זה הזמן לתעודות סל שקליות ברקע התחזקות הדולר?

התחזקות הדולר מציפה ההתלבטות בין תעודות סל העוקבות אחר נכסים בחו"ל במטבע הזר, לבין תעודות המנטרלות את החשיפה הזו ■ מה צריך לדעת לפני שמקבלים החלטה

מגמת התחזקות הדולר בחודשים האחרונים מלווה בתנודתיות גבוהה, שיוצרת לא מעט כאבי ראש אצל משקיעים החשופים לנכסים מעבר לים. אולם עניין החשיפה המטבעית אינו זר לפעילים בשוק ההון. למעשה, הנושא קיבל מענה כבר בשנת 2007, עת הונפקו בראשונה תעודות הסל השקליות, אשר עוקבות אחר מדדים בחו"ל תוך נטרול החשיפה למטבע שבו הן נסחרות.

על פניו, נראה כי מדובר בפתרון אולטימטיבי, המאפשר השקעה שקלית בנכס הנסחר במטבע זר מחד, תוך הימנעות מחשיפה לתנודות מטבעיות מאידך. אך לטענת ליאור כגן, מנכ"ל מיטב תעודות סל, החשיפה למטבע מהותית לא פחות מבחירת הנכס בחו"ל שבו מעוניינים להשקיע; זאת משום שהשקעה מנוטרלת מטבע אמנם עלולה למנוע הפסד, אך גם למנוע רווח פוטנציאלי.

"חשוב להבין שהתשואה הסופית על ההשקעה משלבת את התשואה שמתקבלת מהנכס עם התשואה בין פערי המטבע", אומר כגן, "לכן, משקיע שבחר להיחשף לנאסד"ק באמצעות תעודת סל עם חשיפה מטבעית, למשל, נהנה גם מעליית המדד וגם מהתחזקות הדולר. מנגד, השקעה שקלית בתעודה הניבה לאותו משקיע הפסד, שכן הוא פספס את הרווח שנובע מפערי המטבע".

פריחה עם טרנד הסטת הכספים

תעודות הסל, נזכיר, עוקבות אחר נכסי בסיס שונים, כגון מדדי מניות ואג"ח, סחורות ושערי מט"ח, ובכך מאפשרות למשקיעים מן השורה להיצמד לנכס מסוים (במקום לרכוש ישירות) בצורה קלה, נוחה וזולה יחסית.

בשנים האחרונות הפכו תעודות הסל למכשיר השקעה פופולרי בקרב הפעילים בשוק ההון, וכיום הענף כבר מגלגל כ-63 מיליארד שקל, מהם כ-3.7 מיליארד שקל בתעודות הסל השקליות החשופות למדדים זרים וכ-8.5 מיליארד שקל בתעודות סל בחשיפה מטבעית. התחזקות הדולר בתקופה האחרונה באה לידי ביטוי בגיוסים מתחילת השנה. כך, תעודות הסל החשופות למטבע זר גייסו מאז 1.1 מיליארד שקל, בעוד התעודות השקליות גייסו באותה תקופה 129 מיליון שקל בלבד.

הפריחה בענף תעודות הסל מתרחשת במקביל לתהליך הסטת השקעות מישראל לחו"ל, שהחל באמצע העשור הקודם. "תעודות סל מנוטרלות מטבע נולדו במטרה לענות על הצורך של הסטת כספים לחו"ל. המוסדיים הבינו שתהליך היציאה לחו"ל הוא נכון, אבל להשקיע בנכס טוב וראוי זה לא מספיק, משום שפערי המטבע מוחקים חלק מהרווחים", מסביר כגן.

ואכן, במהלך 2007 נהנו תעודות הסל השקליות מביקושים נאים, תוך שהן מעניקות למשקיעים פתרון מצוין: חשיפה לחו"ל במטבע ישראלי, שעה שהדולר ממשיך להיחלש מול השקל. אך כגן מזכיר שבשנת 2008, כאשר הדולר החל להתחזק, המשקיעים בתעודות סל אלה הפסידו עלייה של כ-30%.

- מהן ציפיות המטבע לטווח הקרוב?

"אין כאן טוב או לא טוב. כשמדובר בהשקעה מעבר לים, המשקיעים תמיד חייבים לבחור אם להיות חשופים לדולר או לשקל, משום שההשקעה בנכס זר - גם אם היא נעשית בשקלים - היא תמיד בהשוואה למטבע שבו הוא נסחר", מזהיר כגן, "לכן, על המשקיעים להתייחס בכובד ראש לציפיות המטבע במהלך התקופה. בחירה נמהרת ולא מושכלת בניסיון למנוע הפסד, עלולה למעשה למנוע את האפשרות להרוויח מתנודות המטבע".

פרמטר נוסף שראוי להזכיר הוא דמי הניהול. מאחר שמדובר בתעודות שאינן מנוהלות באופן מסורתי (קנייה לפי משקל המדד), והן כוללות את פעולת הנטרול, תעודות הסל השקליות נאלצות לגבות דמי ניהול גבוהים ביחס לתעודות הסל הרגילות.

בבורסה בישראל נסחרות כיום כ-40 תעודות סל שקליות, ואלה גובות דמי ניהול והפרשי ריביות בטווח של 0.5%-2%. זאת לעומת כ-110 תעודות סל בחשיפה למטבע זר, הגובות דמי הניהול ממוצעים של כ-0.7%. נציין, כי ככל שהמטבע המנוטרל הוא "אקזוטי" יותר, דמי הניהול גבוהים יותר. כך למשל, תעודת סל שקלית על מדד הנאסד"ק האמריקני או הדאקס הגרמני גובה דמי ניהול של 0.8%, בעוד תעודות סל דומות על מדד הקוספי הקוריאני והניפטי ההודי גובות דמי ניהול בשיעורים של 1% ו-2.5% בהתאמה.

"בשורה התחתונה", אומר כגן, "על המשקיע לבחון את תעודת הסל השקלית מול זו עם החשיפה המטבעית, ולקבל החלטה מושכלת, לאחר שהבין את ההשלכות של השקעה במוצר הנבחר והעלויות הכרוכות בו, ולאחר שלקח בחשבון את ציפיות המטבע בתקופה הקרובה. כמשקיעים בנכס בחו"ל צריך להגיע לשתי החלטות - לגבי הנכס ולגבי המטבע. ההחלטה להשקיע בחו"ל לא מסתכמת בבחירת הנכס. צריך להחליט אם כדאי להיחשף אליו בדולרים או בשקלים".

תעודות סל העוקבות אחרי מדדים זרים
 תעודות סל העוקבות אחרי מדדים זרים