במקרה של תקלת אמת

רוחות המלחמה: משרד התקשורת מתכונן לתקלה גדולה של מפעיל סלולרי

1. משרד התקשורת פרסם השבוע הודעה על שימוע ציבורי חשוב. החום הבלתי נסבל של אוגוסט ורוחות המלחמה גרמו לכך שהשימוע לא זכה להד נרחב, למרות שהוא טומן בחובו הבטחה לטפל בצורה אופטימלית בתקלות גדולות שמתרחשות לעתים אצל מפעילי הסלולר.

מה שחסר בשימוע, ולטעמנו מדובר בפספוס גדול, הוא העובדה שהמשרד לא הלך צעד אחד נוסף והציע לחייב את המפעילים לנסות ולבחון אפשרות של מתן גיבוי הדדי במקרה של תקלה חמורה, או חלילה במקרה של מתקפת טילים. על רקע רוחות המלחמה המתעצמות בימים אלה והתרחישים הרי-האסון, היה מקום לתת על כך את הדעת, וחבל שהדבר לא נעשה.

מה בעצם רוצה המשרד, ומדוע הוא הוציא את השימוע עכשיו? הרקע הוא התקלות הגדולות בסלקום ובבזק ב-2010 וב-2011, בהתאמה, שהשביתו ופגעו קשה בשירות. בשעתו משרד התקשורת עמד חסר אונים וקפא על מקומו, מבלי לגלות מעורבות בתהליך, למרות היותו המשרד הממונה.

השאלה המתבקשת לכאורה היא מדוע המשרד צריך להתערב, ומה הכלים שיש לו כדי להבטיח כי מפעיל שאירעה אצלו תקלה, פועל כשורה להחזרת השירות בצורה מתוקנת. אך זו לא השאלה הנכונה. השאלה שצריכה להישאל היא אחרת.

אין עוררין על כך שמפעילי הסלולר עצמם מסוגלים להתמודד עם תקלות בצורה טובה יותר מאשר משרד התקשורת. בנוסף, אין עוררין שלמפעילים יש אינטרס עליון לשקם את השירות במהירות האפשרות, אבל שתי העובדות הללו לא אמורות למנוע ממשרד התקשורת לקבל, בזמן אמת, דין וחשבון מפורט על התקלה.

ברגע של משבר משרד התקשורת יוכל לנסות לבודד את התקלה, כך שלא תשפיע על הפעילות של מפעילים אחרים. אפשר להשוות את המצב לתקלה שתגרום לנזק סביבתי חמור והמשרד לאיכות הסביבה לא יהיה מודע לה, או לתקלה ברכבת שמשרד התחבורה לא יזדרז לטפל בה.

ובחזרה לנושא החירום. כבר בתקלה הגדולה של סלקום ב-2010, שאירעה ממש בסמוך לשריפה הגדולה בכרמל, עלו שאלות רבות בנוגע למצב שבו התקלה הייתה מתרחשת במקביל לשריפה. למזלה של סלקום - ולמעשה של כל לקוחותיה - האירועים התרחשו בסמיכות.

עם זאת, מיד לאחר התקלה נשאלה השאלה מה יקרה בצמתי תקשורת שונים במקרה של מתקפת טילים. מי שקורא עיתונים בימים האחרונים מבין שהתרחיש הזה נראה הרבה יותר מאשר סביר.

למרות זאת, נדמה כי משרד התקשורת לא נותן על כך את הדעת ומותיר את הנושא לטיפולן של חברות הסלולר ומערכת הביטחון. לטעמנו מדובר בטעות - משרד התקשורת צריך להורות לחברות התקשורת למצוא דרך שתאפשר להתמודד עם קריסה של רשת סלולרית או קווית. נכון לעכשיו, עדיין לא מאוחר לטפל בסוגיה הזו.

2. הקשיים ההולכים ומתרבים במשא-ומתן סביב הקמתו של השוק הסיטונאי החדש, עוד ילוו אותנו זמן רב. התומכים בהקמתו של השוק הסיטונאי מבינים היום שמדובר בהסדרה שתימשך עוד חודשים רבים, וספק אם נראה את השוק קם בשנה הקרובה.

