בוא אלי חיידק נחמד

200 מדענים ממפים את סביבת החיידקים שכדאי לאדם לשאת על גופו

תפיסת החיידקים במדע הפופולרי עברה שינוי רדיקלי בעשור האחרון. תחילה המיקוד היה בחיידקים רעים, שאותם צריך לסלק, ואילו חיידקים טובים, ידידותיים, הוכרו כקיימים, אך לא היו במוקד המחקר. ואולם באמצע העשור הובן כי האיזון בין חיידקים טובים לרעים על גופנו תורם לבריאותנו.

בשנים האחרונות הגישה הזו הלכה אף צעד אחד קדימה - ההכרה כי יש יותר חיידקים בגוף שלנו, מאשר תאי גוף עצמם. אדם יחיד יאכלס 100 טריליון (יש יותר חיידקים בגוף שלכם מאשר דולרים בכלכלת העולם). "החיידקים הם צורת החיים העיקרית על הגוף שלנו. אנחנו? רק האריזה", הגדירה זאת ד"ר ברנט קרמר מהמכון הלאומי לסרטן בארה"ב.

מטריד לחשוב שכל הווייתנו לא נובעת בהכרח מאותה ליבה גנטית, אלא מכל מיני מיקרובים שאספנו או לא אספנו לאורך הדרך. האמת הא כנראה איפה שהוא באמצע, אך לחיידקים בהחלט יש השפעה.

לאור זאת, מה יותר חשוב למפות - את הגנום האנושי, או את החיידקים שמאכלסים אותנו? 200 מדענים מכל העולם חושבים שמיפוי הסביבה החיידקית האנושית האידיאלית הוא פרויקט קריטי, והם מצויים עתה בעיצומו. החוקרים בדקו את מאפייני הסביבה הבקטריאלית של אנשים בריאים, כדי להפוך את כולנו לכאלה. החוקרים לא רק בודדו את החיידקים הללו, הם גם מיפו את הרצף הגני של כל זן שלהם.

"פרויקט המיקרוב האנושי" - שתוצאות ראשונות ממנו פורסמו ב-Nature וב-PLoS - גילה כי טריליוני החיידקים על אדם יחיד יכולים להיות מ-1,000 מינים ויותר. כל האנשים הבריאים אירחו גם חיידקים מסוכנים, אך אלה כנראה נשמרו על אש קטנה, בגלל משהו בסביבה החיידקית אצל אותם אנשים. ההבדלים בין הסביבות החיידקיות אצל כל אחד מ-250 הנחקרים היו משמעותיים.

בין היתר, הבדלים בסביבה החיידקית משפיעים על האופן שבו מזון נצרך, וכמה מהר מחלים אדם ממחלה. ההבדלים נוצרים כבר בלידה, כשהעובר עובר דרך תעלת הלידה של האם. לתינוקות שנולדים בניתוח קיסרי יש סביבה חיידקית שונה בעת הלידה, אך לא ידוע אם ההבדל הזה נמשך גם בבגרות. בשלבי הינקות, תינוקות נהפכים ל"מגנט חיידקים" - מושבות חיידקים מוצאות בהם בית, בה בעת שמערכת החיסון של התינוק מתפתחת, ולומדת לא להתקיף את כל החיידקים, אלא להכיר בחלקם כידידותיים.

החיידקים זעירים, אך יחדיו מתקבצים למסה משמעותית. במבוגרים, קילו עד שניים מגופנו הם חיידקים. רובם ממוקמים במעי. "המעי לא דחוס במזון, אלא בחיידקים", אומרת ד"ר ליטה פרוקטר, מנהלת הפרויקט. "הצואה היא רק בחציה שאריות מזון. החצי השני הוא חיידקים ותוצריהם". כלומר, אנחנו מפרישים בכל יום רבים מן החברים הטובים האלה החיים על גופנו, אך הם פשוט מתרבים מחדש. לחיידקים תפקיד במערכת החיסונית. בנרתיק, חיידקים "ידידותיים" מפרישים חומצות שהופכות את האזור לבלתי-נעים בעבור חיידקים מטרידים.

בשבילי רק מרשם

פרויקט המיקרוב האנושי הוא ייחודי. עד כה נחקרו בעיקר חיידקי צואה או רוק, ובעיקר בחולים. המטרה הייתה לאפיין את הסביבה של החיידקים שמובילה למחלה. המטרה, בסופו של דבר, היא לתת את ה"מרשם" לסביבה חיידקים בריאה, אך גם החוקרים בפרויקט מודים כי הם עדיין רחוקים משם.

אחד המחקרים המטרידים שנעשו לפני שנים ספורות בתחום המיקרוביה האנושית, הראה כי לא רק שסביבת המיקרובים יכולה להיות חזקה מן הגנטיקה, היא גם עלולה בעצמה להשפיע על הגנטיקה, או לפחות על ביטוי הגנים.

המחקר הראה, כי לתינוקות יונקים ולתינוקות המוזנים מבקבוק, יש סביבות מיקרוביות שונות במעיים, וגם כי החיידקים הללו הובילו לשינויים בביטוי גנים במערכת החיסונית. לתינוקות היונקים היה מגוון רחב יותר של חיידקי מעי, ומערכות החיסון שלהם התפתחו באופן שאפשר להם להתגבר על כך. מערכות החיסון של היונקים היו מאופיינות בביטוי של גנים שנמצאו בעבר כקשורים להגנה מפני רעלנים. "נראה כי חלב-אם תורם להיווצרות שיח מועיל בין הסביבה החיידקית של המעי לבין המערכת החיסונית", נאמר במחקר.