דורון קופמן: "מבקר המדינה צריך להיות רו"ח ולא שופט"

נשיא לשכת רואי החשבון בפאנל הפתיחה של כנס הלשכה באילת: "בעולם הנאור מרבית מבקרי המדינה הם רואי חשבון ולא שופטים"

המחלוקת שניצתה בין היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, למבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, על רקע "דוח הרפז" ו"בג"ץ וינר", מעסיקה היום גם את רואי החשבון. הבוקר (ב') התייחס נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח דורון קופמן, למאבק הכוחות הללו, במהלך פאנל הפתיחה של כנס לשכת רואי החשבון ה-30 באילת.

לדברי קופמן, "מבקר המדינה צריך לעסוק בביקורת, ולא להיות חלק ממערך התביעה כמעין תובע כללי. תפקידו של מבקר המדינה אינו להיות שופט, חוקר או תובע, אלא להעביר ביקורת. לכן, המבקר לא צריך להיות שופט אלא צריך להיות רואה חשבון, והמחלוקת האחרונה מוכיחה זאת".

קופמן גרף מחיאות כפיים מהקהל על אמירות אלה. בהמשך הזכיר קופמן את הצעתו, שלפיה מבקר המדינה יהיה רואה חשבון, וציין כי כך נהוג במרבית העולם. "בתקופה האחרונה הביקורת של מבקר המדינה תופסת תאוצה, והכותרות בעניין מטרידות אותי. אנחנו נמצאים בשיאו של מאבק בין מבקר המדינה ליועץ המשפטי, וזה בעיניי לא ראוי. ניסיתי לקדם מהלך שבמסגרתו מבקר המדינה יהיה איש ביקורת, רואה חשבון, ולא משפטן. בעולם הנאור עיקר מבקרי המדינה הם רואי חשבון ולא שופטים".

קופמן ציין כי "בישראל המזג השיפוטי של המבקר הוא הדבר הכי חשוב כשממנים מבקר חדש. בימים האחרונים אנחנו רואים את התוצאה של זה. זה ממש לא צריך להיות השיקול. המבקר צריך להיות איש ביקורת ולפרסם את ממצאיו לציבור, ובזה נגמר הסיפור. ברגע שאנחנו מתכסחים בתקשורת, אנחנו חוטאים לעבודה של מבקר המדינה".

אין שקיפות במשרד המבקר

קופמן הוסיף כי כיום אין שקיפות במשרד המבקר, בניגוד למשרדי ממשלה אחרים אשר מבוקרים. "תוכנית העבודה של מבקר המדינה אינה ברורה ואינה שקופה לציבור. אנחנו לא יודעים איך הוא בוחר לבדוק דווקא את נושא אסון השריפה בכרמל או את פרשת הרפז, על חשבון דברים אחרים, ובמה זה פוגע. מעבר לכך, אפשר ללמוד הרבה מהדוחות הכספיים של המדינה, וגם המבקר יכול ללמוד מזה, וכך כולם יידעו מה עושים עם הכסף שלנו".

לדעת קופמן, "מבקר המדינה צריך להיות בעצמו נתון לביקורת. בעולם מבקרים שונים מבוקרים על-ידי מבקרים ממדינות אחרות, וצריך להנהיג זאת גם בישראל. מעבר לכך, אני חושב שמבקר המדינה צריך למנות ועדה מייעצת כדי שעבודת הביקורת תהווה שירות טוב יותר לאזרח. יש מוסדות שהפחד מהביקורת מעצים את הקושי לקבל בהם החלטות".

בנושא הגירעון בתקציב המדינה בשל הגדלת ההוצאות עקב המחאות בקיץ שעבר ונושאים נוספים, אמר קופמן: "היו גם העלאות שכר במגזר הציבורי. צריך להביא לכך שההכנסה הפנויה שלנו לא תקטן כדי שלא נפגע במעגל הצמיחה, מה שישפיע בתגובת שרשרת על המשק. אפשר לבדוק איך ניתן לצמצם תקציב בלי לפגוע בצמיחה".

קופמן הביא לדוגמה את תחום ההתחייבויות הפנסיוניות. "התחייבויות אלה עומדות על סכום דמיוני של 1.8 טריליון שקל, וסך הנכסים על 400 מיליארד שקל. המדינה משלמת כל שנה 17 מיליארד שקל לפנסיה, לא כולל את עובדי מערכת הביטחון. עדיין יש קבוצה של אנשים בגילאי 42-67 שפרשו ממערכת הביטחון ומקבלים פנסיה עד גיל 67, והם עובדים בעבודות אחרות. טיפול בסעיפים אלה יכולים לסייע לתקציב המדינה, אבל לא בדקו זאת".

קופמן אף פנה למנהל רשות המסים, דורון ארבלי, שישב לצדו בפאנל, והציע לו להעלות את הנקודות הללו בדיוני התקציב לשנת 2013 כדי שמעמד הביניים לא ייפגע.