"הממשלה נכשלה בדיור; לשקול הגבלות על המשכנתאות"

בראיון ל"גלובס", מסמן פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, את הסיכונים הרבים לדבריו שמאיימים על המשק: "בתרחיש הרע, מלחמה באיראן תוביל למיתון חריף כמו ב-2002" ■ מציע להעלות מס ההכנסה ב-1% באופן גורף

פרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה ומי שעד לפני כשנה כיהן כמשנה לנגיד בנק ישראל, לא אופטימי במיוחד. בראיון מיוחד ל"גלובס", מנתח אקשטיין את הסיכונים שמאיימים כעת על המשק, והם לא מעטים, לדבריו. כמי שביצע עבודה מקיפה בנושא ההשלכות המאקרו-כלכליות של מלחמות על כלכלת ישראל, מסמן אקשטיין את הסיכון הגיאופוליטי שבמרכזו המלחמה מול איראן ("בתרחיש הרע נגלוש למיתון חריף כמו ב-2002"); הסיכון הפיסקאלי ("גירעון של 3% הוא לא אחראי. יש צורך בהעלאת מסים אמיתית"); והסיכון הפיננסי ("הממשלה נכשלה - יש לשקול מגבלה על גובה ההלוואה יחסית לערך הדירה").

אקשטיין סבור כי לדיון בנוגע לאיראן וכך גם כל פעילות אקטיבית, אם תתרחש, יש השלכות קצרות וארוכות טווח על המאקרו. עם זאת הוא טוען, שלעומת מרבית האירועים בעבר, הדיון בנושא הזה "מתבשל" כבר שנה לפחות. "הדיון בנוגע למתקפה באיראן הוא ציבורי, כולל תרחישים שונים ורוב האוכלוסייה מודעת אליו, לרבות המשקיעים. מרבית האירועים הקודמים הגיעו בהפתעה. לכן, לאירוע הזה יש כבר השפעה שלילית על הציפיות, על רמת הסיכון ועל ההשקעות במדינה. עם זאת, כרגע, אנחנו עדיין לא רואים דרמטיזציה בשוקי ההון".

- אז אפשר להירגע?

"לפעמים התגובות בשוקי ההון הן מהירות מאוד ולא תמיד מגיעות בנקודות הזמן שאנחנו חושבים. עדיין לא ראינו שבשוקי ההון הפנימו את הסיכונים שמתגבשים בדיון הציבורי".

- מדוע?

"ייתכן שההתבטאויות של הממשל האמריקאי מנמיכות את הציפיות לפעולה ישראלית באיראן בטווח הקרוב. לכן הן משפיעות כנראה על שוקי ההון הבינלאומיים, יותר מאשר הדיון הפנימי בישראל".

- זה טוב שהדיון בנוגע לתקיפה באיראן ידוע לכל?

"מנקודת ראות כלכלית זה לא טוב כי זה מעלה את רמת הסיכון של ישראל בצורה דרמטית, ויכול לפגוע בכלכלה באופן מתמשך בגלל אי-הוודאות שהדבר יוצר. הציבור נוטה להשוות את המצב הנוכחי עם אירועים ביטחוניים אחרים, כדוגמת מלחמת לבנון השנייה או מבצע 'עופרת יצוקה'. אבל, ההשוואות האלה אינן נכונות, משתי סיבות: הראשונה היא שמדובר באירועים נקודתיים מאוד שהמדינה יצאה מהם למעשה מחוזקת. מעמד היציבות הביטחוני-כלכלי של ישראל לא נפגע, סקטור הייצוא המשיך לתפקד והמשק העולמי היה בשיאו. כעת, הסביבה שונה לחלוטין: יש ירידה דרמטית בסחר העולמי, משבר עולמי מתמשך, משבר ביורו ועלייה ברמת הסיכון. לכן, קיימת סבירות גבוהה לכך שהדיון על איראן כבר נותן את אותותיו על רמת הסיכון שהמשקיעים שצריכים להשקיע בדיור ובתעשייה רואים. כך גם לגבי היצואנים שחותמים על חוזים עם המדינה".

עם זאת, מוסיף אקשטיין, שכולם מסכימים על דבר אחד: "פעילות חד-צדדית של ישראל, בלי תיאום אמריקאי, תעלה בצורה דרמטית את רמת הסיכון האזורית. הדבר הזה כשלעצמו כבר גורם לעליית פרמיית הסיכון, גם אם הדבר עדיין לא מתבטא בשווקים".

- אנחנו כבר רואים פיחות בשקל.

"מה שראינו עד עכשיו זה בעיקר תוצאה של ההתמתנות המשמעותית מאוד בייצוא והמשך עליית הייבוא. אם הדיון הזה יתחמם וייווצרו חילוקי דעות משמעותיים עם האמריקנים, אז נתחיל לראות עלייה בהערכות הסיכון של המדינה".

מיתון משמעותי

- מה היקף הנזק שצפוי למשק להערכתך כתוצאה ממתקפה על איראן?

