"בשימוש בתאורת רחוב סולארית אנחנו מפגרים חמש עד שבע שנים אחרי העולם המערבי, ואפילו אחרי כמה מדינות במזרח הרחוק", כך מתריס עמוס קרת, מנכ"ל חברת עיר ירוקה טכנולוגיות, העוסקת בחיסכון באנרגיה, בתאורה סולארית ובהשבת מים.
לדברי קרת, למרות החיסכון הצפוי, הרשויות המקומיות מתעלמות מהאפשרות להתקין עמודי תאורה סולאריים. לדבריו, שני מחקרים - של מרכז המחקר והמידע בכנסת ושל פורום ה-15- הראו ש-45% מהחשמל שצורכות רשויות משמשים לתאורת חוץ - תאורת רחוב, הארת שטחים ציבוריים ורמזורים, ושהגידול השנתי בצריכת החשמל ברשויות מוערך ב-6%, וזה בעיניו בזבוז.
- כיצד מתבטא הבזבוז?
"שני המחקרים מצביעים על עלות צריכת חשמל ישירה בהיקף 750 שקל בממוצע לשנה לכל עמוד או גוף תאורה. ביחד עם עלויות תשתית, התקנה ותפעול, שגבוהות אף הן, מגיעים להוצאה שבין 5,000 ל-6,000 שקל לכל עמוד חדש של תאורה רגילה על פני חמש שנים. אני מעריך שההוצאה על החשמל של תאורת רחוב רגילה ברשויות הגדולות כמו ת"א וירושלים, מגיעה לעשרות מיליוני שקלים בשנה".
- כמה כסף להערכתך היה נחסך אילו הקשיבו לך?
"אם כל הרשויות היו משתמשות בתאורה סולארית, היו נחסכים מאות מיליוני שקלים בהוצאות חשמל בשנה. מי שמממן את הבזבוז הוא הציבור. לא אצפה מהרשויות להחליף את כל התאורה הקיימת, זה הרבה כסף, אבל לפחות שיתקינו באזורים החדשים שנבנים. כך יחסכו בנוסף לחשמל, גם עלויות תשתית, זמן ובעיות תכנון".
- אתה עצמך אומר שיש עלויות הקמה.
"נכון אך בהקמת עמוד תאורה רגיל צריך לחפור תעלה ולהניח בה כבל חשמל וצריך אישורים מכל מיני גופים. זה יקר, דורש רישיונות, ביורוקרטיה וזמן.בהקמת עמוד תאורה סולארית, לעומת זאת, אנחנו חוסכים את כל זה. מלבד היתר לא נדרש אישור להצבתו של עמוד תאורה סולארית מאף גוף, ואפשר להציב אותו תוך יום".
בראש עמוד תאורה סולארית יש פאנל שקולט את קרני השמש, הפאנל מטעין את המצבר וכשיורד הלילה, התאורה נדלקת אוטומטית.
- איפה בעולם נפוץ השימוש בתאורה כזו?
"באופן מפתיע בגרמניה, למרות שהיא חשוכה מישראל. התחום מפותח מאוד גם בספרד ובארה"ב, בעיקר באזורים שבהם שעות השמש רבות, כמו קליפורניה ופלורידה. שם יש עידוד - בארה"ב מעודדים את החיסכון במים ובאנרגיה ומסייעים במימון פרויקטים. הרשויות נותנות הנחות, הקלות ותמריצים. התאורה הסולארית נפוצה גם בסין, בטייוואן, ביפן ובסינגפור. בישראל רק מתלוננים שאין חשמל ויש כל כך הרבה יזמים שרוצים לפתח, אבל במדינה לא עושים דבר.
"התקן לבנייה ירוקה מתייחס רק לבניינים ולא למה שסביבם בחוץ, ובכלל זה תאורת הרחוב. אין בישראל תקן לשכונה או לעיר ירוקה, אף ששכונה ירוקה חשובה יותר מבניין ירוק בודד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
