אייל גבאי: "אם ייתנו יותר לביטחון - המחיר ישולם בקלפי"

מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר: "המערכת מבקשת עוד כסף ועוד כסף. לאן הלכו תוספות של יותר מ-10 מיליארד שקל? רק משכורות ואדמיניסטרציה?" ■ "יש איומים שנעלמים, כמו הצבא הסורי"

"שרי הממשלה הממונים על התיקים האזרחיים ושר האוצר צריכים לדרוש שהדיון על תקציביהם יהיה סימולטני עם הדיון על תקציב הביטחון, ולא להסתפק שבמה שיישאר מהתקציב אחרי שמשרד הביטחון קיבל מה שדרש" - כך אומר היום אייל גבאי, לשעבר מנכ''ל משרד ראש הממשלה בראיון ל"גלובס", לרגל הפתיחה הרשמית, היום (ד') בקריה בתל-אביב, של הדיונים על תקציב הביטחון בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר אוצר יובל שטייניץ ושר הביטחון אהוד ברק. הפערים בין משרד האוצר למשרד הביטחון נאמדים בכמה מיליארדי שקלים.

גבאי היה האיש של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בכל דיון תקציבי שקשור לביטחון מאז מינויו לפני ארבע שנים. הוא היה האיש המכריע במהלכים הנאמדים בהיקף של עשרות מיליארדים, כגון תקציב הביטחון לשנים 2009 עד 2012, העתקת מבני צה''ל לנגב, הארכת גיל הפרישה מצה''ל, בניית גדר ההפרדה וכללי שקיפות ובקרה על תקציב הביטחון (כללי המכונים "מסמך גבאי").

לדבריו, "על כל המשרדים להציג את צורכיהם ואת הבעיות שהם מתמודדים איתן ורק אז תחליט הממשלה כמה להקצות לכל אחד מהם. ראש הממשלה נחשף יותר לאיומים הביטחוניים מאשר לבעיות החברתיות, משום שאלה גדולים יותר, מיידים יותר וקיומיים. מטבע הדברים בניהול סיכונים ראשי הממשלה העדיפו תמיד לתת משאבים קודם כול למערכת הביטחון. מערכת הביטחון למדה לנצל את נקודת מבט זו של ראש הממשלה ושריו ומנצלת היטב כל אירוע גאופוליטי לשם הסברה כמה משאבים נוספים נדרשים לה. לדוגמה, אם בסוריה יש שלטון חזק אז הצבא הסורי מהווה איום, ואם הוא חלש, אז גם יש סיכון כי הנשק עלול לעבור לגורמים אחרים וחייבים להיערך לשינוי הזה".

"התייעלות חלקית"

לדברי גבאי, "מערכת הביטחון באופן עקבי מקבלת זמן רב יותר להציג את עמדתה, תמיד ראשונה בטור ותמיד הדיון המכריע מתקיים בפורום סגור של רה''מ, שר הביטחון ושר האוצר, בלי שהשרים שנפגעים נוטלים חלק בדיון".

גבאי מפרגן לממשלה, שעד לפני חודשים מספר היה חלק ממנה, ואומר כי "ייאמר לזכותה של הממשלה בקדנציה הנוכחית, שעד כה דבקה במתווה ברודט ושמרה על הכללים שנקבעו בתקציב משרד הביטחון. חובה שהמשמעת הזו תישמר גם בשנה הבאה".

מתווה ברודט להתייעלות במשרד הביטחון יעמוד במרכז הדיון על תקציב הביטחון. לדברי גבאי, "הבעיה המרכזית במתווה ברודט היא שהחשש שהיה מלכתחילה התממש, שמתווה ברודט יהפוך במהרה לרף תחתון לדרישות מערכת הביטחון ובכל שנה יתקיים דיון על התוספות". "הבעיה השנייה", הוא מסביר, "היא מערכת הביטחון נדרשה לבצע צעדים של התייעלות שיוסיפו משאבים פנימיים, אך אלה התבצעו באופן חלקי מאוד ולכן דרישה למשאבים נוספים הופנתה לתקציב המדינה".

- בכמה התייעלה מערכת הביטחון?

"בהיעדר שקיפות ובקרה בתקציב הביטחון, אף אחד מחוץ למערכת ביטחון לא יודע לתת תשובה מוסמכת כמה כסף נחסך במהלך ההתייעלות. תקציב הביטחון יגיע בשנה הבאה ליותר מ-60 מיליארד שקל והשאלה המרכזית היא כמה ביטחון קונים בתקציב זה כי המערכת מבקשת, כל פעם שצץ איום חדש, עוד כסף ועוד כסף. השאלה מה מקבלים תמורת ה-60 מיליארד שקל הללו? לאן הלכו כל התוספות שנאמדות ביותר מ-10 מיליארד שקל? רק משכורות ואדמיניסטרציה?"

- הצרכים של מערכת הביטחון גדלים בעקבות איומים חדשים.

"ישנם איומים שנעלמים, כמו הצבא סורי, שהוא הרבה פחות חזק היום, או הטרור של יהודה ושומרון שפחות מאיים. אז יש איומים חדשים, אבל גם יש איומים שפחתו בצורה ניכרת".

"המחיר ישולם בקלפי"

לגבאי, מי שהיה ה"בורר" בין שטייניץ לברק בחמש שנים האחרונות, מסר חד לשרי הממשלה: "הממשלה היא זו שתהיה אחראית כלפי הציבור לגבי החלטות שתקבל היום. אם בסופו של דבר יינתן יותר מדי לביטחון ופחות לתחום האזרחי וזה יוביל להתמרמרות של הציבור, המחיר ישולם בקלפי. אם תהיה קטסטרופה כדוגמת מלחמת לבנון השנייה, גם המחיר ישולם בקלפי. כמובן שבכל המערכות, גם אזרחית וביטחונית, תמיד מנסים להטיל את הכישלון בהיעדר משאבים ולא בניהול כושל של המשאבים. זו אקסיומה לא נכונה".