במקומות רבים בעולם תהליך מיסוד השוק החדש לקח שנתיים לפחות, ולכן צריך לגייס מידה רבה של אופטימיות כדי לחשוב שאצלנו זה ייקח פחות. יחד עם זאת, התנאים בשוק המקומי שונים למדי, ונכון לעכשיו נדמה כי בזק מגלה נכונות לקיים דיאלוג עם המפעילים, פרטנר וסלקום, בעוד שהוט עושה כל שביכולתה למנוע דיון כזה.

היות והשוק הסיטונאי צריך להתקיים במקביל על הרשתות של בזק והוט, סביר להניח כי אם רק אחת מהן תגיע להבנות עם פרטנר וסלקום, זה עדיין לא יספיק למיסודו של השוק.

במקביל, כל שוק התקשורת נמצא תחת השפעת המלחמה בשוק הסלולרי, והדבר נותן את אותותיו ביכולות של פרטנר וסלקום להשקיע במיזמים חדשים. כאשר רווחיותן נחתכת בעשרות אחוזים, והן נאלצות לפטר אלפי עובדים, ישנה פחות התלהבות בתוך הארגונים, וכמובן גם הרבה פחות כסף, כדי להיכנס להרפתקאות חדשות.

התחרות הסלולרית טובה בטווח הקצר - כולנו מרוויחים מירידת המחירים ומהתחרות המבורכת. הצרכנים מקבלים מוצר זול יותר, אבל בטווח הארוך חל חוסר איזון משווע ביכולת של המפעילים הסלולריים לממש את התקוות שתלה בהם משרד התקשורת ליצירת תחרות חזקה בשוק הקווי.

זה אמנם לא פופולרי לומר את זה, על רקע צהלות השמחה בנוגע לתחרות בשוק הסלולר, אבל לזכות המפעילות ייאמר כי כבר בתחילת התהליך להפחתת הקישוריות והמכרז להכנסת מפעילים חדשים הן דרשו שהרפורמות בשוק הקווי יבוצעו במקביל או לפחות בסמוך, כדי שיוכלו להיכנס לתחרות בתחום הקווי. המהלך הזה לא הבשיל עקב אוזלת-ידו של משרד התקשורת, שלא הצליח לחזות את ההשפעות של תהליכים ארוכי-טווח.

הוכחה נוספת לכך ניתן לקבל מהעובדה שעד היום המשרד לא סיים את העבודה של חברת הייעוץ פרונטיר שעובדת עם פרופ' ראובן גרונאו, כדי לקבוע את יסודותיו של השוק הסיטונאי מבחינה תמחירית. הקמתה של ועדת חייק נועדה לטפל בדיוק בעניין המחירים, ופרונטיר נשכרה לצורך הזה. עד עכשיו העבודה לא הסתיימה, ולכן כל המפעילים פועלים כסומים באפילה.

אם לא יודעים מהן העלויות של בזק או של הוט במקרה של שכירת קו, מה שעושים בעצם זה מסחר בשוק. פשוט בודקים כמה עולה קו היום ואיזו הנחה מקבלים על כמות ואז מתמקחים.

בזק, בשכל מבחינתה, מפצלת את הוויכוח לסוגי שירותים שפרטנר וסלקום דורשות. רוצות שירות מקצה לקצה, רוצות אחריות, רוצות סיב? כל דבר מתומחר בנפרד. פרטנר וסלקום רוצות שירות מקצה לקצה עם מינימום השקעות, ולכן הפערים בין הצדדים כה גדולים.

בהיעדר בסיס למשא-ומתן, כל אחד מהצדדים מנסה למשוך לכיוון שלו. זה לא אומר שהמשא-ומתן יתפוצץ לחלוטין ומשרד התקשורת יידרש להתערב, כי האינטרסים משתנים משבוע לשבוע. יכול להיות שהאינטרס של בזק יהיה להתפשר, אם החברה תראה שהיא ממשיכה לאבד לקוחות בקצב גבוה, ולהיפך.

כבר אמרנו שכולנו סומים באפילה וסובלים מחום? ניפגש אחרי החגים.