סימן קריאה

הראש של פו הדוב מלא נסורת, אבל הוא עדיין יכול ללמד איך לשמור על שלווה. הנה כמה ספרים שכדאי לקרוא

חגיגות שבוע הספר גרמו לי לרצות להרכיב רשימה של 10 ספרים שכדאי לקרוא. בסוגריים אני מציין שבכוונה נמנעתי משימוש במילה "חייבים" שמופיעה לא פעם בהקשרים דומים. שבוע הספר יסתיים במוצ"ש, אבל לא נורא אם לא תספיקו - את הספרים האלה לא קשה במיוחד להשיג.

1) "פו הדוב" ו"בית בקרן פו" מאת א' א' מילן

למי מומלץ: לכולם.

למה: הספר מהווה "נשק יום הדין" נגד מצב רוח רע. זהו לכאורה ספר ילדים (אולי אפילו הטוב שבהם), אך ניתן לקרוא בו גם כמדריך לפילוסופיית חיים מבית מדרשו של פו הדוב. הדוב השמנמן בעל הראש המלא בנסורת מלמד אותנו איך אפשר לא לעשות כלום ולנשנש משהו קטן, איך לא להתרגז ולא לחשוב מחשבות שליליות, איך לקבל את כולם, איך להרגיע את כל הסובבים אותך, ומעל הכול - איך להיות מי שאתה.

2) "פררגה ופרליפומנה" מאת ארתור שופנהאואר

למי מומלץ: לחובבי פילוסופיה ופסיכולוגיה.

למה: הספר "ידידותי למשתמש" וגדוש תובנות מאלפות על טבע האדם. למשל, אחת התובנות החשובות (מתוך אין-ספור) של הפילוסוף הגרמני היא שאין אנו מעריכים דברים הנמצאים בבעלותנו. לרוב דווקא היעדרם של דברים הוא זה שמלמד אותנו את ערכם האמיתי. רק אם זה נגזל ממך אתה מבין איזה אושר זה היה לשתות קפה בגינת ביתך, לראות את הים, לפטפט עם אביך, להתעורר בבוקר כשכלום לא כואב לך וכולי וכולי.

3) "אנה קרנינה" מאת טולסטוי

למי מומלץ: לנשים מעל גיל 18 ולגברים מעל גיל 40.

למה: זהו הרומן הגדול ביותר שנכתב אי-פעם. אם לקרוא רק רומן אחד במרוצת החיים, אז "אנה קרנינה" הוא הבחירה. אוסיף רק שבגרסה הראשונה אנה הייתה נמוכה, שמנה ובעלת קול גברי. טולסטוי, שביסס את רעיון הרומן על מקרה אמיתי, סלד מאישה הבוגדת בבעלה. במרוצת הכתיבה (את כל הגרסאות העתיקה עבור הסופר הגדול אשתו סוניה) טולסטוי-הסופר גבר על טולסטוי-האדם, הוא הבין ללבה של אישה, כפי שלא הבין איש לפניו או אחריו.

4) מגילת קהלת

למי מומלץ: לאנשים הרוצים לדעת "מה יתרון לאדם".

למה: מחברה של מגילת קהלת אינו אופטימי, כי הוא איש אמיץ. הוא לא מעודד אותנו עידודי סרק והוא מבין שכל הקיום שלנו הוא מול פני המוות. עם זאת, אין המחבר של קהלת איש פסימי כי הוא חכם מדי. הוא מבין שהחיים הם עסק מורכב - מצד אחד הם הבלים וסבל, אך מצד שני "מתוק האור וטוב לעיניים לראות את השמש". לדעתי המגילה היא משיאי הרוח האנושית.

5) "לוליטה" מאת נבוקוב

למי מומלץ: לבעלי בקיאות עצומה בספרות מערב, לשחקני שח, לבלשנים ולבלשי תרבות, המוכנים להקדיש שנים לחקר הספר.

