתי ביני לביני, "אלא אם כן הייתה זו אחת משבע הפרות הרזות, ואז גם אחת מאחיותיה נתבקשה לתרום כמה ס"מ"... האוטובאן שהשתרע למרגלותיי התפנה קמעה. חדלתי לרגע מפשיטת עורן של פרות וירטואליות ולחצתי קצת על המצערת. "אלוהים אדירים!" שמעתי את עצמי ממלמל. כי עוד בטרם סיימתי לומר אלוהים אדירים, וכבר ליחך מחוג הספידומטר את המספר 270. קמ"ש. כלומר, קילומטרים לשעה.

איזה שקרן מד-המהירות הזה. אין ספק בלבי שלא נסעתי אפילו סמ"ש (סנטימטר-לשעה) אחד יותר מ-250 קמ"ש. הרי בנבכי מנוע זה מסתתר, כמקובל, אותו ג'וק קפדן שאינו מרשה יותר מ-250 קמ"ש (אבל לרוץ ולספר לחבר'ה שנסעתי 270 הוא דווקא כן מרשה, אז מה אכפת לי?).

הדממה במכונית לא הופרה. גם הרוגע לא שובש. 170 קמ"ש, 270 קמ"ש... למכונית הזאת זה היינו-הך.

אז איפה היינו? בפרות. העפתי מבט מהיר אל הכורסה שלצדי. במהירויות שכאלה לא מומלץ להסיר את העיניים מן הכביש לפרק זמן העולה על אלפית השנייה. אך די היה בהרף עין זה כדי להתמלא פליאה עמוקה. ריפוד העור כולו היה תפור ריבועים-ריבועים - מעשה אמן של ממש. ממשפחת חייטים אנוכי, ויודע להעריך תפירת-עילית כשאני נתקל בה. והריפוד הזה, עידית שבעידית. לא קונפקציה דלה חלילה.

לאן נעלמו 100 סוסים?

בינתיים שב הכביש ונגדש קצת. האטתי. שייטתי. הילוך שביעי, כ-3,000 סל"ד, הרגל רק מלטפת את המצערת ומניחה למכונית לשייט בניחותא. על-פי האמור בתיק העיתונות, 4 מתוך 8 בוכנותיו של מנוע ה-8V שמתחת למכסה יוצאות כרגע לחופשה קצרה. הן לא תשובנה לעבודה אלא כשאתבע מן המנוע מנות גדושות של כוח. רק 4 הנותרות מניעות עכשיו את המכונית.

"בוכנות כבקשתך", נקרא הפטנט המחוכם הזה, והוא נועד לחסוך מעט דלק ולהציל את העולם מכליה או משהו כזה. ואני לא הרגשתי כלום. אף לא רטט דקיק של בוכנות היוצאות מן המשחק. אף לא גמגום מזערי. אף לא שיהוק אחד קטן. מפליא ומרתק; מנוע בן 4.2 ליטר ו-420 כ"ס נעשה למנוע 2.1 ליטרים ו-210 כ"ס, ואני לא חשתי בדבר.

הכביש שב והתפנה, ואני החלטתי לשוב ולבדוק. לחיצה עזה על המצערת, ושוב, "אלוהים אדירים". ארבעת הצילינדרים הנופשים חזרו לעבודה, תיבת ההילוכים כפולת המצמדים (7 הילוכים) דילגה במורד שלושה הילוכים, הסל"ד שאף אל הקו האדום, תיבת ההילוכים שבה וטיפסה שני שלבים, אני לא שמעתי רחש קל ולא חשתי רטט כלשהו - ושוב הייתי על 260 קמ"ש. לא להאמין.

אגב, מרוב התלהבות שכחתי לציין: האמור לעיל התרחש בחיקה של אאודי 6S חדשה, שהיא הגרסה החמה של אאודי 6A. בהמשך נהגתי גם ב-7S, שהיא גרסת הקופה, וגם באחות הסטיישנית. ההבדלים ביניהם זעומים, ולכן נתייחס אל כולן כאילו אחת הן.

כבר פגשתי במנוע ה-8V הזה. הוא שוכן גם ב-8A הלימוזינית, אך שם הוא מייצר 520 כ"ס. כאן, 420 בלבד. לאן נעלמו 100 סוסים? מותר לנחש שהם ממתינים באורווה כדי לשוב ולהגיח משם כאשר תושק אאודי 6RS, שהיא לא הגרסה החמה, אלא הגרסה הלוהטת ממש.

