בדרך למפץ בשוק הברוקראז'

הודעת חברת הראל כי בכוונתה למכור את חבר הבורסה שלה, היא שלב נוסף בדרך לסיום העידן של חברי הבורסה הלא בנקאיים במתכונתו ההיסטורית. כיום אנו בדרך הבטוחה להשתלטות של הבנקים הגדולים על זירת הברוקראז' המקומית.

ענף הברוקראז' צועד בצעדים בטוחים לכיוון ריכוזיות גוברת, כשלצידם של חברי הבורסה הבנקאיים יפעלו מספר מצומצם של חברי בורסה מקומיים, דווקא בימים שבהם מתפרסמות מסקנות הוועדה להגבלת הריכוזיות במשק. אבל ייתכן כי מלכתחילה אין מקום עסקי בזירת שוק ההון המקומי ל-29 חברי בורסה, ולפיכך ריכוזיות מוגברת לא בהכרח תפגע בענף. יכול להיות שהיא אף תחזק אותו, אם יבוצעו המיזוגים ושתופי הפעולה הנדרשים, ויורחב סל השירותים של חברי הבורסה הלא בנקאיים.

בינתיים, מזה חודשים ארוכים אנו למדים על קיצוצים ניכרים במצבת כוח האדם בקרב חברי בורסה, ובחינה מהירה של הדוחות הכספיים של בתי ההשקעות הציבוריים מלמדת מקרוב על השחיקה בתוצאות הכספיות של מגזר הפעילות הזה. הכתובת באשר ליציאה עתידית של בתי השקעות רבים מתחום הברוקראז, כתובה אם כן כבר על הקיר.

עוד ועוד בתי השקעות יגיעו למסקנה כי אין היגיון "להחזיק בפרה בשביל כוס חלב", ושלשימושי מסחר פנימיים בלבד אין טעם להחזיק בחבר בורסה. העובדה כי חברת ביטוח מהגדולות בישראל כמו הראל מודה הלכה למעשה כי בתנאים התחרותיים הנוכחיים בשוק הברוקראז' אין הצדקה כלכלית להחזקת חבר בורסה - על דרישות ההון הכרוכות בכך והפיקוח המתהדק - מהווה רק תחנה נוספת בדרך למפץ הגדול בשוק הברוקראז'.

מודל עסקי בעייתי

כיום פועלים בישראל כ-15 חברי בורסה שהם בנקים, מתוכם כשלושה בנקים זרים, ועוד כ-14 חברי בורסה שאינם בנקים. חברי הבורסה הבנקאיים נהנים מיתרון מובנה אל מול מקביליהם בפעילות בני"ע של הציבור הרחב, פעילות שאצל חברי הבורסה הפרטיים קיימת רק בשוליים.

כך, בעוד שבמערכת הבנקאית פעילות הציבור מהווה את היסודות המוצקים, הרווחים והמסורתיים של פעילות הברוקראז', כשהרחבת הפעילות לתחום הגופים המוסדיים והמשקיעים הזרים מהווה רק את "הקומה העליונה" של הפעילות, חברי הבורסה שאינם בנקים לא מהווים אופציה ריאלית עבור רובו המכריע של הציבור. זאת, מסיבות שונות, ולמרות שעלות המסחר דרכם היא נמוכה יותר .

לאור זאת, מכורח הנסיבות, ביססו חברי הבורסה האלה את המודל העסקי שלהם על מסחר של הגופים המוסדיים והמשקיעים הזרים. וכעת, השחיקה הדרמטית של העמלות שמשלמים המוסדיים והורדת הפעילות הדראסטית של המשקיעים הזרים בשוק המקומי, הותירו אותם עם מודל עסקי בעייתי, ובחלק מהמקרים אף מודל עסקי מרוסק.

במקביל, פעילות הנוסטרו שמהווה רגל מהותית פוטנציאלית עבור חברי הבורסה האלה, ספגה אף היא מכה תדמיתית אדירה בעקבות פרשת הנוסטרו בפסגות, ובבתי השקעות לא מעטים בוצעה בה למעשה המתת חסד, על מנת למנוע זיקה בין ניהול כספי נוסטרו לניהול כספי ציבור.

ההחמצה הגדולה של חברי הבורסה הלא בנקאיים טמונה בעובדה כי במשך שנים כשלו בבניית פעילות מסחר ניירות ערך עתירת היקפים של לקוחות פרטיים, לצד הפעילות המוסדית והפעילות אל מול משקיעים זרים. כעת, לצערם, הם פשוט משלמים את מחיר ההחמצה הזו.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון