יאיר לפיד, אופיו ובתו

"אופיו של האדם היא גורלו ואף ייעודו" - אמירה זו, פרי הגותו של הפילוסוף היווני הקדום הרקליטוס, הוכרה במהלך השנים כאמת גדולה בהבנת האדם. המסר הוא: אל תשימו לב לדברים שאומר אדם, כי אלה משתנים. שימו לב לאופי, שאינו משתנה, והוא שקובע מה יעשה האדם, כיצד ינהג, כיצד יגיב וכיו"ב. כאשר מדובר באדם פוליטי, הרי שאופיו עשוי לקבוע גם את ייעודו של הציבור.

העובדה שאנחנו מבינים זאת לא מונעת מהתקשורת, ומאתנו, לשים דגש על מה שיש לפוליטיקאים לומר, אמירות שבדרך כלל משתנות לאחר הבחירות. בואו לא נעשה את אותה הטעות לגבי יאיר לפיד, הפוליטיקאי החדש. ניקח מהדברים שהוא אומר לא את דעתו או עמדותיו, אלא את מה שהם אומרים על אופיו.

"לא אוהב להשתמש בזה"

בראיון עם לפיד לערוץ 2, ששודר אתמול (ג'), הוא לא חידש דבר בתחומים המדיניים, הכלכליים, החינוכיים, הכלכליים, או בכל תחום אחר. אבל היה שם משפט אחד שלא יסולא בפז, כי הוא מעיד על אופיו של לפיד: "אני לא אוהב להשתמש בזה, אבל אי אפשר להגיד לאדם שמגדל בבית ילדה אוטיסטית שהוא לא מבין את החיים ואיך חיים אנשים אמיתיים במדינת ישראל", אמר לפיד בתשובה לשאלה.

וכך, כמעט באגב אורחא, גרר לפיד למערכת הבחירות שלו את בתו מוכת הגורל. למה? הוא יודע שלעשות הון פוליטי על חשבון הבת האוטיסטית זה מעשה פסול, מכוער, אכזרי אפילו. לפיד רב הניסיון בתקשורת יודע היטב, כי מרגע שהכניס את בתו לקמפיין, הרי התקשורת והציבור חופשיים לעסוק בה. אני מאוד מקווה שזה לא יקרה, אבל לפיד האב חשף אותה לאפשרות כזאת, מהטעמים הכי אנוכיים שאפשר.

מלך השמאלץ

המעשה מאוס גם מפני שאין בו שמץ של כנות ואמת. איך בדיוק היותו אב לילדה אוטיסטית מאפשרת ללפיד להבין איך חיים "אנשים אמיתיים" (מה זה בכלל?) מה, לכל הרוחות, הקשר? האם "אנשים אמיתיים" חיים בהכרח עם ילדים אוטיסטים? והאם לפיד נמצא באותה קטגוריה כמו הורים "אמיתיים" לילדים כאלה? האם הילדה שלו וילד ל"אנשים אמיתיים" מקבלים את אותו טיפול? עומדים באותם תורים? האם ל"אב אמיתי" יש את אותה נגישות למוסדות טיפוליים כמו לסלבריטאי-העל לפיד?

אז למה? כי בעולם השמאלץ שבו חי לפיד, אסונות נחשבים למעוררי אמפתיה, ומסיבה זו לפיד מרבה להזכיר את האסונות שהיו במשפחתו. שמאלץ שטחי ומתחנף - זה עולמו הנפשי והרוחני. "אני אף פעם לא משקר", שיקר בראיון ברוח השמאלץ. עזבו אתכם מדעותיו המשתנות ממילא. שימו לב לאופיו, ותחסכו מעצמכם הרבה עוגמת נפש.

סיכום כל הדו"חות

"חסימת מידע, ביורוקרטיה, חוסר תיאום, סמכויות לא מוגדרות" - כך סיכמתי את דו"ח המבקר הקודם על פרשת ה"מרמרה"; כך אני מסכם גם את הדו"ח שהתפרסם היום בפרשת השריפה בכרמל. דבר לא קרה אז, ולא יקרה גם היום, או בעתיד. וזה הדבר החשוב ביותר בהקשר של הדו"חות.