מדוע גם המוכשרים ששולחים קורות-חיים לא מוזמנים לראיונות?

"אני שולח קורות חיים מוקפדים לעשרות משרות, אבל הטלפון לא מצלצל. אני לא מבין למה אני לא מקבל זימונים לראיונות עבודה". שותפים לקובלנה זו? אתם לא לבד. יועצי קריירה מספרים שזהו התסכול הכי שכיח והתלונה הכי נפוצה אצל דורשי עבודה, במיוחד בתקופה הנוכחית.

"מועמדים מוכשרים מאוד, טאלנטים ממש", הם מספרים, "שמתאימים ככפפה למפרט המשרה הפתוחה, ועונים בדיוק על הצרכים הכי ספציפיים של המעסיק, שולחים קורות חיים מדוגמים, 'לפי הספר', ובטוחים שמחר בבוקר יגיע טלפון בהול המזמן אותם לראיון, בפרט כאשר ידוע להם שהמעסיק מחפש כבר זמן ארוך מועמד עם נתונים כמו שלהם לאיוש המשרה. אך בפועל הטלפון המיוחל לא מגיע, גם לא בטווח של מספר שבועות. האפיזודה הזו שבה וחוזרת על עצמה גם עם מעסיקים נוספים".

מדוע זה קורה? "גלובס" מסמן את המוקשים הנפוצים ביותר שאליהם נופלים גם המועמדים האינטליגנטיים ביותר בכתיבת קורות החיים, בעיקר מפאת חוסר מודעות.

מוקש 1: תוכנת סינון קורות חיים

ליאת בן תורה, מומחית לכתיבת קורות חיים באולג'ובס: "מאז כניסת האינטרנט לעולם חיפוש העבודה הרבה יותר קל לשלוח קורות חיים, אבל באותה נשימה נאמר שאותה קלות ממש הביאה איתה יותר פניות ממועמדים על כל משרה ורכזות הגיוס בארגונים טובעות היום במסמכים כאלו. כדי להקל על מלאכת סינון קורות החיים, מרבית הפירמות הגדולות מסתייעות באמצעים טכנולוגיים המרכזים את קורות החיים בתוך מאגרי מידע ממוחשבים. במאגרים הללו שליפת המידע נעשית באמצעות חלוקה לקריטריונים ומילות מפתח סביב נתונים כמו השכלה ורקע מקצועי. למשל, מגייס שרוצה לסנן את קורות החיים שקיבל למשרת מזכיר/ה בכירה, יכתוב במערכת שלו את אחת או יותר מדרישות התפקיד כמו 'אנגלית שפת אם' או 'ניהול יומנים', ויבצע סינון שיאפשר לו לקבל רק את קובצי קורות החיים המכילים מילים אלו. מאוד יכול להיות שאתם עונים על דרישות התפקיד של אנגלית ברמת שפת אם, אבל אם השמטתם את מטבע הלשון הזו מהמסמך שלכם, הוא 'ייעלם' במסד הנתונים וקורות החיים שלכם בכלל לא יצופו לעיני המגייס. המסקנה היא שעליכם להקפיד להתאים מונחי מפתח בקורות החיים אל אותו נוסח מדויק שפרסם המעסיק. אם בקורות החיים כתוב 'מנהל פרויקטים' ובמפרט ה משרה 'אחראי פרויקטים', נסחו את קורות החיים מחדש".

אורית אבירם, מנהלת מנפאואר טאלנט: "מאחר שבארגונים רבים היום הסינון הראשוני של קורות החיים נעשה במערכות ממוחשבות, וכדי להעלות את הסיכוי שקורות החיים שלכם בכלל ייקראו, חשוב מאוד שכל ה-Buzz words הרלבנטיות למשרה יהיו רשומות במיקום הנכון: בתחילת המסמך. מאותה סיבה לא מומלץ להעביר קורות החיים בפורמט PDF אלא רק בוורד סטנדרטי, שכן מערכות ממוחשבות רבות לא יודעות לקרוא קובצי PDF".

מוקש 2: מגבלת ה"דף אחד בלבד"

אבירם: "בארץ התקבעה הנחת עבודה שיש לתחום את קורות החיים לעמוד אחד, אבל עמוד אחד אצל מועמד מוכשר עם טרק רקורד ארוך מחייב לפעמים כתב קטן מדי, רווחים לא נוחים לקריאה וכיו"ב - מהלכים לא רצויים שהופכים את המסמך ללא נוח לקריאה.

"הדרך הנכונה יותר מבחינת מועמדים עם ניסיון מקצועי עשיר היא לגרות את הקורא בעמוד הראשון של מסמך קורות החיים להמשיך לקרוא הלאה. אם הדף הראשון יהיה מספיק מעניין עבורו, הוא ימשיך גם לדף העוקב. לפיכך, הדברים החשובים ביותר למשרה הפתוחה צריכים להופיע בראשית העמוד הראשון, וכל מה שפחות רלוונטי/עקרוני צריך להעביר לעמוד השני.

