כבר לא פראייר, מיטש

המסר בשחרור של ברק יצחקי הוא ברור: הבעלים של מכבי ת"א הוא כבר לא היהודי חם-הלב מצפון אמריקה שנותן לכולם לעבוד עליו ולגזור קופונים על חשבונו

1. בדברי הימים של הכדורגל הישראלי ייזכר מיטשל גולדהאר כאחד התלמידים הכי שקדנים שהיו אי פעם בליגת העל. המונח "משלם שכר לימוד" כאילו נתפר במיוחד עבור הקנדי, שמאז רכש את מכבי ת"א לפני שלוש שנים, מקפיד לעשות כמעט כל טעות אפשרית (אבל גם מקפיד לנסות לתקן).

הנה רשימת הטעויות והתיקונים החלקית של גולדהאר במכבי ת"א: הענקת השליטה לאבי נמני ב-2009, והפיטורים שלו לאחר מכן; הבום של הרכש היקר והמשכורות הלא פרופורציונליות ב-2010, ועכשיו הניסיון להיפטר מכל עודפי השומן האלו; הכוונה לבצע "מהפכת צעירים" ב-2011 והזריקה החוצה של איווניר שהיה חתום עליה; הכל התפוצץ בפנים של האיש השווה, לפי "פורבס", 1.64 מיליארד דולר.

אם היה מנהל את עסקי ה"סמארט סנטרס" שלו בקנדה כפי שהוא מנהל את מכבי, סביר להניח שגולדהאר לא היה מופיע באף דירוג מיליארדרים של מגזינים כלכליים נחשבים.

2. עכשיו השנה היא כבר 2012, וגולדהאר שוב מנסה משהו חדש: תפירת המודל הברצלונאי הנחשק על הקבוצה המפוררת מתל אביב. לצורך כך, מביא גולדהאר למכבי אנשי מקצוע ושחקנים מקטאלוניה והולנד. הבעיה היא שהמנהל הספורטיבי החדש (ג'ורדי קרוייף) מחזיק בניסיון של שנתיים בלבד בתפקיד דומה (בליגה הקפריסאית); המאמן (אוסקר גארסיה) מעולם לא אימן קבוצת בוגרים; עוזר המאמן (ג'רארד אוטט) מעולם לא אימן; צ'אבי, אינייסטה ומסי כבר הודיעו כי לא יצטרפו לצהובים בעונה הבאה; במחלקת הנוער של מכבי מתרגלים מסירות ולחץ אחרי איבוד כדור, אבל היא עדיין לא ה"לה-מאסיה".

לכן, יש כאן פוטנציאל גדול להתרסקות נוספת. מזל ש-2013 מגיעה כבר בשנה הבאה.

3. ניבאלדו, שהשכר המקסימלי (כולל בונוסים) שלו בעונה האחרונה עמד על 3.3 מיליון שקל ברוטו, כבר עזב את מכבי. רוברטו קולאוטי (5.6 מיליון שקל) מחפש קבוצה בקפריסין. רונן קצב, סוכנו של ברק יצחקי (4.8 מיליון שקל) יתחיל לחפש עבורו קבוצה בחיפה. גם מדוניאנין (3.3 מיליון) כבר אורז. מה המסרים שמנסה להעביר גולדהאר במהלך שלו לשלוח הביתה את כל ארבעת המשתכרים הבכירים של מכבי, כשמקומות שש-שבע בדירוג הזה (סטרול וזיו, 2 מיליון ש' כ"א) נמצאים גם הם על הכוונת? אולי מסר ברור לאלירן עטר, מקום חמישי בדירוג המיליונרים של מכבי (2.7 מיליון ש'): אף אחד לא חסין.

ויש גם מסר חשוב אפילו יותר: אני כבר לא מיטש, היהודי חם-הלב הפראייר מצפון אמריקה, ששלוש שנים כולם בארץ עושים עליו פלאברות וגוזרים קופונים על חשבונו. החיתוך החד של כל המרוויחים הגדולים משדר מסר לסוכני שחקנים לקראת הקיץ הקרוב: אל תעזו לבקש משכורות מנופחות לטאלנטים בשני גרוש שלכם, כי אני כבר הבנתי מה באמת שווה השחקן הישראלי.

חוץ ממסרים, השנה האחרונה והאליפות שבה זכתה קבוצה אלמונית עם תקציב שנתי ששווה לתקציב המגבות בקרית שלום, כנראה גרמה לגולדהאר להפנים שבליגה הזאת, אתה לא באמת חייב להפסיד את המכנסיים כדי לזכות בתארים. הצעצוע יכול לפעול מצוין גם אם לא משכיבים עליו מיליונים מיותרים.