"אנחנו צופים שהמשק, ללא הפרעות חיצוניות, צומח סביב ה-3% בשנתיים-שלוש הקרובות, אפילו ייתכן בכיוון של 2%-2.5%. מדובר בשיעורים נמוכים. אם נוסיף לזה את הסיכונים של איראן, אפילו בלי אירועים ביטחוניים, יכולה להיות פה בהחלט ירידה בצמיחה של עוד כמה עשיריות עד חצי אחוז. שאלת מיליון הדולר היא מה תהיה התוצאה של פעולה צבאית. אם היא תהיה מוצלחת, מהירה ואפקטיבית - היא תוריד את אי-הוודאות ותתמוך בחזרה לשיעורי צמיחה נורמליים סביב ה-3%".

- ומה לגבי התרחיש הפחות אופטימי?

"אירוע שלילי שהתוצאה שלו היא דחייה של הפעילות האיראנית בין שנה לשנה וחצי, מלווה בערעור מעמדה הבינלאומי של ישראל כלפי אירופה ובמיוחד כלפי ארה"ב. הדבר עלול לגרום לאפקט שלילי. האינתיפאדה השנייה, למשל, פגעה בצמיחה באותן שנים בסדר גודל של 2 ואף 3 נקודות האחוז".

- בצמיחה של 3%, אם אתה מוריד 3 נקודות אחוז אתה במיתון.

"אתה במיתון משמעותי מאוד. התרחיש השלילי שתיארתי, הוא די דומה למצב באינתיפאדה השנייה עד ההתנתקות וחזרתה של התמיכה האמריקאית. בתנאים הנוכחיים של העולם - של הגירעון התקציבי, המדיניות הכלכלית - אנחנו יכולים בהחלט לצפות למיתון חריף מהסוג של 2002".

"לקצץ בלי לפגוע בביטחון"

הדיונים הסוערים על תקציב הביטחון שהחלו בשבוע שעבר, היו מלווים, גם הפעם, בהתקוטטות המסורתית בין האוצר למערכת הביטחון. אלא שמי שגנב את ההצגה הפעם היה לא אחר מנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שבאופן מפתיע צידד במערכת הביטחון. אקשטיין, שהיה חמש שנים לצדו של הנגיד כמספר 2 שלו, דווקא סבור אחרת וטוען כי על צה"ל להתייעל, בראש ובראשונה על ידי קיצור מיידי של שירות החובה.

- מה הממשלה צריכה לעשות: להגדיל או לקצץ בביטחון?

"ועדת ברודט היא אחד הדברים הטובים שקרו כאן בשנים האחרונות. יצרו מסלול נכון להתנהלות בתקציב הביטחון. צריך להיצמד למתווה ברודט (שקבע תוספת תקציבית של 100 מיליארד שקל למשרד הביטחון על פני עשור - מ-2008 עד 2017, א.פ). חוזקה הביטחוני-צבאי-מדיני של ישראל הוא תנאי הכרחי לצמיחה כלכלית וליציבות".

- אז אסור לקצץ בביטחון כפי שפישר טוען?

"אפשר להוריד בתקציב הביטחון בלי לפגוע בביטחון. זה נקרא להתייעל. אני שותף ותומך בקיצור השירות הצבאי, נושא שוועדת ברודט תמכה בו. יש פה גם חשיבות אדירה בהקשר של המחאה החברתית לגבי הורדת הנטל וכמובן גיוס החרדים. אין לזה שום קשר לנושא האיראני. בדרך אגב, תוך ניצול של קונסטלציה פוליטית, ביטלו את העניין הזה (קיצור השירות, א.פ) בעקבות מלחמת לבנון השנייה. זה לא היה בגלל דיון ענייני".

- באוצר אומרים שלא התייעלו, הצבא אומר 'כן התייעלנו'. למי להאמין? לוועדת טישלר?

"צריכים לעשות בדיקה מסודרת ע"י גוף חיצוני ועצמאי שיבדוק את הנתונים. בנק ישראל הוא בהחלט הגוף הכי מתאים לעשות את הבדיקה הזו ולא צריך להקים כל פעם ועדה אחרת".

- איפה היית מתייעל?

נושא מרכזי להתייעלות הוא העלאה של המחיר השולי של חיילים (הבעיה העיקרית שגרמה למסקנה שיש לקצר את שירות החובה, א.פ). חלק מהבזבוז נובע מכוח אדם שלא מועסק ביעילות. אם יכריחו את הצבא לקצץ באורך השירות של חיילי חובה, אז הוא יצטרך לנצל את כולם בצורה יעילה יותר וגם יצטרך לגייס את אלה שלא מגויסים היום. זה דבר שיהיה לו משמעות מאוד גדולה, הן מבחינת היעילות של הצבא, הן מבחינת צמצום ההוצאות והן מבחינת חלוקת הנטל החברתי. זה שלא עשו את זה זו טעות, והגיע זמן שיעשו את זה עכשיו".

"להעלות מסים בצורה אמיתית"

- עסקת לא מעט בנושאים פיסקאליים. מה תגובתך לתוכנית הפיסקאלית של הממשלה הנוכחית?

