זאת הפעם הראשונה שהיא מספרת את הסיפור שלה. תשובה לא זהירה עלולה לחשוף אותה ולסכן את חייה. בימים אלה מסיימת מ', 35, את אחת השנים המסעירות בחייה. במשך כמעט שנה היא שימשה כסוכנת משטרתית סמויה בקרב סוחרי סמים באזור הדרום. בעבודתה נדרשה לנהל חיים כפולים, לאמץ את אורחות חיי הפשע של העולם התחתון, לסגל שפת גוף ושפת דיבור של עבריינים ולחיות במסווה, לא פעם תוך כדי סיכון ממשי של חייה.
מוטיבציה
היא גדלה בבית נורמטיבי, לשני הורים עובדים, אחות ל-3 אחים. היא בוגרת 12 שנות לימוד, ולאחר סיום השירות הצבאי נסעה ללוס אנג'לס ועבדה בעבודות מזדמנות. הידרדרות במצבו הבריאותי של אביה החזירה אותה ארצה.
"חזרתי לישראל כדי לטפל באבא שלי כשגילו אצלו סרטן בכבד. הוא כבר התמודד בעבר עם סרטן וטיפולים כימותרפיים והחלים, אבל אחרי שנה המחלה חזרה. הייתי צמודה אליו, טיפלתי בו וראיתי את מצבו שמידרדר מיום ליום. לא לקח הרבה זמן עד שהסרטן הכריע אותו, הוא נפטר חודשיים וחצי לאחר שחזרתי ארצה. המוות שלו שינה את חיי. בגיל 34 החלטתי שאני חוזרת ארצה, משתקעת בישראל ומתגייסת למשטרה".
- איך הפכת לסוכנת סמויה?
"בנו לי חיים חדשים. הייתה לי דירה שבה הייתי צריכה לגור בתקופת המבצע ומכונית שאיתה נסעתי למשימות. במשטרה לא הייתי רשומה כשוטרת, כל הפרטים עליי סווגו, הייתי מספר סידורי וזה הכול.
"למדתי את שפת עולם הפשע, את הסלנג של האנשים שעמם הייתי צריכה להתמודד, הפכתי לאחת מהם, לחלק מחייהם, כל טעות מצדי הייתה יכולה להביא להסגרתי ולפיצוץ המבצע. עשיתי הכול בשביל שזה לא יקרה.
"למדתי, תרגלתי ועבדתי מול המפעיל שלי בצמידות. המטרה הייתה ברורה ועמדה לנגד עיניי כל הזמן: להפליל כמה שיותר סוחרי סמים. עשיתי הכול על מנת להצליח".
- איך מתחילים?
"בהתחלה היה לי קשה. לא הכרתי את העולם הזה, את השפה, את ההתנהגויות. הייתי צריכה ללמוד לדבר בשפה שלהם, להתנהג כמוהם, ללמוד להיטמע ולא להיראות זרה.
"גיששתי, התחלתי בשיחות קטנות, היו הרבה שלא הקשיבו לי, שלא קנו את הסיפור שלי, שחשדו שמשהו אינו כשורה. לא התייאשתי והמשכתי הלאה, עד שהצלחתי. צברתי ביטחון עצמי ושכנעתי את העבריינים שאני חלק מהם ושהם יכולים לבטוח בי...
"מעגל הסוחרים שהייתי איתם בקשר הלך וגדל. הפכתי לקוחה קבועה, והם התחילו לדאוג לספק לי חומרים. התחילו להתקשר בעצמם, יזמו פגישות, כבר הכירו אותי בתור מי שקונה מהם קוקאין וחשיש. זה היה הרגע שעליתי על הגל. הפכתי לאחת מהם, דיברתי והתנהגתי כמוהם".
- מה צריך כדי להצליח בתפקיד?
"מוטיבציה, אמביציה ואומץ. ובעיקר הרבה כושר משחק".
חיים בשקר
- איך נראה אורח חיים כזה?
"אף אחד לא ידע את האמת על החיים שלי מלבד המפעיל. נאלצתי לשקר לאנשים הכי קרובים אליי. לאימא שלי, לאחים שלי, לחברים, לכולם. השקרים היו הכי קשים. שיקרתי כל הזמן כדי להגן על הסביבה הכי קרובה שלי.
"היו רגעים שהאמנתי כבר לשקרים שיצרתי. לא הייתה לי ברירה, זו הייתה הדרך היחידה לשרוד את התקופה הזאת, עם השאלות והתהיות של כולם. חייתי בעולם שקרי לחלוטין. מצד אחד, הייתי צריכה להסביר למשפחתי ולחבריי הקרובים את הדירה, המכונית וה'סידורים' שאליהם יצאתי כמעט בכל יום. מצד שני הייתי צריכה להיות סוכנת סמויה עם גרסת כיסוי אמינה למען הצלחת המשימה - קניינית סמים, בחורה עם קוד דיבור והתנהגות שהייתי צריכה לסגל לעצמי במהירות. בעולם ההוא הצגתי את עצמי כאילו יש לי חבר משתמש, שבשבילו אני קונה את הסמים.