"יחד עם זאת, לא הייתי הולכת על מסמך גדול יותר משני עמודים, מכיוון שאז מאבדים כבר את סבלנות הקורא. אם יש עוד אינפורמציה חשובה שהאדם רוצה להוסיף על עצמו והיא לא נכנסת בפורמט קורות החיים (מאמרים שכתב, פורומים שהוא מנהל, אינפורמציה עסקית חשובה), הדרך הנכונה היא להוסיף אותה בעמוד הפרופיל האישי שלו בלינקדאין, ולהוסיף אליו הפניה בשורת הפרטים האישיים".

בן תורה: "מכיוון שעבודת המגייס קצובה בזמן רצוי לצמצם את אורך המסמך לעמוד אחד ממוקד וברור, תוך ויתור על מידע שעבר זמנו (מעל 15 שנה). יחד עם זאת, בתפקידים בכירים ובקורות חיים הכתובים באנגלית מקובל יותר להגיע למסמך באורך של שני עמודים. גם במקרים כאלה על התוכן החשוב ביותר להופיע בעמוד הראשון והיתר (כמו פרסומים בכתבי עת אקדמיים) להעביר לעמוד השני".

מוקש 3: סופרלטיבים מופרזים

אבירם: "צריך לזכור שמטרת קורות החיים היא לגרום למעסיק לזמן אתכם לראיון עבודה. זה אינו מסמך שעומד בפני עצמו ולא על פיו מחליט המעסיק את מי לקבל לעבודה ואת מי לא. לאור זאת, עליכם להיזהר עם הסופרלטיבים וההגזמות כי הם עלולים להתגלות בראיון ולהציג אתכם באור שלילי. אני ממליצה ללכת רק על סופרלטיבים אמיתיים כמו הצטיינויות בתואר, עובד מצטיין, הישגים ייחודים, פרסים וכו'. בהחלט יש מקום להרשים את המגייס בקורות החיים; אבל האייטמים המחמיאים הללו צריכים להיות שזורים בתוך הנתונים השגרתיים במסמך, למשל, ליד השורה 'עבודה בסלקום בין 2005-2009', לציין: 'עובד מצטיין של החברה ב-2007'".

בן תורה: "לא תמיד מועמדים מודעים לכך שקל מאוד לאתר הגזמות על-ידי בירורים נוספים בהמשך התהליך. תיאור מופרז של היכולות או של המיומנויות מקנות תחושה של חוסר אמינות. גם כשיש אמת מאחורי הדברים, תמיד כדאי להימנע מלפזר תיאורים חלולים כמו 'יכולת מכירה גבוהה', ולהעדיף על פניהם תיאורים המעגנים את אותן יכולות בתוצאות בשטח, למשל, 'הגדלת יעדי המכירות ב-30% ב-2007'. אמירה כזו משכנעת יותר ומייצרת תחושה נוחה של מהימנות".

מוקש 4: תמונות ותחביבים

בן תורה: "בסקר שערכנו בנושא קורות חיים, טענו 45% מהמעסיקים כי הכנסת אינפורמציה אישית שאינה קשורה למשרה כמו ציטוטים, שירים ותחביבים, עשויה לפגוע בסיכויי הקבלה של המועמד. מחפשי עבודה רבים מכניסים לעתים לקורות החיים שלהם מידע על תחביבים הקשורים לשעות הפנאי, וזה רעש מיותר שגורע יותר מאשר מוסיף. כל עוד אין לתחביב קשר מובהק לתפקיד, מוטב להשמיט את המידע הזה.

"שגיאה נוספת היא שילוב תמונה - זהו אלמנט לא רלבנטי, שמאפשר לצד הוויזואלי להפריע מבלי לתת למגייס להתרשם מהתוכן ומהכישורים המופיעים בקורות החיים".

מוקש 5: היצמדות לפורמט מוכן

בן תורה: "החמצה נפוצה במסמכי קורות החיים מתבטאת בחוסר הבנת חשיבות החלק העליון של המסמך. הרוב מציינים בחלק זה את הפרטים האישיים שלהם בצורה שגוזלת יותר מקום ממה שנדרש. כמה נדרש? לא יותר משלוש שורות ורצוי במאוזן, כך נותר מקום למידע שיעניין את המעסיק: תקציר שמתאר את ההתאמה למשרה.

"ישנה גם איזושהי היצמדות אדוקה ושרירותית לפורמט מוכן, שלא משרת את המועמד כראוי. החוק היחידי שקיים בבניית המסמך הוא: מיקום המידע לפי חשיבותו עבור המעסיק. את הנתונים הטובים שלכם כדאי למקם למעלה ואת היתר, למקם בסדר יורד. למשל, אם נקודת החוזק שלכם ביחס למשרה היא הניסיון התעסוקתי ולא ההשכלה, תעשו בחוכמה אם 'תקפיצו' את הקטגוריה הזו למעלה.

"לסיום, שגיאות כתיב הן מכשלה גדולה. בסקר קורות חיים שערכנו, 53% מהמעסיקים העידו כי שגיאות כתיב היא תופעה בלתי נסלחת מבחינתם, שעשויה לפגוע בסיכויי המועמד להתקבל. אם אינכם בטוחים שכתבתם משהו נכון, נא בדקו שוב".