"יעד הגירעון שהממשלה קיבלה הוא לא נכון. בתנאים הנוכחיים של אי-ודאות, כפי שתיארנו עד כה, זה לא אחראי להחליט על גירעון של מעל ל-2.5%. זה נותן איתות שלילי, עם כל הסיכונים שנמצאים ברקע. אם נצמח פחות מ-3.2% - החוב עולה. בתנאים של פעילות ביטחונית מהסוג של איראן -ואני רוצה להזכיר שוב את האינתיפאדה השנייה - האבטלה הגיעה מעל ל-11% והריבית על הנפקת אג"ח הגיעה ל-12%. זה קרה לא מזמן, ב-2002! וזה פחות או יותר איפה שיוון הייתה כשהיא התחילה להיכנס ב-2011 לצרות. לכן יש צורך משמעותי להעלות את המסים בצורה אמיתית".

- מה הכוונה בהעלאה אמיתית? האם החבילה הפיסקאלית זו לא העלאה אמיתית?

"לא. יש צורך להעלות את רמת המיסוי הבסיסית. אני לא מדבר על מהלכים כמו העמקת הגבייה שהם חשובים וצריך לעשות אותם כל הזמן, והלוואי שיביאו עוד מסים. אני גם לא רוצה לדבר על דברים חד-פעמיים כמו הרווחים הכלואים. אני מדבר על העלאה של 10 מיליארד שקל לפחות. איך? באמצעות העלאה אופקית של 1% במס הכנסה ישיר, לאורך כל מדרגות המס ולא רק החל מ-14 אלף שקל ומעלה; העלאת המע"מ ב-1% כפי שקרה שזה צעד בהחלט סביר; ואני חושב שצריך להעלות את מס החברות בעוד 1% לפחות. גם ביטול פטורים מסוימים כמו זה שקיים על קרנות ההשתלמות, או הפטורים שנקבען בחוק לעידוד השקעות הון. הדברים הללו צריכים כמובן להיסגר בדיונים לתקציב לשנה הבאה, על מנת שלא נחרוג מ-2.5% גירעון".

- איך זה מסתדר עם הקיצוצים שצריך לעשות עכשיו?

"אין ספק שיצטרכו לבצע קיצוצים משמעותיים. חלק מההבטחות שניתנו - יידחו. צריכים לעשות סדרי עדיפויות ולא לחתוך לכולם. הממשלה חייבת לקבוע לעצמה אסטרטגיה של סדר עדיפויות. אני ממליץ שבראש תעמוד התעסוקה, תוך השקעה בחינוך ובהון האנושי. הממשלה לא לקחה את זה כמשימה עיקרית, והייתי אומר שכל הרחבת התוצאות שהובטחה, אם דרך ועדת טרכטנברג או בכל מקום אחר, רצוי לקצץ בה יותר - אם התרומה שלה לתעסוקה היא נמוכה".

"הממשלה כשלה בהורדת מחירי הדיור. יש מקום להגבלות נוספות"

- יש בועת נדל"ן?

"הגידול במחירים מוסבר בגידול בביקושים, בין היתר על רקע הורדת הריבית. למרות כל הדיבורים, הממשלה לא הגדילה את מלאי התכנון במרכז הארץ. זה הגורם המרכזי לכך שממשיכים לראות עליית מחירים. המלאי המתוכנן צריך להיות מכפלה של 5 עד 10 של הביקוש, על מנת שתהיה תחרות. רק אז המחירים יכולים לרדת. למעשה, זה הכשל המרכזי של הממשלה. הממשלה, בהחלטות ובפעולות שלה, כן יכולה להוריד את המחירים. היא לא עשתה את זה בשנתיים-שלוש האחרונות".

- ובכל זאת, בהינתן כל הסיכונים שציינת, האם בנק ישראל צריך לנקוט בצעדים נוספים כדי להפחית את הסיכון הפיננסי?

"אני אגיד את זה בצורה עדינה: יש מקום לשקול להגביל את גובה ההלוואות יחסית לערך הדירה. בגלל המינוף, כדאי לשקול הטלת מגבלה על חשיפת הלווים, הן מבחינת היציבות בנקאית והן מבחינת ההסתברות לחוסר יכולת תשלום של אוכלוסייה מסוימת, במקרה של מימוש סיכונים".

"לפעמים בשווקים האלה", מוסיף אקשטיין, "ההתרחשויות יכולות להיות מהירות והסיכון היום מאוד גבוה. במקרה של תרחיש שלילי מאוד שכבר דיברנו עליו - מתקפה באיראן שמובילה להידרדרות של המשק למיתון חריף, עם שיעורי אבטלה שקופצים למעלה ל-11%. בתנאים הללו יכולה להיות נפילה דרמטית במחירי הדיור. לכן, כדי להקדים את הסיכון שעשוי להיות על המערכת הפיננסית, יש לקבוע קריטריונים של מינוף משקי הבית".

צרו איתנו קשר *5988