בינתיים נטשתי את האוטובאן לטובת כבישים משניים. באלה הייתה מידת-מה של פיתוליות, אך גם אתגר מזערי זה הותיר את המכונית די אדישה. מערכת הקוואטרו לא הגירה אפילו טיפה אחת של זיעה כדי לשמור את המכונית על האספלט בדייקנות, גם כשניסיתי קצת-קצת לעצבן אותה. זה לא היה מבחן רציני ליכולותיה.

בעיקר שקט מופתי

תא הנוסעים, כרגיל, מוקפד, מהודר ועתיר חומרים יוקרתיים (עור, עץ משובח, אלומיניום, ושילובים נאים של כל אלה). אך בעיקר מרשים השקט המופתי השורר בו (יש אומרים - מופתי מדי, מופתי עד כדי ניתוק מן העולם). כך, גם כשהמכונית משרגת את מלוא שריריה וגם כשמחצית המנוע שובתת ושבה לעבודה, לסירוגין.

להלן סודו המעניין של העניין: בחלל המכונית מותקנים מיקרופונים הקולטים רעשים חריגים, ומערכת של "מחוללי-רעש" המשגרים גלי-קול בתדר הפוך לתדר הרעש המיותר. שני התדרים המנוגדים מבטלים זה את זה ושקט לא מובן משתרר אז במכונית. נשמע מסובך, אך למעשה עובד בדיוק כמו אוזניות מבטלות-רעש המוכרות לכל. פטנט דומה מטפל גם ברעידות המנוע, כשמחציתו פורשת מן המלאכה. תושבות מנוע אקטיביות מגיבות ברטט-נגדי לכל רטט של המנוע, ובעצם מבטלות אותו. וזה עובד. עובד להפליא.

אך לדידי, עיקר קיסמן של 6S ו-7S טמון ביכולת התנועה שלה: דומני כי בכל ימי חלדי המתרבים והולכים לא נתקלתי במכונית שאגרה מהירות בנחישות שכזאת, במהירות שכזאת ובנינוחות שכזאת. כך, לכל אורך הדרך שבין 0 ל-250 קמ"ש. וראוי לזכור; לא מדובר במכונית ספורט אקזוטית, וגם לא במכונית מרוץ ספרטנית. זו "מכונית מנהלים" גדולה, מהודרת, מפנקת, היודעת גם להראות את זנבה להרבה מכוניות ספורט מלאות יומרה, גם להתנהל במהירויות-פקק, וגם לחולל את כל אלה ברגיעה, בדממה ובנוחות מוחלטים. כאילו היא לובי של מלון חמישה כוכבים.

לא נותר אלא לסיים בסיסמה הקבועה: "אבל המחיר, המחיר...".

הכותב היה אורח אאודי בגרמניה

חלק מהמתחרות

מרצדס CLS500

במחיר צנוע של 880 אלף שקל תקבלו את CLS500 החדשה, עם מנוע V8 בנפח 4.75 ליטר, שמייצר 408 כ"ס ומומנט של 61 קג"מ. הקופה-4-הדלתות מציעה הרבה עידון וסטייל ונוחות נסיעה מרשימה. הביצועים חזקים.

מרצדס CLS500 / צילום: יחצ
 מרצדס CLS500 / צילום: יחצ

יגואר XF 5 ליטר

ב-589 אלף שקל מציעה יגואר את גרסת 5 הליטר ה"רגילה" של XF. מנוע ה-V8 שלה אמנם "מסתפק" ב-385 כ"ס, אך היא עדיין מסוגלת להאיץ מ-0 ל-100 קמ"ש ב-5.7 שניות בלבד ולשייט בקלות ב-250 קמ"ש פלוס. עם חבילת האבזור הנכונה זוהי גם מכונית פאר ראויה.

יגואר XF / צילום: יחצ
 יגואר XF / צילום: יחצ

ב.מ.וו 650 גראן-קופה

בקרוב תגיע לארץ גראן-קופה, המתחרה הרשמית של אאודי A7, מרצדס CLS ושות'. זוהי מכונית גדולה ומרווחת עם 4 דלתות ו-4 מושבים עם הרבה כוח אש: מנוע 4.4 ליטר, שמייצר 450 כ"ס ו-65 קג"מ. המחיר יהיה תחרותי מאוד.

ב.מ.וו 650 גראן-קופה / צילום: יחצ
 ב.מ.וו 650 גראן-קופה / צילום: יחצ

צרו איתנו קשר *5988