"יום האם", יום ב' 21:50, ערוץ 2 קשת
בלי שנתכוונה לכך, הייתה אמורה הסדרה של דניאלה דקל-לונדון, בכיכובה של קרן מור, להיות התשובה הנשית לתעלולי הבנים המזדקנים של "הפרלמנט". אולי זה הרף הגבוה, למרות ההומור הנמוך, שהציב "הפרלמנט", אולי נשים מורכבות מכדי לצחוק על עצמן ועל החיים באמת, ואולי זה בכלל לא עניין מגדרי, אבל "יום האם", לפחות לפי שני הפרקים הראשונים שלה, מתרסקת לתוך הפער בין הציפיות: סדרה שתגיד לנו באמת מה נשים ואמהות חושבות כשהן לא מרגישות מחויבות לכל הקלישאות על נשיות ואמהות, לבין מה שהיא באמת: סדרה שמצליחה להצחיק פעם-פעמיים בפרק, שנעה כל העת בין הבנאלי לוולגרי ושמאמץ ניכר בפניה, כמו קמט ששום זריקת בוטוקס לא תוכל להעלים.
לכאורה יש כאן נתוני פתיחה טובים: קרן מור, בתפקיד האמא המרוכזת בעצמה, שלושה ילדים, שניים מתוכם מתבגרים ואחת בגן, בעל חביב ומסורס (דרור קרן) כמקובל בז'אנר, חברה אחת טובה (אורלי זילברשץ) ושאר העולם - מהגן, דרך בית-החולים שבו מאושפז בעלה לצורך ניתוח "הידרוצלה" (אשך אחד התנפח למסכן), מעין מגרש משחקים ענקי שהוא כר בלתי נדלה ליצירת מצבים לא נעימים.
וזו אולי חולשתה של הסדרה הזאת: היא פשוט לא מהנה. החיים, על-פי "יום האם" הם אוסף בלתי נגמר של אי-נעימויות. במהלך הפרק הראשון, למשל, הרגשתי מחנק אמיתי במהלך הצפייה, מעין צורך לפתוח חלון דמיוני כדי לאוורר את העלילה במשב רוח רענן. נוסף על כך, חלק מהסיטואציות מופרכות ממש: כמו הכינוס של כל בני המשפחה כדי לספר להם שאבא עומד לעבור ניתוח קטן, מסוג הסיטואציות שקורות רק בסרטים, אבל לא בחיים האמיתיים. משום כך, ולמרות כמה רגעים קומיים סבירים (בכל זאת צוות השחקנים מוכשר, ופה ושם מצליח לחמוק איזה פאנץ'), קשה להתחבר ל"יום האם". קרן מור מצליחה כל-כך לשכנע שהיא האם והרעיה המיזנתרופית, עד שלא אכפת כבר מה יקרה לה. להיפך: במהלך הפרק הראשון, ועל אף שאני חילוני גמור, מצאתי את עצמי מתחבר יותר לאנושיות של זוג החב"דניקים שחולקים עם מור ועם קרן את החדר בבית-החולים.
ונניח שלוקחים את הסדרה לכיוון המגדרי. מה אנו למדים מהפרק הראשון? שנשים מסוגלות להיות וולגריות ממש כמו גברים: חלק ניכר מהפרק מוקדש לחגוג את העובדה שהניתוח של בן הזוג הוא באשך. המילה "ביצה" מופיעה שוב ושוב בדיאלוגים, פתפותי ביצים של ממש. אם ככה מדברות נשים כשהן בלעדינו, אני מוותר על התענוג להיות זבוב על הקיר.
במילה אחת: החמצה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