למה: בדומה ל"אליס בארץ הפלאות" (שאותו נבוקוב תרגם בצעירותו לרוסית), גם ב"לוליטה" אין אף מילה מקרית, אין אף שורה שאינה מסתירה סוד, אין אף שם שאינו מרמז דבר מה חשוב. הנה דוגמה אופיינית (מתוך אלפים): למורה לפסנתר של לוליטה קוראים גברת למפרר. הקורא הנבון והמשכיל אמור להיזכר כי כך קראו למורתה של אמה, גיבורת "מאדאם בובארי", ולהבין שכפי שאמה שיקרה לבעלה שארל ובגדה במקום ללמוד פסנתר, כך עושה גם לוליטה להומברט-הומברט. (חובה לקרוא באנגלית שבה הספר נכתב או ברוסית - נבוקוב עצמו תרגם).

6) "מותו של איוון איליץ'" מאת טולסטוי

למי מומלץ: לכל מי שחשובה לו משמעות מעשיו תחת השמש.

למה: נבוקוב סבור שזהו הסיפור הטוב ביותר שנכתב אי-פעם. דעתי כדעתו. טולסטוי סבר שאפשר לחיות את רוב החיים כאידיוט גמור, אך לא ניתן למות כך. לפני מותם רוב בני האדם מבינים איך הם היו צריכים לחיות את החיים האלה, אך זו חוכמה שאינה בעתה - בחיים אין מועדי ב'. טולסטוי מציע לקחת את ידיעת המוות כמדריך לחיים.

7) כל שירי ויסלבה שימבורסקה

למי מומלץ: אני ממליץ לכל מי שעדיין לא אוהב שירה, כי מי שאוהב לא זקוק להמלצתי.

למה: לשימבורסקה, אשר עזבה את עולמנו לפני חודשים מספר, הייתה פליאה עצומה על כל מה שקורה בכדור הכחול. אצל רוב המשוררים אני אוהב חלק מן השירים, חלק אוהב פחות וחלק מצטער שקראתי. אצל שימבורסקה, שהיא גם כלת פרס נובל לספרות, אני אוהב את הכול. הסיבה: פעם עיתונאי שאל את המשוררת כיצד זה שבחייה הארוכים כתבה כל-כך מעט שירים. ענתה לו ויסלבה: "אולי תופתע לשמוע, אך בביתי יש פח זבל".

8) "סיפור פשוט" מאת ש"י עגנון

למי מומלץ: לכל אוהבי העברית.

למה: כי זה ש"י עגנון. כמעט בכל יום אני פותח עמוד מקרי בכתבי עגנון, קורא כמה שורות, ונהנה ממש כמו מהאזנה ליצירת מוזיקה משובחת.

9) "אידיוט" מאת דוסטוייבסקי

למי מומלץ: לבעלי סבלנות.

למה: ראשיתה של יצירת מופת זו ביום קר, ערפלי וחשוך של סוף חודש נובמבר, בקרון המחלקה השלישית של הרכבת שבה נוסע הנסיך מישקין, המכונה "אידיוט". תמימותו וכנותו היתרה של הנסיך גורמת לסובבים אותו שיראו בו שוטה, אך תמימות זו טומנת בחובה סוד כמוס, מסתורין דתי. הגיבור לוקה באהדה ובהזדהות אין-סופית עם הסבל האנושי; תשומת לבו וחמלתו מוענקות לכול: למטורפים, למושפלים, אף למדוכאים ולנתעבים ביותר. זהו רומן על האמונה באדם, על אהבה, על אובדן שלטון התבונה, על דחף עיקש ובלתי מתפשר לרדת לרזי המשמעות של הסבל האנושי. זהו סיפור טרגי על האדם שאיבד את דרכו.

10) "סולאריס" מאת סטניסלב לם

למי מומלץ: לחובבי מדע בדיוני פילוסופי.

למה: אני לא אוהב מדע בדיוני, ומאוד אהבתי את הספר. יש רק הסבר אחד לכך - הוא חייב להיות ממש טוב. אהבתי גם את הסרט של אנדרי טרקובסקי על-פי הספר.

הכותב הוא דוקטור למתמטיקה ולהוראת המדעים ומומחה לתורת המשחקים