רשות ני"ע: "יועצי ההשקעות בבנקים בניגוד עניינים"

הרשות מצאה כשלים במערך ייעוץ ההשקעות של הבנקים, ומתחה ביקורת על חשבונות של בתי השקעות שמנהלים במשותף נכסי לקוחות וכספי נוסטרו ■ תקלות נמצאו גם בבתי השקעות ■ נקודת האור: נרשם שיפור לעומת הדוח הקודם

דוח ביקורת של רשות ניירות ערך חושף כשלים במערך ייעוץ ההשקעות של הבנקים, כך נודע ל"גלובס". רשות ני"ע, בראשות פרופ' שמואל האוזר, מצאה בביקורת שערכה כי יועצי ההשקעות בבנקים עומדים במקרים מסוימים בניגוד עניינים בין טובת הלקוח לטובת הבנק.

"ביקורת בנושא שיטות המדידה של היועצים בבנקים העלתה בעייתיות מהמסרים שהועברו ליועצים במהלך ביצוען", נכתב בדוח, שנכתב בחודש יוני. "מהממצאים עלה כי שיטות המדידה הקיימות והיעדר בקרות מתאימות, הביאו לכך שהיועצים עמדו במצבים שעלולים ליצור ניגוד עניינים בין טובת הלקוח וטובת הבנק", נכתב.

בדוח הרשות לא מפורט למה הכוונה, ואולם לפי הערכות הכוונה היא שבבנקים מסוימים מעודדים את יועצי ההשקעות לבצע ללקוחות פעולות שיתרמו להכנסות הבנק (באמצעות עמלות), במקום להציב להם יעד לבצע את הפעולות המתאימות ביותר למאפייני הלקוח.

שיפור מסוים

במסגרת הדוח נמצאו כשלים נוספים באירועים ספציפיים: במקרה אחד התגלה כי הייתה אי-התאמה בין הגדרת מדיניות ההשקעה של קרן נאמנות במערכת הדירוג של הבנק, לעומת מדיניות ההשקעה שלה בפועל. "כתוצאה מכך הקרן סווגה לאפיק ההשקעה הלא נכון, וייתכן כי הומלצה ללקוח למרות שלא התאימה למאפייניו ולמדיניות ההשקעה שנקבעה לו", נכתב בדוח.

תקלה נוספת התגלתה בעקבות תלונה של לקוח. ללקוח הוצע פיקדון מובנה (פיקדון שהתשואה שאותה מקבל הלקוח מתבססת על תשואה של ני"ע או מדד מסוים), אך לא הובהר לו שהתשואה שתתקבל אינה צמודה למדד הרלוונטי, אלא לממוצע תשואות המדד החודשי. כמו כן, לא הובהר ללקוח הסיכון שברכישת אותו פיקדון מובנה, וכן לא הובהר לו הקשר של הבנק לאותו פיקדון.

כמו כן, באחד הבנקים נמצא כי לעתים ניתן ללקוחות ייעוץ, וזאת מבלי שליועץ היה מידע על פעולות ייעוץ קודמות שנערכו ללקוח - בניגוד לחובה המוטלת על היועצים לפעול בזהירות וברמת מיומנות סבירה.

ממצאים שהתגלו בדוח הביקורת חמורים למדי, אך ראוי לציין כי בהשוואה לדוח הביקורת שערכה רשות ני"ע בשנה שעברה מדובר בשיפור. אשתקד היה הדוח חמור במיוחד. בין היתר נחשף, כי במקרים רבים יועצי השקעות זייפו שיחות ייעוץ עם לקוחות וביצעו רכישת ניירות ערך בעבור לקוחות על פי שיקול דעתם וללא ידיעת הלקוחות או הסכמתם. עוד נמצא, כי יועצי השקעות פעלו תוך הפרת חובת הגילוי הנאות ולא התריעו בפני לקוחות על הסיכון בהשקעות כמו אופציות מעו"ף.

תקלות בבתי השקעות

במסגרת הביקורת שערכה הרשות, נמצאו גם תקלות בקרב בתי ההשקעות. כך לדוגמה, נמצא כי במקרים רבים במקום להטיל את אחריות שערוך הנכסים על דירקטוריון מנהל הקרן, ניתנה הסמכות לעשות זאת על מנהל ההשקעות של הקרן, ללא עדכון של חברי ועדת השערוך.

ברשות מגדירים את המצב הזה "בעייתי במיוחד", בשל העובדה שאותו מנהל השקעות שנדרש גם לשערך את שווי נכסי הקרן נמצא בניגוד עניינים - שכן הוא רוצה להציג ביצועים כמה שיותר גבוהים.

"ערבוביית כספים ממינים שונים"

עוד נמצאו בבדיקות כמה מקרים שבהם בתי השקעות פתחו חשבון משותף (חשבון מפצל), שאליו השתייכו הנכסים גם של קרנות נאמנות, קופ"ג וחשבונות הנוסטרו של בית ההשקעות. ברשות ני"ע לא אוהבים את רעיון החשבון המפצל, בשל פוטנציאל ניגוד העניינים הגלום בו, וכן בשל העובדה כי אינו מתיישב בקנה אחד עם העקרונות של הפרדת הנכסים הנדרשת בין הנכסים שהחברה מנהלת לבין הנכסים שלה (הנוסטרו). "לא ניתן לפתוח חשבון שבו משמשים בערבוביה כספים מנוהלים ממינים שונים", נכתב בדוח הרשות, שבשלב זה מביעה אי-שביעות רצון מפתיחת חשבון מפצל, אך לא מן הנמנע כי בהמשך תאסור זאת רשמית.

עיקרי הממצאים בדוח רשות ני"ע

- חלק מהבנקים מעמידים את יועצי ההשקעות בניגוד עניינים בין טובת הלקוח לטובת הבנק

- אי התאמה בין הגדרת מדיניות ההשקעה של קרן נאמנות במערכת הדירוג של הבנק, למדיניות ההשקעה שלה בפועל

- לא הובהרו ללקוח תנאים של פיקדון מובנה, הסיכון והקשר של הבנק לאותו פיקדון

- נעשה ייעוץ השקעות ללקוחות, מבלי שהיועץ ידע את היסטוריית הייעוץ שלהם

- למנהלי השקעות בקרנות נאמנות ניתנה אפשרות לשערך נכסים, למרות שעל דירקטוריון הקרן לבצע זאת

- שימוש גובר בבתי השקעות בחשבון מפצל, הכולל גם את נכסי הלקוחות וגם את נכסי בית ההשקעות (הנוסטרו). פוטנציאל לניגוד עניינים