"חייתי זמן ממושך מאוד בעולם שאינו אמיתי, והייתי צריכה להשגיח לא להתבלבל בין שני העולמות, לשים לב למי אני אומרת מה, להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק. ידעתי שאסור לי לטעות. כל טעות תביא לחשדות... שמתי את החיים שלי בפאוזה למשך תקופה ארוכה. חייתי חיים אחרים של מישהו אחר. עד עכשיו יש רגעים שאני מתבלבלת, ומדי פעם אני עוד משתמשת בשפה של עבריינים. אני עדיין בודקת מיילים מהחבר שלי בתאילנד".
- איך נשמרת כדי לא להתבלבל?
"יש גבולות מאוד ברורים. בשום פנים ואופן לא השתמשתי בסמים. זה היה הגבול, גם במחיר של חשיפה. גם כשקניתי את הסמים, סיפרתי לסוחרים שהם עבור החבר שלי או בשביל חברות, בשום פנים ואופן לא בשבילי, כדי שלא ייווצר מצב שבו הם יבקשו ממני לנסות את הסם. כשקיבלתי לידיי את הסמים, ההוראה הייתה להעביר אותם מיד לידי המפעיל שלי. לא להשאיר אותם אצלי בשום פנים ואופן".
אומץ
- מתי הרגשת בסכנה?
"הייתי אמורה ליצור קשר עם סוחר באחד מהמועדונים בעיר. איתרתי אותו והתחלנו בקשר ראשוני. חיכיתי בסבלנות למפגש הבא בינינו, ואז, כשנפגשנו, ביקשתי ממנו סמים. ביום שקבענו הוא הופיע עם חבר, שנשאר לדבר אתי ושימש לי בינתיים כבן-ערובה. ידעתי שאסור לי להתרחק מהם, עד שהסוחר לא יגיע עם מה שביקשתי. כשהוא חזר עם הסמים התלווה אליו סוחר נוסף. ישר הבנתי שיש לי כאן הזדמנות להפיל את שני הסוחרים יחד - הראשון שהיה המטרה והשני שהצטרף אליו.
"נכנסתי לשירותים כדי להחביא את הסמים על הגוף, ובזמן הזה שמעתי נקישות בדלת, נבהלתי. לתוך תא השירותים נכנס הסוחר שלא הכרתי שביקש להסניף איתי שורה. התעשתי מיד והדפתי אותו מעליי בטענה שאני עושה את זה רק עם חבר שלי בלילה. למזלי הוא ירד ממני במהירות. כשיצאנו מהשירותים ביקשתי שיצלמו אותנו בטלפון הנייד שלי, כך שתהיה לי תמונה שלו. כשיצאנו החוצה לעשן סיגריה, בשיחה חברית תשאלתי אותו על חייו, והתפעלתי מכך שאינו נראה בגילו. כשהראה לי את תעודת הזהות שלו כהוכחה, שיננתי מיד את המספר, ובסוף הערב היו בידיי כל הפרטים המזהים שלו".
- לא היו רגעים שנשברת? שרצית להפסיק את המשימה באמצע?
"גם ברגעים הקשים ביותר האמנתי במה שאני עושה. ראיתי את המטרה לנגד עיניי. הרגשתי את השטח. היו רגעים שבהם שיגעתי את המפעיל שלי. לא היה לי עם מי לדבר, רק איתו. הוא שימש לי פסיכולוג, אבא, אימא, אח, חברה. בנוסף, נפגשתי פעם בחודש עם פסיכולוג בשביל לראות שאני עדיין כשירה להמשיך, שעדיין יש לי את היכולת להתמודד עם שני העולמות.
"כשהייתי צריכה לדבר עם מישהו קרוב, הייתי הולכת לקבר של אבא שלי ומספרת לו על המשימות. הייתי פורקת בפניו את כל אשר היה על לבי. שם יכולתי. רק איתו. רציתי שהוא יתגאה בי, שיתפתי אותו בכל התהליך וידעתי שהוא שומר עליי".
שיא
מ' הפלילה במסגרת המשימה 24 סוחרים שהורשעו בעברות סחר בסמים. עם תום המבצע היא הצטרפה באופן רשמי וגלוי למשטרה.
- איך היה רגע ההפללה? אין רגשות אשם?
"עשיתי הפרדה. נכון, הם בני אדם, אבל הם עבריינים, ואני אשת חוק. אני נלחמת למגר את הפשע. שמתי רטיות על העיניים כמו ששמים לסוס, לא פזלתי לצדדים. הלכתי עם המטרות שלי לכיבוש היעד".
- אין בך פחד?
"אני לא מפחדת מאף אחד. נולדתי כזאת. מעולם לא פחדתי משום דבר".
- את חיה באותו המקום, הסוחרים מכירים אותך, את לא מפחדת מנקמה?
"הם יודעים מי אני. ברור. אבל אם יחשבו לזגזג לכיווני, הם יקבלו בראש. יש קו אדום בין עבריינים לבין שוטרים, והם לא ייגעו בי. אלה כללי המשחק. אני מרגישה מוגנת".
■ הראיון המלא - ב"ליידי גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
