מי אמר ערך ולא קיבל

הכול נראה בסדר עד שחברת Supervalu נתנה לנו סטירה מצלצלת כמו 10 קופות רושמות שנפתחות במכה *דברים שלא רואים מכאן

לא פעם קורה ששוק המניות סוטר לנו בפנים. הכאב מהדהד בתוך הראש, מערער את מודל ההשקעה וקבלת ההחלטות, מתדפק על האגו ויורד להנאתו מטה-מטה, דרך עמוד השדרה, עד שהוא מגיע לכיס. שם הוא בא על סיפוקו, לוקח מהארנק את מה שמגיע לו ומפנה את מקומו לאירוע הבא.

סטירה מצלצלת כזו חטפנו עם Supervalu Inc. ; דווקא עם החברה שזה השם שלה, ודווקא אחרי שכתבתנו טור שכבר בכותרתו ("איך מייצרים Supervalu לתיק?", 4 ביולי) פרסנו את הציפיות שלנו מהמניה. דווקא המניה הזו איבדה מחצית מערכה במהירות שהייתה גורמת גם לניוטון לחדד את הגיגיו ביחס לכוח המשיכה. והנה אנחנו קוראים ניתוח שהכותרת שלו: "Supervalu, האירוניה שבשם".

הסיבה לכך שהמניה ירדה, היא הודעה של החברה על חשיבה מחודשת ביחס לדרך למקסם ערך לבעלי המניות (שוב ערך). לשם כך היא תעצור את חלוקת הדיבידנד, תבחן מכירה למשקיע, ובכלל - תבחן את המשך דרכה.

התחרות קשה שם ברף המחירים התחתון. נפילה של 50% על הגרף מייצגת חוסר אונים טכני. זו לא פריצה מדודה של ממוצע זה או אחר, שמאפשרת לקיחת הפסד, או מימוש רווח שהיה, בנזק מדוד. כמובן שנפילה כזו גם גורמת לכל מי שיש לו דעה שלילית על המניה, לצאת במחול מילים מהדהד. לכן היכולת להחליט מול מסך, האם זו הזדמנות או שזהו סימן נטישה, היא מוגבלת.

אנחנו מחכים קצת עד שתהיה תמונה בהירה יותר. לא מוכרים עם כולם, ולא ממהרים לקנות במחיר "מציאה". הדחף הטבעי של משקיע אחד יכול להיות למכור ולסגור עניין. הדחף הטבעי של משקיע אחר יכול להיות לנצל את המציאה ולקנות בחצי מחיר את מה שלפני יום הוא חשב ששווה כפול. הדחף הטבעי שלנו, הוא לא להיענות לדחף הטבעי, ולפעול רק כאשר צצה תובנה שיכולה לייצר ערך. הגדלנו פוזיציה ביום חמישי שעבר, כשנראה היה שלחץ המוכרים נמוג. מי אמר ערך ולא קיבל? נמשיך לעקוב ולעדכן.

אם כבר בענייני ראייה אנחנו עוסקים, אחת השאלות הכי שכיחות שאני נשאל היא "איך נראה לך השוק?". אני לא אוהב את השאלה הזו כשאני עסוק בענייני החיים האחרים; וכאשר אני חושב שהשוק במגמת עלייה (וול סטריט), אני עונה משהו כמו "נראה סבבה". ואז אני מקבל את התשובה: "אתה לא קורא את הכותרות בעיתונים? אני לא מוצא שום דבר טוב".

סוף העולם או שמאלה?

כשאתם מנהלים את שיחת החולין הזו בעצמכם, אתם חשים את אותה תחושת קונפליקט הנובעת מהצגת מציאות קודרת בעיתונים ושוק מניות עולה. כפי שציינתי בעבר, אין לצפות להגזמה בידיעות טובות מעיתונים. כמו שאתם לא מצפים לקריאה להפחתת מספר מטוסי חיל האוויר, שתבוא מפי מפקד חיל האוויר. צריכה מופרזת של חדשות שליליות חוסמת קליטת מציאות של שוק עולה במקביל, ואם תרצו - גם עשויה להשפיע על המציאות של חייכם (זה כבר לטור אחר) אבל גם אם נשמור על ראש נקי, מה ניתן לעשות בשביל להבין טוב יותר את השוק ואת כיוונו?

ניתוח טכני כמובן. זהו הכלי היחיד שמראה לכם את הכיוון. הגרף משקף את זרימת הכסף, והיא זו שיוצרת מגמה. לא חייבים להצטרף לכיוון הכסף (למשל על ידי קניית אג"ח ארה"ב בתשואה נמוכה להחריד), אבל חייבים לא ללכת בכיוון ההפוך.

אם מעניין אתכם העולם שמחוץ לגרף, תקראו סקירות וניתוחים של בעלי דעה שמגבשים אותה באופן עצמאי (מצטער, אבל אני לא בעד מיחזור דעות, ואני לא חושב שזה פוגע באיכות הסביבה לחשוב לבד), מקורי ומלומד. כך למשל, למרות שאני לא חסיד מאקרו מטבעי, ובטח לא חסיד של תחזיות מאקרו פסימיות, אני מקפיד לקרוא את הסקירות של אמיר ארגמן מאופנהיימר. הוא מגבש את דעותיו על סמך חיבורים מקוריים ומגוונים של נתונים, ובדרך כלל, לצערי, צודק בתחזיותיו הפסימיות.

אז מה עושים עם גרף עולה ותחזית קודרת של אמיר? בסך-הכול החלפתי מציאות פסימית ממוחזרת ומוקצנת בעיתון במציאות פסימית מלומדת ומנוסחת בבהירות, אבל זו אותה תפיסת מציאות.

זה המקום לגבש את ראיית העולם שלכם. אם בחרתם להשקיע לבד, אתם צריכים לעשות את החיבור. אין ארוחות חינם, כפי שהראתה לנו Supervalu. התחזיות הפסימיות של אמיר יכולות להשפיע על שיעור המניות המקסימלי שתחזיקו בתיק. הניתוח הטכני יכול להשפיע על ההחזקה בפועל מתוך השיעור שבחרתם.

אפשרות שנייה היא להתחפר בגרף, כמו מי שמכונה "מנתח טכני קלאסי". העניין הוא שגרפים אינם מעניקים חסינות מפני קטסטרופות; הללו, לצערנו מתרחשות. הן לא מובילות לסוף העולם, כפי שכותרות העיתונים מנבאות, אבל גם 50% הפסד זה לא נעים.

הכותב הוא שותף-מייסד ואסטרטג השקעות ראשי בחברת Green Ocean.MBA, MTA, NLP Master Practitioner . אין לראות בטור המלצה לרכישה/מכירה של ניירות ערך ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.